הכול בוץ

"עם התיעוש והרכבות נהיה קל יותר לשנע אנרגיה וחומרי בנייה, ולכן לא היה הכרחי לבנות מאדמה", אומר מרטין ראוך, אמן קרמיקה שהפך לאדריכל ולמטיף לשימוש באדמה כחומר לבנייה בת-קיימא. האדמה הפכה לחומר הבנייה של העניים ואת הסטיגמה הזו קשה למחוק. ויחד עם זאת, ב-15 השנים האחרונות, אדמה דחוסה-כבושה (rammed earth, מעורבת בחצץ וסיד) חוזרת, לאחר שהבריאות והידידותיות לסביבה הפכו לחשובים.

ראוך השתמש באדמה כזו לבניית בתי קולנוע, כנסיות - וגם לבניית בית משפחתו באוסטריה. החומרים ששימשו לבניית הבית - שנמשכה 18 חודשים - היו מקומיים, ולכן האנרגיה שנדרשה לייצורם ולשינועם הייתה מינימלית. 47% מפליטות הפחמן הדו-חמצני מעשה ידי האדם מיוחסים לתעשיית הבנייה בבריטניה, ומכאן ששיטות חלופיות כאלה אכן עשויות לצמצם את פליטת גזי החממה.

היכולת של האדמה למתן את הלחות ואת הטמפרטורות היא יתרון נוסף שמבטל את הצורך בהסקה מרכזית ובמיזוג אוויר. "יש לי אקלים נהדר בבית - בחורף חמים ובקיץ קריר", טוען ראוך.

החשש העיקרי של הספקנים הוא מהעמידות של החומר הזה, אך החוזק של אדמה דחוסה היטב, הוא שני שלישים מהחוזק של קיר בטון באותו עובי. בעיר שיבאם בתימן נבנו בנייני אדמה דחוסה בגובה חמש ושש קומות באזורים עירוניים צפופים, והם מחזיקים מעמד זה 1,700 שנים.

שכחנו איך לתחזק

תקנות הבנייה באדמה רבות ושונות בעולם. "אילו בניתי את הבית שלי בגרמניה, הייתי זקוק לרישיון שעולה בין 20 אלף ל-30 אלף אירו", אומר ראוך. "באוסטריה ובשווייץ זה קל. באיטליה אסור בכלל שימוש באדמה דחוסה לבנייה".

בבריטניה קל להשיג היתר בנייה באדמה דחוסה, משום שהרשויות המקומיות מתנגדות במקרים רבים לתוכניות בנייה שמחייבות הוצאת חומרים מאתר הבנייה. יש קבוצות שמנסות לפתח הנחיות בנייה עולמיות באדמה דחוסה. "קהילת הפיתוח באפריקה הדרומית" היא חלוצה בתחום זה, עם 15 מדינות ששותפות לתקן בנייה אחד, שנכתב על ידי היועץ הבריטי רולנד קיבל (Keable).

כמו לבנות ארמון על החוף

תהליך הבנייה די דומה לבניית ארמון חול על חוף. האדמה נאספת, נבדקת ומסוננת מחומרים אורגניים שיכולים להירקב. אחר כך מגיעה תבנית הכבישה - זוהי מסגרת שלתוכה נכבשת האדמה שכבה אחרי שכבה, באמצעים ידניים או על ידי מכבשים פניאומאטיים. האדמה מתחילה להתגבש מיד וממשיכה בכך במשך חודשים או שנים, תלוי באקלים המקומי. ללא חימום (אפייה), הקיר מוכן ואפשר לבנות את הקיר הבא.

התהליך מחייב עבודה רבה ואין בו הרבה מקום למכניזציה ולרווחים שממריצים כלכלות, אך אנה הרינג'ר, אדריכלית שזכתה בפרס מכון האדריכלות המלכותי הבריטי, ולה ניסיון רחב בעבודה באדמה דחוסה בעולם המתפתח, רואה את היתרון בבנייה עתירת כוח עבודה כזו. "טכנולוגיית הבנייה הזולה ביותר היא כעת זולה אפילו מהעבודה הזולה ביותר. אנחנו צריכים הזדמנויות עבודה", אומרת הרינג'ר.

באפריל 2012 הקימה קבוצה של 150 סטודנטים ומתנדבים אחרים את "אולם הבוץ" של בית הספר הגבוה לעיצוב בהרווארד, בהדרכתם של ראוך והרינג'ר. "המיקום שבחרנו היה בולט, בחזית בית הספר. זה היה שטח שלא היה בשימוש, והרעיון היה להפוך אותו למרחב שאנשים חיים בו", אומרת הרינג'ר. הכוונה המקורית הייתה להרוס אותו כעבור חודש, אולם לבסוף הוחלט להותיר את המבנה. "כעת ישנים שם הומלסים בלילות, וזו מחמאה בפני עצמה", היא אומרת.

בעולם המערבי, רוב המבנים מאדמה הם למעשה מאדמה דחוסה מיוצבת, כלומר תערובת של בוץ עם 8% מלט. "זו הדרך הלא-נכונה", אומר ראוך. "אם יש מלט בתערובת זו אינה אדמה אמיתית, זה מלט כבוש". ראוך מאמין שאין בכך צורך. המין האנושי בנה מבני אדמה טהורים במשך 10,000 שנה, והיתרונות האקלימיים והסביבתיים שלה הולכים לאיבוד בתערובת כזו.

"לא בונים לעולמים"

הרינג'ר מוסיפה שכאשר מערבבים מלט ואדמה, אי אפשר למחזר את החומר הזה בשלמותו. "איננו בונים לעולמים. יום אחד המבנה יחזור לאדמה, וישפיע על הסביבה", היא אומרת. הרינג'ר השתמשה באדמה לבנייה בכל העולם, במונסונים של בנגלדש ובקיץ של מרוקו, והוכיחה שאין צורך במלט בעיצוב חדשני שמתאים לסביבתו. החידוש האחרון בתחום זה הוא חלקי מבנים "טרומיים" מוכנים מראש ועשויים מבוץ שנכבש במפעל, ומשונעים לאתר הבנייה. הקיר מחובר מחדש בעזרת בוץ באופן שהחיבורים אינם נראים לעין.

בישראל כמה עשרות בתים הבנויים מבוץ, כך מעריך האדריכל כפיר וקס, חבר "קבוצת בוץ" העוסקת בתכנון אדריכלי בר-קיימא, וכן בביצוע בתים מחומרים אקולוגיים ובמכירת חומרים למי שרוצה לבנות בעצמו.

השם הוא אמנם "בית בוץ", או "בית אדמה", אבל בבנייה מודרנית יש הרבה מערכות, כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג, ומכניסים את כל הדברים הללו גם לבית מאדמה. ממ"ד למשל, שהוא חובה בכל מבנה מגורים בארץ, חובה להתקין גם בבית בוץ.

אז איך באמת יוצרים ממ"ד בבית כזה?

וקס: "את הממ"ד פשוט יוצקים, אבל מלבדו, כל הקירות בבית, קירות חוץ וקירות פנים והטיח - עשויים מחומרים טבעיים. ברוב המקרים, גם החלונות והדלתות הם רגילים וכך גם התקרה".

כמה זה עולה?

קשה להעריך מטר מרובע של הבית, אלא לפי מחיר של קיר. זה בערך שווה ערך למחיר של קיר קונבנציונלי מאוד איכותי - זה מתחיל ב-15% יותר ויכול להגיע לפי 1.5. אבל זה רק הקירות, ובשאר הדברים אפשר לחסוך".

איך מכניסים צנרת לקיר שעשוי מאדמה?

"כמו בקיר רגיל, ואפילו יותר פשוט. חשמלאים שאנחנו עובדים איתם אוהבים את זה, כי הקיר הרבה יותר רך ולא קשה לחצוב".

יש בעיות מיוחדות עם הביטוח?

"לא. זה לא שהקיר חלש ואפשר לשבור אותו ולגנוב - הוא אפילו חזק יותר מקיר רגיל. יש את העניין של תקן האש, שמחייב אותנו להעביר את הצנרת בתוך הטיח ולא בתוך הקיר עצמו, אז עושים שתי שכבות של טיח עבה".

ומגבלות מבחינת התכנון?

"ממש לא. אפשר גם לבנות לגובה, כי השלד לא בנוי מאדמה. תיאורטית, אפשר לבנות גם 18 קומות. כל שפה עיצובית אפשר כיום ליישם בכל חומר. אם אני מתכנן בית מאדמה זה לא אומר שהפינות חייבות להיות עגולות, וגם לא להיפך.

"ואגב, גם לא קשה לקבל היתר. יש ועדות שיותר מסובך בהן ויש שפחות, כמו בכל דבר".

מה היתרונות של בנייה כזו?

"היתרון המשמעותי ביותר הוא בריאות. בכל שלב שבו את מסתכלת על הקיר הוא בריא יותר - גם לסביבה ולאנשים שבונים אותו, ולאנשים שחיים בו, וגם אם החומר חלילה נשרף או מתפרק, לא יהיה בו משהו שעלול להזיק. הדבר המשמעותי השני הוא שהקיר נושם - יש איזון של לחות, וגם של גזים וריחות, למשל עשן של טיגונים. יש גם יתרון סביבתי של שימוש בחומרים מתכלים. אחרי מאה שנה שהמבנה עמד, הוא יתפורר בלי להשאיר פסולת. גם צריכת האנרגיה לייצור של הקירות היא אפסית: אלה חומרים שנחצבים מהאדמה ולא עוברים שום עיבוד. יתרון נוסף הוא האסתטיקה והנעימות, והתרומה לבידוד התרמי והאקוסטי. קיר אדמה מבודד פי 2-3-4 יותר מקירות רגילים - תלוי בעובי הקיר".

מה החלום שלכם?

"היעד הוא להגיע למיינסטרים, לבונה הסטנדרטי, ואחד החלומות שלנו הוא להגיע למצב שיבנו בארץ מבני ציבור, נניח בית ספר מחבילות קש. בעולם זה כבר קורה".

הלית ינאי-לויזון

כמה זה עולה?

עלות הבנייה באדמה כבושה משתנה כמובן ממקום למקום. אם האדמה המקומית מתאימה לכבישה, או שיהיה צורך לייבא אדמה ממקום אחר. מהי עלות העבודה באתר הספציפי?

הבנייה היא תהליך עתיר כוח אדם. היא חלופה זולה לחומרים מודרניים במדינות מתפתחות שבהן השכר נמוך, אך יקרה יחסית בעולם המתועש.

באוסטרליה הבנייה הזו נוטה להיות יקרה יחסית. לואיג'י רוסלי, אדריכל אוסטרלי שידוע בעבודתו עם אדמה כבושה אומר שעלות מטר רבוע של קיר לבנים כפול היא 421 דולר אמריקאי, אדמה כבושה תעלה 737 דולר למ"ר, מ"ר בטון זהה יעלה 789 דולר ואבן עולה 947 דולר.

בבריטניה מצא האדריכל רולנד קיבל שעלות הבנייה יכולה להיות אפסית אם מדובר על פרויקט קהילתי, ולהגיע ל-250 דולר למטר רבוע של אדמה כבושה, לעומת 790 דולר למ"ר של קיר לבנים.

בבנגלדש עולה מטר רבוע של אדמה כבושה 3-4 דולר, מול 6 דולר למ"ר של לבנים.