המשקיעים בטכנולוגיה שכחו

הלקח של מלאנקוס ואיזיצ'יפ, שרצוי שהמשקיעים בבבילון יפנימו

זהירות! טכנולוגיה נושכת משקיעי הטכנולוגיה שוכחים לבדוק נתון שמהווה בסיס בניתוח חברות מסורתיות. בימים ובשבועות האחרונים מקבלות מניות טכנולוגיה ישראליות רבות מכות כואבות.

איזיצ'יפ מפתחת המעבדים לרשתות תקשורת מיוקנעם, נסחרה לפני מספר חודשים סביב שווי 1.3 מיליארד דולר ומנייתה צללה מאז בשיעור הקרוב ל-50%. חלק ניכר מהירידה היה ביום פרסום הדוחות הכספיים השנתיים לפני שבוע.

למרות שתוצאותיה לרבעון עמדו בציפיות, השוק התאכזב מהורדת התחזיות לשיעורי הצמיחה בשנים הבאות ובעיקר מההודעה ששני לקוחות גדולים של החברה עוצרים את ההזמנות ממנה ומתחילים בייצור פנימי של הרכיבים. מדובר בעיקר ביצרנית הסמארטפונים הסינית חואווי (Huawei) שעצרה את ההזמנות.

לאחרונה אירע אירוע דומה גם בחברת מלאנוקס (גם היא מיוקנעם) כאשר החברה סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הראשון של שנת 2013. הסיבה לתחזית זו, כפי שהבהירה אותה הנהלת החברה בשיחת הוועידה שערכה, היא הצטברות מלאי אצל לקוח מהותי של החברה וירידה בביקוש למוצרי החברה בעקבות זאת.

המשותף לשני המקרים הללו, פרט לזה ששתי החברות יושבות ביוקנעם, הוא שהשוק לא תימחר די את התלות בלקוחות גדולים ומהותיים, ולא תימחר אותו כגורם סיכון. כאשר סיכון זה צף ועלה, המשקיעים הגיבו בבהלה.

ניתן לתת דוגמאות נוספות לחברות ישראליות מעולם הטכנולוגיה שנשענות על לקוח מהותי, ושמספיקה אי בהירות קטנה באשר לעתיד היחסים בין הלקוח לספק בכדי שהמשקיעים יגיבו בבהלה. בבילון היא דוגמא אחת לכך, כאשר שיתוף הפעולה עם גוגל מהווה מרכיב מרכזי בפעילותה.

בדומה אליה ניתן לציין את חברת פריון אשר נשענת על שיתוף הפעולה מול גוגל במה שקשור לתנועת גולשים באינטרנט. אותה פריון, אז תחת השם אינקרדימייל, כבר חוותה פעם, בשנת 2008, אירוע של הפסקת שיתוף פעולה עם גוגל שהיה טראומתי מבחינתה.

מה שמעניין הוא שהמכפילים בהם נסחרו חברות הטכנולוגיה הללו, כמו אחרות, לא משכללים כיאות את הסיכון לפגיעה מלקוח מהותי. מכפיל הרווח, שעליו שניתן להסתכל גם דרך שיעור ההיוון של החברה, אמור לשכלל את יכולת הצמיחה של רווחי החברה, אך גם את הסיכון לאי התקיימותה במועד, בהיקף או בכלל.

אולד סקול

דווקא בסביבת Low Tech של חברות ישראליות נראה שנקודה זו הופנמה יותר מבעבר. גם בחברות שנחשבות כבעלת פעילות מסורתיות, שנהוג לכנות חברות ערך, היו בעבר מקרים בהם ירידה בפעילות מול לקוח מהותי פגעה בחדות במניות החברה. כך היה בשנת 2007 בחברת פמס שפעילותה מול הניוואל האמריקאית (Honeywell) נעצרה כתוצאה מאי חידוש חוזה.

בחברת אבגול, יצרנית הבדים הלא ארוגים לתעשיית החיתולים היה מקרה בו לקוח שהיווה שליש מהכנסותיה באותו מועד, Covidien, נרכש על ידי מתחרה והיה חשש משמעותי לירידה בביקושים. חסך זה בביקושים הושלם,בסופו של דבר, על ידי יצרניות החיתולים הגדולות בעולם.

נראה שאת השיעור שלמדו "משקיעי הערך" שמנתחים חברות בעלות פעילות "מסורתית" לומדים היום המשקיעים בחברות טכנולוגיה. רק שבענף זה הכול קורה מהר יותר וחד יותר ולכן היכולת לחזות שינויים שכאלו נמוכה. מה שניתן לעשות זה רק לקחת מרווחי ביטחון גדולים מספיק בעת תמחור המניה, לחפש חברות טכנולוגיה בעלות פיזור רחב (ריטליקס הייתה דוגמא טובה לכך) ולזכור גם בתקופות הטובות שלצד הצמיחה ישנם סיכונים שמידי פעם מרימים את ראשם.

  • יובל זעירא הוא שותף מנהל בחברת ערך מוחלט לייעוץ פיננסי וניתוח חברות.
  • האמור לעיל אינו מהווה המלצה להשקעה או תחליף לייעוץ אישי המתאים לכל אחד.
  • מייל: contact@avalue.co.il