האם ג'רמי טוב לנוחי דנקנר?

לא בטוח שהקרן האגרסיבית היא בשורה רעה עבור בעלי IDB

הרכישה האגרסיבית שביצעה קרן יורק באג"ח אי.די.בי פתוח הצליחה להפתיע את שוק ההון, ואם לשפוט על פי תגובת המשקיעים מדובר בהפתעה לטובה: זינוק של עד 50% בסדרות האג"ח השונות של אי.די.בי פתוח מאז פרסום הרכישה בשבוע שעבר, מעיד כי בעלי החוב רואים בכניסתה של יורק לאי.די.בי בשורה מצוינת.

יורק, כך בהתבסס על שיחות שערכו נציגי הקרן עם הגופים מוסדיים בשבוע שעבר, לא תסתפק בהחזר של פחות מ-75% מהחוב המתואם של אי.די.בי, ואם אכן כך יקרה, תרשום הקרן האמריקנית תשואה פנומנלית של מעל 50% על השקעתה, ורווח של מאות מיליוני שקלים.

מעבר לרווח הגדול שצפויה הקרן לרשום, דומה כי השקעתה באג"ח אי.די.בי פתוח - השקעה גדולה ראשונה של קרן גידור זרה בשוק האג"ח הקונצרני המקומי - תעשה טוב גם ליתר המחזיקים בניירות הערך של החברה. הדברים אמורים בעיקר בגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, שהוכיחו בעבר כי לא ניתן לסמוך עליהם בכל הקשור לגביית הלוואות שהעמידו לחברות הטייקונים. המוסדיים שלנו נרתעים מניהול עימות מול ראשי חברות ההחזקה הגדולות - עמם יש להם קשרים אמיצים - ובו בזמן חוששים גם לתדמיתם הציבורית והתקשורתית.

התוצאה היא שבדרך כלל הם מעדיפים "לזרוק את הסחורה" בשוק ולקבע הפסד לחוסכים, על פני טיפול רציני בהחזר החוב שעשוי לגלוש למאבק פומבי, גם אם זו הדרך שעשויה להניב החזר כספי גדול יותר. מספרם המועט של המוסדיים שנותרו בדלק נדל"ן או בטאו ערב תחילת המו"מ להסדר חוב שם, ממחיש זאת היטב.

גם כשהמוסדיים מחליטים להיות אקטיביים מול החברות החייבות, הם בדרך כלל מפוצלים - כל אחד בהתאם לאג'נדה הפרטית שלו ולאינטרסים המקומיים שלו. לא פעם נתונים המוסדיים בניגודי עניינים, שהם פועל יוצא של החזקה הן באג"ח והן במניות החברה בעלת החוב.

בשל כל זאת, טוב למחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח שבראשם יעמוד גוף החולש על כמעט רבע מהחוב לציבור. קרן גידור המסורה לעניין אחד ויחיד - למקסם את החזר חוב האג"ח. גם לגופים המוסדיים טוב שיהיה רועה שיוביל אותם, כזה שהוא חיצוני לשוק ההון המקומי ושאין לו סנטימנטים לדבר מלבד לרווח.

האלטרנטיבה הפחות רעה

אבל מה באשר לבעל השליטה בקבוצת אי.די.בי? האם גם נוחי דנקנר צריך להיות מרוצה מכניסתה של יורק? אם להסתמך על הירידות באג"ח אי.די.בי אחזקות, התשובה היא שלילית. נראה כי המשקיעים בחברה - באמצעותה שולט דנקנר על אי.די.בי פתוח - חוששים כי לאחר "מכירת החיסול" הצפויה של נכסי החברה הבת לא יישאר להם דבר.

קרן יורק אכן צפויה לפעול בנחישות, ואם צריך אף בנוקשות, מול ראשי אי.די.בי כדי לגבות את החוב, ובכל זאת לא בטוח שהשקעת הקרן היא בשורה רעה לדנקנר. הקרן כבר הספיקה להבהיר כי אין בכוונתה ליזום השתלטות עוינת על אי.די.בי. הגיוני יותר שכמשקיע רציונלי היא תאפשר לדנקנר את מרווח הזמן הדרוש לו כדי לממש את החזקותיה של אי.די.בי ברווח גבוה כמה שיותר. וזמן הוא משאב שדנקנר זקוק לו כעת יותר מכל.

וגם אם נגזר על דנקנר לאבד בסופו של דבר את השליטה בנכסיה של אי.די.בי לטובת בעלי החוב שלו, מבין שתי האלטרנטיבות - ערב רב של גופים מוסדיים ומחזיקי אג"ח פרטיים הפועלים ללא תיאום ביניהם ושאת מהלכיהם קשה לצפות, או קרן גידור שפועלת בנחישות למקסום רווחיה - ייתכן שזו הכוללת את יורק היא העדיפה מבחינתו.