רווק תל-אביבי שקנה דירה להשקעה באשקלון: "אני רגוע"

בעיתוי מפתיע, לפני כמעט ארבע שנים, מיד אחרי "עופרת יצוקה", החליטה מור קריאף (30) הומאופטית המתגוררת בדירת שלושה חדרים בראש העין, להפוך את הממ"ד בדירה לחדר ילדים רגיל.

"לפני שהבן שלי נולד", היא מספרת, "הוצאנו את דלת הברזל והחלפנו אותה בדלת רגילה. גם את החלון הממוגן החלפנו בחלון רגיל והתקנו מזגן בחדר. אני זוכרת שהביאו אז כלים מיוחדים כדי לחצוב בבטון. זה פשוט לא פרקטי להשאיר את החדר כממ"ד עם כל אמצעי המיגון. את הדלת שמרנו במחסן, את החלון כנראה זרקנו".

השבוע שעבר, לא גרם לה לחשוש יותר: "זה עדיין חדר מבטון שאפשר לשהות בו, אני גרה בקומה שנייה ויש קומות מעליי. הוריי גרים חמש דקות ממני ואם המצב היה מחריף הייתי הולכת עם הילד לממ"ד שלהם".

קריאף מספרת שכאשר ניסתה למכור את הדירה לפני כשנתיים, "כל מי שראה את השינויים בחדר שהיה ממ"ד, התלהב. עוד חדר בלי כל הסרבול של חלון ברזל ודלת כבדה דווקא היה יתרון".

90% מעלימים את הממ"ד

רבים מבעלי הדירות נוטים להפוך את הממ"ד לחדר שייראה רגיל. צביה קזיוף, אדריכלית פנים, מספרת: "אני עובדת במרכז, בעיקר בתל אביב אבל גם בערים נוספות. אני נתקלת בתופעה הזו המון פעמים, גם בעבודה וגם אצל חברים. ב-90% מהמקרים 'מעלימים' את דלת הממ"ד. אנשים משפצים דירה או משקיעים בעיצוב פנים ולא רוצים להשאיר את חדר המלחמה הזה כפי שהוא. רובם פשוט מורדים את הדלת, מתקינים משקוף ודלת חדשים. אני תמיד דורשת להשאיר את הדלת במחסן. אם מחליטים להחזיר אותה, כל מה שצריך לעשות זה לקלף את המשקוף החדש ולהתקין את דלת הממ"ד המקורית".

הסרת חלון ממוגן פחות נפוצה, על פי קזיוף: "הרבה מבקשים ממני להוריד את החלון אבל אני מסבירה שבניגוד לדלת, חלון אי אפשר להרכיב אחר כך. לכן אני לא מסכימה לזה".

עלי הורביץ, מנהל השיווק של חברת רשפים העוסקת בייצור אספקה והתקנה של דלתות פנים וחוץ, כולל דלתות ממ"ד, מכיר מקרוב את תופעת שינוי הממ"דים: "אני מכיר את הנושא מחיי היום-יום. הרבה מאוד אנשים מוציאים את הדלת, זה השינוי הכי נפוץ. יש שינויים נוספים שנתקלתי בהם, אין לזה גבול. אפילו עד רמה של שינוי בקירות. בכל מה שקשור לדלתות זה לא מפתיע כי מדובר בדלת כבדה, שנפתחת החוצה ולא פנימה כמו דלתות רגילות, צריך להפעיל כוח כדי לסגור אותה והיא עושה לא מעט רעש. אז מחפשים טריקים להוריד את הדלת, ואם יש מלחמה מתחילה היסטריה".

לדברי הורביץ, בימי מבצע "עמוד ענן" התבטאה ההיסטריה במאות שיחות טלפון שהגיעו למוקד השירות של החברה, בעיקר מדרום הארץ אבל גם מאזור המרכז: "אנשים מתקשרים למוקד השירות, וכולם שואלים בנושא ממ"דים. שואלים איך משלימים חלקים שחסרים להם, איך מחזירים דלת למקום למרות שעשו פרקט בממ"ד. יש גם פניות שאני בעצמי לא מבין אותן. מתקשרים אנשים שאומרים שחסרים להם חלקים בפלטה של החלון הממוגן. מדובר בחלק שמשקלו 200 ק"ג לפחות וקשה להוציא אותו, ובעל הדירה לא יודע איפה הוא או איך הוא יצא".

למרות התופעה הנפוצה של הסרת דלתות הממ"ד, מדגיש הורביץ, קיים היום פתרון אחר בחלק מהפרויקטים החדשים: "חלק מהמתכננים כבר מצאו לזה פתרון: ראיתי פרויקטים שהכינו מראש נישה לדלת הממ"ד בתוך הקיר כך שהיא מוסתרת שם. ובמקביל על משקוף הממ"ד מוכן מראש משקוף גם לדלת רגילה".

הזיכרון קצר

שגיא סטמבולסקי, רווק תל אביבי בן 31 שעובד בשוק ההון, החליט לרכוש דירה חדשה באשקלון למטרת השקעה. את הדירה רכש סטמבולסקי בפרויקט סנטרל פארק של קבוצת גבאי, בשכונת ברנע בעיר. כמו אחרים הוא הבין שרכישת דירה במרכז הארץ היא מעבר ליכולתו הכלכלית ותכנן להשכיר את הדירה החדשה באשקלון ולממן באמצעותה את דמי השכירות במרכז. "בחרתי באשקלון בפרויקט חדש. קניתי דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, במיליון שקל. אין מחירים כאלה במרכז וגם התשואה שלי תהיה גבוהה יותר".

סטמבולסקי טרם קיבל את הדירה לידיו והנה הגיעה ההסלמה הביטחונית שהובילה לשיגור מאות רקטות אל אזור הדרום ולערי המרכז. הבחירה להתחייב לנכס באזור הדרום, אם כך, אולי אינה מובנת מאליה.

המצב הביטחוני לא שינה את דעתו של סטמבולסקי בנוגע להשקעה: "אני לא חשבתי על זה מחדש. אולי אם היו שואלים אותי בזמן עופרת יצוקה הייתי מתייחס אחרת לדברים, אבל ראיתי מה קרה למחירים מאז. המבצע ההוא לא השפיע, להיפך, ההתאוששות של המחירים הייתה מדהימה, הם רק עלו. אני רגוע".

סטמבולסקי סבור שהזיכרון הקצר, כמו גם מצוקת הדיור, גוברים על כל חשש מטילים או מהסלמה ביטחונית. נוסף לכך הוא מזכיר שבסבב הנוכחי נכנסו עוד ערים, כולל ערי המרכז, לטווח האש אבל קשה להאמין שהנדל"ן בהן יושפע: "צריך לזכור שהיום הטילים גם הגיעו לראשון ולתל אביב. זה לא אומר שהמחירים עכשיו יירדו בכל המקומות הללו.

"עוד שבועיים-שלושה הדברים יחזרו לשגרה. לאנשים היום אין ברירה, אי אפשר לקנות דירה במרכז אז הולכים למעגל שני או שלישי, שם המחירים עוד סבירים. אשקלון מתפתחת, וגם הדרום. אני לא מאמין שתהיה ירידה במחירים, להיפך".

התוכנית של סטמבולסקי היא להשכיר את הדירה. לשאלה האם המצב הנוכחי יקשה עליו למצוא שוכרים הוא משיב שדווקא לדירה חדשה יש יתרון על פני דירות ישנות: "קודם כל בדירה החדשה יש ממ"ד, וזה יתרון על פני דירות אחרות, שאין בהן ממ"ד. גם העובדה שלדירה רמת גימור גבוהה, כולל בתוך הממ"ד, יכולה לעזור".

גם אריאל שקדי רכש דירה בדרום, באשדוד. את הדירה מייעד שקדי למגורים עבורו בעוד כמה שנים, ובינתיים היא מושכרת. מדובר בדירת ארבעה חדרים בשטח 95 מ"ר, בסמוך למרינה, שרכש ב-1.6 מיליון שקל. "בדירה שרכשתי יש ממ"ד, אבל לא הייתי ער לזה וזה לא היה חלק ממכלול השיקולים ברכישת הדירה", אומר שקדי. "היום אני מבין שמזל שיש בה ממ"ד וזה חשוב".

לשאלה האם היום היה קונה דירה באותו מקום, או באזור, ללא ממ"ד עונה שקדי תשובה שיכולה להפתיע אבל מספרת את הסיפור של המציאות הביטחונית בדרום: "לא בטוח שהייתי מתעקש על ממ"ד אבל הייתי בודק איזה סידורי ביטחון יש. אם הדירה הייתה מוצאת חן בעיני לא בטוח שממ"ד היה השיקול שיפיל את הרכישה. אני אגור איפה שטוב לי וסיכון זה או אחר לא יכתיב לי את התנאים. צריך להודות במציאות - היום בירושלים יש את רמאללה ובצפון יש את החיזבאללה. יש איומים מכל מקום. מי שרוצה לברוח מהסיכון שילך לקנות דירה באלסקה".

שקדי הוא מהרצליה במקור, ואת הדירה באשדוד החליט לרכוש בגלל שיש לו יאכטה וחשובה לו הקרבה למרינה ובשל שמגורים ליד הים יקרים מדי בכל מקום אחר: "באופן אישי אני בעד יציאה לפריפריה, אבל לא קניתי באשדוד משיקול לאומי: דירה ליד הים בתל אביב יקרה מאוד ובלתי אפשרית, אותו דבר בנתניה והרצליה. אשדוד היא האפשרות שנותרה במחיר סביר".

באשר להשפעת המצב הביטחוני הנוכחי על התוכנית שלו לעבור ולגור בעיר הדרומית אומר שקדי: "אם ההסלמה הנוכחית תסתיים בטווח קצר, אני חושב שלא תהיה השפעה על השוק או שינוי במחירים ובהחלטה שלי. אם הדברים יהפכו לארוכים יותר אולי יהיה שינוי".

קיפאון מוחלט

לצד מי שרכש כבר דירה באזור הדרום, יש לא מעט עסקאות שטרם נחתמו, אם להשקעה ואם למגורים. לדברי מתווכים, המצב הנוכחי העלה למודעות את נושא המרחב המוגן.

"הימים האחרונים באשדוד הוכיחו לציבור שממ"ד אכן מציל חיים", מסביר מיכאל בנימיני, זכיין אנגלו סכסון באשדוד. "כל מי שקונה היום, למרות שהקונים מועטים בתקופה זו, לא מוכן להסתכל בכלל על נכס שאין בו ממ"ד. אני מעריך שהנכסים שבהם לא קיים ממ"ד והם לא להשקעה אלא למגורים, יסבלו מעודף היצע לעומת הביקוש הדל. בטווח הקצר, מחירי הנכסים הללו צפויים לרדת והדבר יהיה תלוי בפרקי הזמן של ההפוגות בלחימה. אם השקט ישמר שנה-שנתיים זה יתמוסס והשוק יתחיל לעשות את שלו".

באשר לשוק הנדל"ן באשדוד בימי הלחימה, בנימיני מדווח על קיפאון כמעט מוחלט. "אנשים לא מגיעים לראות דירות, וגם אנשים שהיו באמצע תהליך רכישה הקפיאו את העסקאות. באופן פרדוקסלי, העובדה שהמצב המלחמתי התרחב גם לגוש דן מראה שאין סיבה לא לקנות דירות באשדוד".

ההבנה שממ"ד הוא מצרך חשוב חלחלה כנראה גם לרוכשי הדירות במרכז, שחלקם מעידים על כך שהחליטו להשקיע עוד קצת בשביל החדר המוגן או לחלופין להתרחק מעט מהמרכז כדי לרכוש דירה חדשה עם ממ"ד.

שלומי ואיריס איבגי, למשל, תושבי בת ים, רכשו השבוע דירה חדשה ביבנה הירוקה. בני הזוג רכשו דירת חמישה חדרים בפרויקט GOLD PREMIUM של חברות הנדל"ן גיא & דורון לוי ורמי שבירו.

"בחודש האחרון מכרנו את הדירה שלנו בבת ים", מספר שלומי איבגי. "הייתה לנו הזדמנות לרכוש באותו מחיר שקנינו ביבנה דירת ארבעה חדרים ישנה ובלי ממ"ד בבת ים. אבל מאחר שבת ים הצטרפה גם היא לחזית, אנחנו מעדיפים לגור ביבנה בדירה חדשה עם ממ"ד. לדירה שלנו בבת ים אין ממ"ד, כמו לרוב הבניינים בעיר. הדירות החדשות בעיר יקרות מאוד ודירה לא חדשה בת ארבעה חדרים עולה 200-300 אלף שקל יותר. היום באזעקה אנחנו לוקחים את הילדים לחדר המדרגות, כי אין זמן לרדת למקלט מקומה רביעית. או הולכים לחמי וחמותי שגרים בדירה עם ממ"ד. הידיעה שנוכל לישון בממ"ד או לקחת לשם את הילדים בשנייה אחת מרגיעה".