בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, כשרקטות נורו לעבר כל רחבי ישראל והלחימה בעזה הייתה בעיצומה, התגייסה חברת המים הממשלתית "מקורות" למשימה לא שגרתית - סיוע לצה"ל במאמץ לנטרל את איום מנהרות הטרור. באופן חשאי ודחוף, הביאה החברה ציוד הנדסי ייעודי מחו"ל, ובמתקניה נערכו ניסויים במטרה לתת לכוחות הביטחון כלים חדשים להתמודדות עם המערכת התת־קרקעית המסועפת שפרש חמאס.
● ניתוח | קודם תקום ועדה, אח"כ נראה: החורים במתווה החדש להבאת עובדים זרים
● "לא יודעת אם יהיה לי כסף לשלם שכירות": 4 משפחות מפונות מספרות על החיים שהשתנו
כעת, בראיון לגלובס, חושף מנכ"ל מקורות עמית לנג את אחורי הקלעים של פרויקט הצפת מנהרות הטרור. בסוף ינואר האחרון התיר צה"ל לפרסום כי נעשה שימוש במערכות להזרמת מים למנהרות. מבלי להיכנס לפרטים מבצעיים, מספר לנג כי השימוש באמצעי ההצפה היה מוגבל, וסייע בעיקר במיפוי התוואי של המנהור. "עובדי מקורות לא נכנסו לתוך עזה, אבל נתנו לכוחות את כל הסיוע מסביב. עזרנו ליחידות סודיות ביותר עם תכנון מפורט, ייעוץ מקצועי והדרכה", הוא אומר.
עמית לנג
אישי: בן 53, גרוש + 3, מתגורר בשוהם
מקצועי: מנכ"ל מקורות מאז 2022, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל חברת הביצוע של מקורות
עוד משהו: אלוף ישראל בג'ודו בעברו, השתתף באולימפיאדת ברצלונה 92'
"ערכנו עם הכוחות סימולציות והפעלנו כלים באחד האתרים שלנו כדי שהם יוכלו לראות באיזה עוצמות זה עובד, ולהגיע לתובנות לגבי מה שצריך לעשות. ביקשו מאיתנו להשיג ציוד ייעודי שמתאים לתרחישים האלה. התקשרנו מהר עם חברה בארצות הברית ותוך שבוע היה כאן ציוד בהטסה. אני גאה מאוד בתרומה של מקורות, ובכוחות הביטחון העריכו אותה מאוד".
"רק בתרחישי קיצון אספקת המים תיפגע"
במקביל לסיוע לצה"ל בהזרמת מים למנהרות, נדרשו עובדי מקורות לטפל בנפילות ישירות על תשתיות החברה בעורף. "ספגנו פגיעות במתקני מים בנגב וגם בצפון. לשמחתי, הצלחנו להימנע מפגיעה באספקת המים", אומר לנג. "עובדי מקורות מתועדים בסרטון שבו הם עומדים ליד הגדר עם עזה ומתקנים צינור. שומעים ברקע צרורות של יריות, אבל הם ממשיכים לעבוד. מולם עמדו טנק של צה"ל וסוללת עפר שהקימו כדי לא לחשוף אותם יותר מדי. מאוד נזהרתי עם עבודות תחת אש, כי חיי העובדים קודמים למים".
כוחות צה''ל סורקים מנהרות חמאס סמוך למעבר ארז / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
כיצד אתם נערכים לתרחישים של הסלמת הלחימה? תצליחו להזרים מים לברזים במצב שבו אין חשמל למשל?
"רוב הסיכויים שכן. רק בתרחישי קיצון איומים יכול להיווצר מצב של פגיעה באספקת המים. כרגע, המים נמצאים בגיבויים על גבי גיבויים. יש לנו גרביטציה (מגדלי מים - א"ד), יש לנו גם גנרטורים ואוגרים. לאחרונה הפעלנו גיבוי נוסף לשאיבת המים מהכנרת, ביחד עם חברת החשמל. נמצאות בסמוך לכנרת שתי טורבינות דיזל ישנות שלא הופעלו הרבה מאוד שנים. לאור המלחמה, כדי להבטיח שנוכל לספק מים באירועי חירום בלי קשר להתפלה, השמשנו את הטורבינות, שיכולות לספק לנו עוד 80 מגה־וואט ומוסיפות מאוד לביטחון שלנו".
"כמעט לא היו מים להרצליה"
רשות המים, הרגולטור של חברת מקורות, הייתה צפויה להודיע בימים אלה על התייקרות מתוכננת של 8% בתעריף המים לצרכן, על רקע עליית סל התשומות להפקת המים. שר האנרגיה אלי כהן דחה בכחודשיים את שימוע הרשות על התעריף החדש, וביקש למצוא דרכים למניעת ההתייקרות - בהן קיזוז עליית המחיר לצרכן ברווחי חברת מקורות. לנג מזהיר כי בטווח הארוך, מניעת ההתייקרות עלולה לפגוע באספקת המים לציבור.
למשך כמה זמן תוכלו לספוג את התייקרות החשמל ללא העלאת תעריף המים?
"מקורות היא חברה מגייסת עם תזרים חזק מאוד. בטווח הנראה לעין, של חודשים קדימה, לא תהיה בעיה תזרימית. מה גם שהכרת התשומות שלנו נשמרת חשבונאית, כלומר שבשלב מסוים כנראה ישלמו לנו את הכסף. אז נכון שבהגדרה, ברגע שאתה לא מייקר את המים זה בא על חשבון ההכנסות שלנו, אבל בסוף זה אמור להתאזן, כך שכרגע אני לא מוטרד יותר מדי. מצד שני, ברור שאם הם יחזיקו את הכסף למשך שנתיים או שלוש, אז כבר תיווצר בעיה.
"אם באמת יקטינו את העלייה בתעריף המים באופן פרמננטי, זה ישפיע על יכולת הגיוס שלי, על הדירוג שלי, וישפיע בהגדרה על היקף הפיתוח שמקורות תעשה. אני מאוד רוצה לעשות פיתוח, אבל אני גם מבין שבסוף אני אורגן ביצועי של הממשלה. אם השר או רשות המים, מי שקובע מדיניות, יגידו לי לצמצם את היקף פיתוח, אז זו הזכות שלהם. אני אציג בפניהם את המשמעויות. אגיד להם שבקיץ הבא, למשל, עלולות להיות בעיות שקשורות לאספקת מים כי לא נתתם לי לעשות פיתוח במערכות".
אתה מתגאה ביתירות המים הגבוהה של מקורות ובחוסנה הפיננסי של החברה. איך זה מתיישב עם אזהרה שבשנה הבאה כבר לא יהיה מספיק מים?
"זה יכול להתבטא בבעיות של אספקת מים במקומות מסוימים, כי הפיתוח הולך אחרי הביקוש, שתמיד הולך ועולה, עם רמת החיים והגידול הטבעי באוכלוסייה. יש אזורים שמתפתחים בקצב מהיר וצריך לפתח מערכות ובוסטרים גדולים יותר. בהרצליה כמעט ולא היו לי מים לשכונות החדשות, אם לא היו פותרים לי סטטוטורית קו במקום, אחרי שהסברתי להם שלא יוכלו לאכלס את השכונה. לכן, אין דבר כזה להגיד 'בואו נחגוג על ההכנסות של מקורות ולא נעשה פיתוח. זה בסוף יחזור כמו בומרנג. כנ"ל לגבי לקיחת דיבידנד ממקורות. אין קסמים, זה יבוא על חשבון התעריף או הפיתוח".
הציבור סובל מגל התייקרויות רוחבי. אתם לא יכולים להירתם למניעת התייקרות במים?
"אני מאוד מזדהה עם הרצון של השר לא להעלות תעריף בתקופה כזאת. הכל מתייקר וזה נורא. אני אסייע בכל מה שאני אוכל מבלי לפגוע בדברים החשובים של החברה. בין אם להמתין בתוכניות, או לתת משהו אולי מרווחים שאני יכול לתת. יש קצת רזרבות ברשות המים על העלאות שהם חייבים לנו. בהחלט אפשר להוריד מהן, אני לא אפגע מזה. ירצו עוד? נראה, נדבר. מקורות היא חלק מהמדינה והעוצמות שלה מאפשרות לסייע. אבל צריך לזכור שהיא רק 20% מתעריף המים".
"צריך להשקיע עוד כמה מיליארדים"
תוכניות הפיתוח של מקורות אמורות לפתור מספר כשלים במשק המים, בהם העובדה שב־2024 עדיין קיימים אזורים שלמים שמתבססים על קידוחים מקומיים. "ראשית, אני לא שבע רצון ממערך החיבורים הארצי שלנו, שעדיין לא מגיע לכל נקודה במדינה", אומר לנג. "צריך להשקיע עוד כמה מיליארדים טובים כדי שזה יקרה. בבקעת הירדן זה עומד להיפתר כי אני עובד על האישורים הנדרשים. בערבה הפיתרון הוא הגדלת מתקן ההתפלה באילת והזרמה צפונה. זה אתגר מאוד כבד כי הורגים אותנו מבחינה סביבתית בכניסה לים סוף. זה הולך קשה אבל כבר נמצא בביצוע וזה יקרה כי ההתפלה היא סם החיים לערבה".
קיימות תוכניות להזרמת מים לים המלח, בדומה למוביל ההופכי שחיברתם לכנרת?
"ים המלח הוא אירוע יותר מורכב בהקשרים האקולוגיים שלו. המליחות שם היא אחרת ולדעתי לא פתרו עדיין את הסוגייה של איזה מים צריך להזרים לשם כדי שזה לא יגרום נזק כפול בהקשר של הבולענים. היו על זה הרבה דיבורים עוד לפני שנים. אני זוכר רעיונות מהשנים שלי במשרד הכלכלה וגם מוקדם יותר במשרד האוצר. אבל תמיד זה נפל על השאלות האקולוגיות: איזה סוג מים צריך להזרים ומה יקרה אם יזרימו מים שהם במליחות שונה. לא פתרו את זה".
מעבר להפקת המים, אפיק הכנסות נוסף של מקורות הוא בשירותי ייעוץ וטכנולוגיה לחברות מים מקבילות של מדינות אחרות. "זה רווחי מאוד", אומר לנג, שלדבריו אין למקורות מתחרים בעולם בתחום של בניית תוכניות אב למשקי מים. בתוך כך מבשר לנג על פרויקטים חדשים של החברה בארגנטינה, בתכנון ניהול משאבי הטבע ומיצוי יכולות המים של המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.