הנקראות ביותר

תוכנית האוצר לקיצוץ 21 מיליארד שקל בתקציב: בביטחון, בקצבאות ובשכר במגזר הציבורי

התכנון - קיצוץ של כ-3 מיליארד ש' מהביטחון, 4 מיליארד ש' מקצבאות הילדים, ועד 4מיליארד ש' מתוספות השכר במגזר הציבורי ■ הממשלה צפויה לא לעמוד ביעד הגירעון ■ מתוכננים ביטול מע"מ על הירקות ומס על קרנות השתלמות

הקיצוצים בתקציב המדינה הקרוב יגיעו לכ-21 מיליארד שקלים, כאשר הממשלה צפויה שוב לא לעמוד ביעד הגירעון באותן שנים ללא התאמות בצד ההכנסות - כך עולה מטיוטה ראשונית של התוכנית הכלכלית, שגיבש אגף התקציבים ויוגש בתוך שבוע למשרד רה"מ.

הטיוטה היא תוצר של עבודת מטה של אגף התקציבים וליווי שאר האגפים בחצי השנה האחרונה, שכן האגף התכונן להגשת תקציב באוגוסט 2012.

כפי שנחשף אז ב"גלובס", מטרת התוכנית היא יצירת צמיחה תוך צמצום הפערים. לתוכנית שלושה רבדים: שמירה על מסגרות פיסקאליות - הן על יעד ההוצאה והן על יעד הגירעון; הרכב תקציב תומך היעדים; ורפורמות מבניות שתומכות את היעדים בטווח הארוך.

המטרה הראשונית והמידית של התוכנית היא שמירה על המסגרות הפיסקאליות, לרבות על תקרת ההוצאה. מפני שהתקציב יאושר באמצע שנת 2013 לכל המוקדם, ההחלטה האסטרטגית של הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, היא כי התקציבים של 2013 ו-2014 יאוחדו, הקיצוצים יתוכננו לגבי 2014 (שנה מלאה), ומשם יגזרו הקיצוצים הנדרשים ב-2013.

בתקציב 2013 הגידול המותר עומד על 12 מיליארד שקלים ובשנת 2014 הגידול המותר עומד על 9 מיליארד שקלים, כך שבסך הכול מדובר על תוספת מותרת (לפי כלל ההוצאה) של כ-21 מיליארד שקלים. אלא שלפי חישוב האוצר, ההתחייבויות שנלקחו נאמדות בכ-40 מיליארד שקלים. לפיכך, בשנים 2013-2014 יש צורך בקיצוץ של כ-20 מיליארד שקלים בבסיס התקציב.

בלי קיצוץ רוחבי

לפי התוכנית, מחצית מהקיצוץ המתוכנן "מסומן" ומוגדר לפי קטגוריות, ועוד כמחצית ממנו יוגש אחרי בדיקה קפדנית של תקציב המדינה (כלל הסעיפים, שמכילים 340 מיליארד שקלים).

בהתאם לחשיפת "גלובס" באוגוסט האחרון, שלושת העוגנים של הקיצוץ הם תקציב הביטחון, קצבאות הילדים ותוספות השכר שהובטחו לוועדים ולהסתדרות. גם הפעם ינסה האוצר ליישם את דוח טרכטנברג, ולהחזיר את תקציב הביטחון לרמות שהיו מקובלות ב-2011.

תקציב הביטחון המקורי ב-2012 עמד על 50.5 מיליארד שקלים (תקציב נטו אחרי הסיוע עמד על 56 מיליארד, לא כולל תוספות שקיבל המשרד במהלך שנת הכספים). האוצר ינסה להביא את תקציב הביטחון לרמה של 48.5 מיליארד, תוך קיצוץ זעיר בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, שצפוי להניב חיסכון של כ-4-3 מיליארד שקלים. באוצר מבינים כי כל סכום ייראה כהישג, וההחלטה היא של הממשלה בהתאם לסדרי עדיפויות. סיכויו של קיצוץ זה נמוך במיוחד לנוכח האתגרים הביטחוניים, ומאוד תלוי בזהות שר הביטחון הבא.

המקור השני לחיסכון יהיה קיצוץ בקצבאות הילדים בהיקף של 4-3 מיליארד שקלים. הקיצוץ יבוצע בשתי דרכים: ביטול הדיפרנציאליות בין הילדים לפי עקרון "קצבה שווה לכל ילד", וקיצוץ של ממש בקצבה האחידה של כל הילדים. סיכויו של המהלך גדולים רק אם הממשלה שתקום תהיה ללא נציגים חרדיים.

המקור השלישי הוא תוספות השכר שניתנו לעובדי המגזר הציבורי, המהוות חלק ניכר מהתחייבויות שניתנו - כ-14 מיליארד שקלים לפי חישוב האוצר. לפי התוכנית, התוספות שניתנו יצומצמו ל-10 מיליארד שקלים, קרי, קיצוץ של 4 מיליארד. כמו כן, האוצר ידרוש הקפאת שכר לשנתיים הבאות, שם סבורים כי המגזר הציבורי נהנה מתוספות נאות לעומת המגזר הפרטי ששכרו נשחק.

בד בבד ל"קיצוצים המוגדרים", יהיו קיצוצים מזן אחר. ראשית, הוחלט כהחלטה אסטרטגית שלא יהיו קיצוצים רוחביים (פלאט). הקיצוצים הלא תמטיים יגיעו מסריקה של כלל סעיפי התקציב, שמכלילים 340 מיליארד שקלים. "התקציב הקשה מהווה הזדמנות עבורנו לבחון את כל התקציב ואת בורות השומן" מסר בכיר במשרד. לכן, כ-10 מיליארד שקלים יגיעו מ"התייעלות", דחייה ועצירה של יוזמות שלא מקדמות את מטרת הצמיחה או צמצום הפערים, הפחתות בסעיפים שגדלו, דחיית פרויקטי תשתיות ותחבורה ציבורית, והעברת פרויקטי תחבורה לשיתוף המגזר הפרטי (BOT ו-PFI). "כבר מצאנו 10 מיליארד שקלים", מסר הבכיר שהוסיף כי רק מדחיית והעברת פרויקטים ל-BOT ניתן לחסוך כ-2 מיליארד שקלים.

שוב סטייה בגירעון

כאמור, היעד השני הוא יעד הגירעון שעומד על 3% ב-2013 ועל ו-2.75% ב-2014. רק אחרי גיבוש סופי של התחזיות, תתברר התמונה המלאה, אך באוצר כבר מודים: יהיה פער בין הגירעון בשנתיים הבאות לבין היעד. חלק מהפער כבר נסגר עם החבילה הפיסקאלית של מחצית 2012. לכן, בפני האוצר עומדות שתי חלופות: העמקת הקיצוץ (טיפול בצד ההוצאה) או הגדלת ההכנסות. אולם, באוצר פוסלים על הסף את האפשרות לקצץ יותר מעבר ל-20 מיליארד שקלים.

לפיכך, ניתן להגדיל הכנסות באמצעות העלאת שיעורי המס - חלופה שפחות עדיפה על האוצר בגלל הפגיעה בצמיחה ובשוויוניות - או הרחבת בסיס המס. כפי שנחשף ב"גלובס", הקיצוצים שעל הכוונת הם במע''מ (תוספת של 4 מיליארד שקלים לשנה) ובמס הכנסה ליחידים (כ-3 מיליארד שקלים).

החלופה העדיפה היא הרחבת משלמי המסים באמצעות ביטול פטורים ועיוותי מס. האוצר יציג בפני הממשלה את הפגיעה בצמיחה ובחלוקת ההכנסות לפי עשירונים של כל פטור ופטור.

הקיצוצים שבדרך

הגדלת הכנסות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות