כשניר צוק, מראשוני העובדים בצ'ק פוינט, עזב את החברה והקים את פאלו אלטו (Palo Alto), הוא החליף את לוחית הרישוי של הרכב שלו לאותיות CHKPKLR, כלומר, "צ'ק פוינט קילר". ובמילים קצת יותר פשוטות, זאת הייתה הצהרה שהתוכנה של פאלו אלטו היא זו שתהרוג את התוכנה המקבילה של צ'ק פוינט.
שבע שנים עברו מאז. צ'ק פוינט עדיין כאן, חיה ובועטת, אך פאלו אלטו ואימפרבה - החברה של מייסד צ'ק פוינט השלישי, שלמה קרמר (ראו מסגרת) - נושפות בעורפה, ובעיקר בעורפה של מנייתה.
2012 הייתה השנה של ניר צוק. כשהוא בן 41, הנפיק צוק בשוק ההון האמריקאי את פאלו אלטו שייסד בהצלחה יתרה, ודי במהרה הפכה המניה לסחורה חמה. מאוד חמה. במסגרת ההנפקה הראשונית, שבוצעה ביולי האחרון, גייסה החברה (כולל הצעת מכר) 260.4 מיליון דולרים, לפי שווי "צנוע" של 2.8 מיליארד דולרים. די מהר, ובחסות הגאות בשוקי ההון, נסקה המניה לפסגות דלילות חמצן, ופאלו אלטו ביצעה הנפקה שנייה שכללה רק הצעת מכר כבדה.
כך, באוקטובר האחרון, מכרו בעלי מניות בחברה, כולל צוק, מניות ב-302.4 מיליון דולרים לפי שווי חברה של 4.1 מיליארד דולרים - שווי שבזמנו היה שווה ערך לכחצי משווייה של היריבה המושבעת, צ'ק פוינט. זו, נזכיר, הוקמה לפני 19 שנה, כך שהיא ותיקה ממנה בהרבה.
פאלו אלטו, המספקת פתרון אבטחה מסוג Firewall, שמגן על גישה לאינטרנט מהרשת הארגונית, אולי אינה מתחרה מול צ'ק פוינט בדיוק על אותה משבצת, אך לפחות בכל הנוגע להתנהגותן של שתי המניות בשוק ההון, ניכר כי הן מתחרות על אותם המשקיעים. בעוד שמניית פאלו אלטו רושמת לזכותה תשואה של 30% מאז ההנפקה, צ'ק פוינט איבדה בשנה האחרונה 13% משווייה, והחברה שווה כרגע 9.4 מיליארד דולרים, בעוד פאלו שווה 3.7 מיליארד דולרים.
צוק עזב את צ'ק פוינט בטריקת דלת בעקבות חילוקי דעות עם גיל שויד, המייסד הדומיננטי של ענקית האבטחה הישראלית, ומי שעדיין מכהן כיו"ר וכמנכ"ל החברה. לאחר עזיבתו, מטרתו העיקרית הייתה להוכיח לכל מי שאפשר כי הפתרון של צ'ק פוינט כבר אינו טוב מספיק, וכי זה של פאלו אלטו טוב יותר. עדיין מוקדם לקבוע מי משני הפתרונות אכן טוב יותר, אך דבר אחד כן אפשר להגיד בוודאות: כרגע, מניית פאלו אלטו אהובה בשוק ההון יותר מזו של צ'ק פוינט, ועבור צוק מדובר כנראה בניצחון לא קטן על מעסיקתו לשעבר.
פליטי שויד
הנקמה המתוקה של צוק ושל קרמר, ההתעוררות של נכט
במהלך החודשים שעברו מאז הנפקת פאלו אלטו - ועל רקע התנהגות שתי המניות - התבטא לא פעם גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, באמרו כי החברה של ניר צוק לא תהיה כאן עוד מספר שנים, בעוד צ'ק פוינט תמשיך לשגשג. מאחורי ההתבטאות הזו - ומעבר ליריבות העסקית הטבעית הקיימת בין שתי חברות מאותו התחום - מסתתרת יריבות אישית קשה בין שני האישים. צוק עזב את צ'ק פוינט לאחר שחתול שחור גדול עבר בינו לבין שויד, והוא אינו היחיד שעזב את החברה בטריקת דלת.
למעשה, השנה האחרונה הוכיחה כמעט מעבר לכל ספק כי צ'ק פוינט היא ממלכה של איש אחד. צוק היה הבכיר הראשון שעזב, ובעקבותיו, ושנים מאוחר יותר, עזב את החברה גם שלמה קרמר, המייסד השלישי, שלפי הידוע אף הוא לא ממש הסתדר עם שויד. קרמר, בדומה לצוק, הוכיח בשנה האחרונה כי עולם אבטחת המידע אינו מתחיל ונגמר בצ'ק פוינט. בנובמבר אשתקד הנפיק קרמר את הבייבי שלו, אימפרבה, המאבטחת בסיסי נתונים, וגייס לקופתה 104 מיליון דולרים לפי שווי של 398 מיליון דולרים.
בדומה לפאלו אלטו, גם מניית אימפרבה לא דרכה במקום, וכרגע שווה החברה 713 מיליון דולרים - תשואה של 71% מאז ההנפקה, והמחשה נוספת לעדיפות שהעניק שוק ההון האמריקאי למניות פאלו ואימפרבה על-פני זו של צ'ק פוינט.
צוק וקרמר אינם היחידים שלא מצאו את מקומם בצ'ק פוינט. גם מריוס נכט, המייסד השני של החברה, החל להתנתק ממנה - גם אם לא באופן רשמי. נכט, שעדיין מכהן כסגן יו"ר החברה ונמנה עם בעלי מניותיה הגדולים, חבר השנה להקמת התנועה החוץ פרלמנטרית "עורו", ששמה לה למטרה ליצור סדר יום אזרחי חדש ולהביא לשינוי חברתי. בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס, אף הודה נכט כי "מלבדי ומלבד המשפחה שלי, 'עורו' היא הצרכן מספר אחת של זמן ושל כסף אצלי". מה זה אומר? שנכט, בדומה לצוק ולקרמר, כנראה מעדיף לזוז הצידה, ולהותיר את כל הבמה של צ'ק פוינט לשויד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
