תגובות לריבית: "בנק ישראל פותח דלת להפחתה נוספת"

כך מעריך רונן מנחם ממזרחי טפחות ■ יניב פגוט: "כאב הראש הגדול ביותר של בנק ישראל - מחירי הדיור הזוחלים כלפי מעלה" ■ אלכס זבז'ינסקי: "בהורדת הריבית בחודש שעבר הבנק הקדים את ההאטה בפעילות ובאינפלציה"

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, הותירה הערב (ב') את הריבית הבסיסית במשק ללא שינוי ברמה של 2%. לאחר שבחודש שעבר ביצע הבנק הפחתה מפתיעה ושנויה במחלוקת של 0.25%. ההחלטה הגיעה בהתאם להערכת הרוב המוחלט של החזאים בשוק ההון.

בבנק ישראל מציינים כי "ירידה מסוימת בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים עשויה לתמוך בעדכון כלפי מטה של תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, במסגרת התחזית שתפורסם במקביל להודעת הריבית לחודש ינואר". גם למבצע "עמוד ענן" מתייחס הבנק, וההערכה היא כי "צפויה תוספת חד פעמית להוצאות הבטחון אך מוקדם להעריך אם תהיה לכך השפעה על התקציב הכולל".

בתגובה לריבית, אמר רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, כי "בנק ישראל פותח דלת להורדת ריבית נוספת - אך לא במלואה. משפט המפתח הוא 'ירידה מסוימת בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים עשויה לתמוך בעדכון כלפי מטה של תחזית האינפלציה לשנה הקרובה'. הריבית לא תשתנה עד שבנק ישראל יבחן את השלכות ההגבלות החדשות על שוק הדיור ובנוסף ימתין לראות אם תקציב המדינה בשנה הבא אכן יעיד על המשמעת התקציבית הנחוצה".

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, אמר כי "אי הפחתת הריבית הינה בגדר החמצת הזדמנות לעודד את הפעילות העסקית במשק, זאת נוכח הרחבת ההאטה בפעילות והירידה בהיקפי הצריכה וההשקעות במשק. חבל שבנק ישראל שוב לא הכניס במכלול שיקוליו את עלויות המימון של העסקים הקטנים ובחר להתעלם ממצוקת האשראי ההולכת וגוברת שלהם".

לדברי יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, "האינפלציה היא האויב המרכזי של בנק ישראל וזו מצויה בתרדמת חורף וצפויה להסתכם באמצע יעד האינפלציה של בנק ישראל בשנה הקרובה. כאב הראש הגדול ביותר של הבנק המרכזי בעת הנוכחית היו ונותרו מחירי הדיור הזוחלים כלפי מעלה - והפחתת ריבית תומכת בהתחממות נוספת של שוק זה. הבנק יידרש במהלך שנת 2013 להמשיך ולהקשיח את תנאי המימון בשוק הדיור, כדי להרוויח עוד מעט זמן לממשלת ישראל הנבחרת".

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת העצמאים והעסקים בישראל, קורא לקובעי המדיניות לבחור בצמצום ההוצאה הציבורית, ולהיזהר מהטלת מסים נוספים. לדבריו, "מבצע 'עמוד ענן' לא צפוי להותיר חותם ישיר על המשק במונחי צמיחה, אך בתחילת הרבעון הבא תיכנס לתוקף מגבלת הוצאות חודשית - ריסון פיסקלי שצפוי לתת את אותותיו ולהכביד על פעילות המשק".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש בית השקעות, אמר כי "הורדת הריבית שכל כך הפתיעה בחודש שעבר הייתה מאוד מתאימה לנתונים של החודש. בדיעבד מסתבר שבנק ישראל ידע לקרוא את התמונה נכון והקדים עם הורדת הריבית את ההאטה בפעילות ובאינפלציה. אפשר להניח שההורדה בחודש שעבר לא הייתה הצעד האחרון של בנק ישראל ואנו נראה בחודשים הקרובים הורדה נוספת של הריבית".

יונתן כץ מלידר שוקי הון סבור כי "תמוה מדוע בנק ישראל לא מבחין בסימנים להתמתנות של ממש בפעילות הכלכלית, כולל מרבית האינדיקטורים ובכלל ומדדי האמון הצרכני והעסקי. להערכתנו, בחודש או החודשיים הקרובים צפויה הורדת ריבית עקב סימנים יותר מובהקים להתמתנות בפעילות והרעה בשוק העבודה".

גולן ספיר, המשנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, אמר: "ריבית של 2% מרגיש כמו נקודת איזון טובה בין צרכי הצמיחה הישראלית לבין החשש מהתנפחותה של בועה. בנק ישראל מודע לכך שבמקביל לריבית זו הוא יאלץ להמשיך לייצר מגבלות לבנקים, למשקיעים וללווים בכדי להוציא את האוויר מהבועה בזהירות".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח, אמר כי "על רקע נתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה, נראה שההסתברות להורדת ריבית במהלך 2013 גבוהה מההסתברות להעלאת ריבית. בנק ישראל לא צפוי לעשות צעדים נוספים בתחום הדיור לפחות בחודשיים הקרובים עד לפרסום נתונים נוספים שישקפו את אפקטיביות הצעדים שעשה עד כה".

לדברי אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "בנק ישראל ממתין לראות את מידת האפקטיביות של המגבלות על שוק המשכנתאות עליהן הכריז בחודש שעבר. בהסתכלות קדימה, במידה ואכן ההאטה במשק תמשך, תתכן בהחלט הפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. עם זאת, במידה ומחירי הדירות ימשיכו לעלות, בנק ישראל ישקול העלאת ריבית לקראת סוף 2013".

צח ברקי, הכלכלן הראשי של קבוצת D&B, סבור כי הותרת הריבית משקפת רצון להותיר מרווח מספק של הפחתות עתידיות לשנת 2013, שצפויים בה לא מעט אתגרים כלכליים וגיאו-פוליטיים. יכולת התמרון בקביעת הריבית מקבלת משמעות גדולה עוד יותר, נוכח העובדה שהממשלה מוגבלת כרגע בכלים פיסקליים. הממשלה שתורכב תהיה חייבת לקחת חלק פעיל יותר בעידוד המשק. צעדים כמו חלוקת נטל מס חדשה, הנשענת על אפיקי מס חדשים (לדוגמה מס עזבון ומס רכוש), על חשבון הפחתת מס רגרסיבי, יכולה לסייע להגדלת ההוצאה הציבורית ולהגדלת הצריכה הפרטית.