הנקראות ביותר

בבנקים נערכים לכללי בזל 3: "עלויות המימון יגדלו דרמטית"

בין הסעיפים השונים שפורסמו בתחילת השבוע, דורש בנק ישראל לשנות את מבנה מכשיר ההון המשני של הבנקים (מכשיר המקביל לאג"ח)

"עלויות המימון של הבנקים צפויות לגדול באופן דרמטי", כך מעריכים מקורות במערכת הבנקאית, בעקבות דרישות באזל 3 של בנק ישראל, שאותן פרסם בטיוטת חוזר בתחילת השבוע.

בין הסעיפים השונים, דורש בנק ישראל לשנות את מבנה מכשיר ההון המשני של הבנקים (מכשיר המקביל לאג"ח). מכשיר ההון המשני אמור לכלול מנגנון שיאפשר להמירו אוטומטית למניות הבנק, אם יחס הלימות ההון ליבה יורד מתחת לרף של 7%, "זאת על מנת לחזק את עמידות הבנקים לספוג הפסדים במקרה של מגמות שליליות", הסבירו בבנק ישראל.

כמו כן, מכיוון שהמכשירים הנוכחיים (כתבי התחייבות נדחים - מכשיר דמוי אג"ח), אינם עומדים בתנאי זה, בנק ישראל דורש להפחיתם מההון במשך תקופה של 10 שנים, כך שלא ייכללו בסופו של דבר כחלק מההון. אמנם מכשיר זה קיים בחו"ל, ונקרא חוב היברידי, ואולם בישראל לא קיים עדיין מכשיר שכזה - ני"ע סחיר, שבו במקרה שהחברה נקלעת לקשיים, האג"ח נהפך למניה.

עת הדיונים

הכנסת מכשיר שכזה, שאמורה להתבצע בהדרגה כבר בשנה הקרובה, תדרוש לא מעט היערכויות. ראשית, רשות ניירות ערך נאלצת להיערך בהתאם. בימים אלה אמורה הרשות, בראשות פרופ' שמואל האוזר, להציג לבנק ישראל את עמדתה לגבי הכנסת המכשיר לשוק ההון, המבנה שלו והפיקוח עליו. לצורך כך נערכים בימים אלה לא מעט דיונים מול בנק ישראל בסוגיה. לפי הערכות, ייתכנו חילוקי דעות מקצועיים בין הצדדים באשר להכנסת המכשיר לשוק המקומי, מעצם היותו מכשיר מורכב וחדש.

נוסף על כך, החלפת כתבי ההתחייבות הנדחים בחוב ההיברדי צפויה כאמור להביא לגידול חד בהוצאות המימון של הבנקים. כיום כתבי ההתחייבות הנדחים נחשבים מכשיר בעל סיכון נמוך, ובהתאם לכך גם הריבית - כיום נסחרים כתבי ההתחייבות של הבנק במרווח תשואה ממוצע של כ-1% בלבד מעל האג"ח הממשלתיות.

במכשיר החדש, הבנקים לא יצליחו לגייס בשוק ההון במרווחים כה נמוכים, שכן מדובר במכשיר בעל רמת סיכון גבוהה יותר; אם מצב הבנקים מתדרדר, מאבד בעל החוב את הזכות לדרוש את כספו ובמקום זאת הוא הופך לבעל מניות.

תמחור המכשיר יתבסס לפי רמת הסיכון בכל בנק, ויושפע מיחס הלימות ההון שלו. בעבור בנקים בעלי יחס הלימות הון נמוך יחסית, עלות הגיוס תהיה גבוהה במיוחד. "ככל שכרית ההון של הבנק גבוהה יותר, כך הסיכוי שהחוב יומר למניות נמוך יותר, ונוכל להסכים לגיוס של חוב במחיר נמוך יחסית", ציין מקור בשוק ההון.

מבין חמשת הבנקים הגדולים, יחס הלימות ההון הליבה הגבוה ביותר נכון לסוף ספטמבר הוא של הבינלאומי - 9.33%, והוא היחיד שנכון לעכשיו עומד ביעד שקבע בנק ישראל (יחס של 9% עד סוף 2014). אחריו לאומי, הפועלים דיסקונט, ומזרחי טפחות עם 8.23%.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות