השקעה חינוכית

מה לומדים הילדים שלנו בבית הספר על חינוך פיננסי? מעט מאוד * כיצד הממשלה מתמודדת עם המצב? בעזרת תוכנית חומש שאפתנית * ומי ממלא את הוואקום? בנקים וגופים מסחריים * חינוך, חינם?

יש דברים שלא מדברים עליהם. כסף, למשל. סקר שנערך באחרונה בבריטניה גילה שרק 26% מההורים משוחחים עם ילדיהם על כסף והשקעות. הכסף, מסתבר, הוא טאבו חמור יותר מאשר סמים ואלכוהול (נושא שמדברים עליו ב-32% מהמשפחות) ואפילו סקס (כ-28%).

מי אמור למלא את הפער הזה וללמד את בני הנוער שכסף לא צומח על העצים (ואגב, חסידות לא מביאות ילדים לעולם)? האם מערכת החינוך, מודל 2013, מכשירה את התלמידים להתמודד עם המציאות הכלכלית? כמה תלמידים ייתקלו במהלך 12 שנות הלימוד שלהם במונחים בסיסים למדי כמו מטבע, בורסה, ריבית או פק"מ?

החדשות הרעות הן שמערכת החינוך מתקשה להעניק לבאים בשעריה כלים פיננסים בסיסים. החדשות הטובות הן שמשהו חדש מתחיל. משרד האוצר הודיע לפני כשנה על הקמת מחלקה לחינוך פיננסי שבראשה עומדת היום נירית גדסי.

המטרה של גדסי ושל אנשיה היא לעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות לגבי הכסף שלהם. בפועל מדובר בניהול חשבון, צרכנות נבונה, שימוש באמצעי תשלום שונים ועריכת היכרות עם מוצרים פיננסיים מורכבים יותר.

למה צריך בכלל "חינוך פיננסי"? התשובה האינטואיטיבית היא שהידע הזה רלוונטי במגוון סיטואציות יומיומיות שבהן אנחנו מתבקשים לקבל החלטות כלכליות. הרשימה כוללת למשל ניהול דמי כיס בגיל צעיר אבל גם משימה סבוכה יותר כמו שיעבוד למשכנתא שאורכה כאורך הגלות והריבית שמשולמת בגינה כמעט בלתי נתפסת.

ההגדרה הפורמלית למושג "חינוך פיננסי", על פי ה-OECD, היא "תהליך בו צרכנים משפרים את הבנתם לגבי מוצרים פיננסיים ולגבי עקרונות לפיהם מתנהלים שווקים פיננסיים, באמצעות מידע, הדרכה או ייעוץ אובייקטיבי, ומפתחים מודעות לסיכונים ולהזדמנויות פיננסיים. כל זאת, כדי לפתח מיומנות וביטחון עצמי, לקבל החלטות מושכלות, להכיר בצורך בסיוע מקצועי ולדעת לאן לפנות לשם כך, ולנקוט בפעולות אפקטיביות לשיפור הרווחה הפיננסית האישית של כל צרכן".

תוכנית אסטרטגית שהציג באחרונה משרד האוצר כוללת שורה של מטרות שקשורות לתחום. הרשימה כוללת קידום תוכניות חינוך פיננסי לציבור בפורמטים שונים (למשל הרצאות וסדנאות לקהל הרחב ואירועי הפנינג מרוכזים), הקמת אתר אינטרנט ייעודי ופעולות נוספות.

התוכנית הזו נולדה בעקבות מחקר מוקדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהציג נתונים עגומים ביחס להתנהלות הכלכלית של הישראלי הממוצע. "ברור לכולם שמדובר בתהליך ארוך טווח", מסבירים במשרד האוצר, "אבל המטרה היא לחולל גם שינוי גם בטווח הקצר יותר".

על קצה המזלג

במשרד החינוך עסקו בשנים האחרונות - ללא קשר להכרזות של משרד האוצר - בהרצת תוכנית פיילוט בנושא החינוך הפיננסי, שמועברת כיום בכיתות י' בבתי ספר נבחרים.

מי שבוחן את פרטי התוכנית מתרשם שמדובר בטעימה על קצה המזלג - 30 שעות שנתיות בסך הכול שמתוכן עשר הן שעות פרונטליות והשאר מתוקשבות. לפני כשנתיים נכללו בפיילוט הראשוני 25 בתי ספר בלבד וכיום הוא מקיף כבר 122 מוסדות, אולם עדיין מדובר בטיפה בים.

משרד החינוך שוקל בימים אלה להרחיב את התוכנית, כך שתכלול 60 שעות שנתיות בכיתות י' (מחציתן פנים אל פנים), ולפנות גם לתלמידים בכיתות ב'-ד' ולחשוף אותם לתכנים פיננסיים. גם במקרה הזה, הנה שיעור ראשון בחינוך פיננסי - השמיכה קצרה מדי. רשימת הנושאים כוללת בין השאר ניהול תקציב אישי ומשפחתי, זכויות צרכנים וצרכנות נבונה, בנקים, הלוואות, חיסכון, השקעות, טרמינולוגיה פיננסית ועוד. קשה, אולי בלתי אפשרי, לדחוס את כל החומר הזה במספר שעות מצומצם.

דנה פרידמן, מפמ"רית (מפקחת מרכז) מדעי החברה במשרד החינוך, מי שאחראית על הפיילוט, מנסה לספק נתונים מעודדים. "עד סוף השנה", היא אומרת, "יותר מ-30 אלף תלמידים את התוכנית. מדובר במעל 10% מהתלמידים".

כמה שנים ייקח להנחיל את הידע ל-90% הנותרים?

"הכול עניין של קבלת החלטות. כרגע בודקים את האפשרויות ואני מניחה שבקרוב יתקבלו החלטות לגבי הרחבה. כשמרחיבים תוכנית, חשוב לעשות זאת באחריות - לאפשר מקסימום תמיכה ומעקב אחרי הצרכים. אני מעריכה שבשנה הקרובה תהיה פעימה נוספת בהרחבת התוכנית, ולאחריה כולם ילמדו אותה. זה יהיה תחום שיילמד בכל בתי הספר".

"עניין של קבלת החלטות". במילים אחרות, שאלה של תקציב.

"הכוונה היא שהכול נעשה בראייה כוללת של כל מערכת החינוך. כל האפשרויות הועלו בדיונים".

מה עם הכשרה למורים?

"המורים עוברים הכשרה שעוסקת גם בתכנים וגם בפלטפורמה. עם הזמן יהיה פיתוח מקצועי בתוך התחום. לאט-לאט נעמיק להם את הידע. יהיו מבחן מסכם ומטלות מורכבות".

"זה לא כל כך פשוט כמו שטוענים המבקרים", אומר גורם שמעורב בהטמעת התוכנית, "צריך להכשיר מורים, צריך לבחון את האפקטיביות אחרי שנתיים-שלוש. גם מי שמכשיר את המורים צריך לצבור ניסיון. נעשית כאן עבודה מאוד מהירה יחסית - וזה לא טריוויאלי במשרד החינוך. צריך לזכור שהמגבלה אינה רק תקציבית - אלא גם התמודדות עם מערכת השעות. גם כשמרחיבים תוכנית צריך להחליט האם זה יהיה חלק מלימודי הליבה? האם אלה לימודי העשרה? ומה עם תחומים חשובים לא פחות, כמו זהירות בדרכים, אלימות, דמוקרטיה? למה המערכת צריכה לתת יותר מקום ולמה פחות?".

"להכשיר מורים"

מי שתרמה לא מעט לקידום הנושא בכנסת האחרונה היא חברת הכנסת פאינה קירשנבאום (הליכוד ביתנו), שהקימה את השדולה לחינוך פיננסי בבית המחוקקים. "אנחנו עוקבים בקפדנות אחרי שינויים טכנולוגיים", היא אומרת, "ואף אחד לא רואה איך העולם הפיננסי משתנה בקצב לא פחות מהיר. השוק מלא תהפוכות, ואנשים לא מודעים לכל זה. הם אפילו לא יודעים שאפשר להיכנס לבנק ולהתווכח על גובה העמלות".

המטרה, מסבירה קירשנבאום, היא "לחנך את הדור הבא כך שינהל את עצמו נכון. ב-20 מיליון שקל שהמדינה הקצתה אפשר לעשות לא מעט". ובכל זאת, היא אומרת, כמה סימני שאלה רציניים מרחפים מעל הנעשה: "זו לא תוכנית חובה", היא מזכירה, "ועוד לא ברור עד כמה היא מדידה ואם התלמידים נבחנים על הידע. אני חושבת שצריך להכשיר מורים מסוימים לתוכנית הזו ספציפית. אני רוצה שחינוך פיננסי יהפוך למקצוע. אנחנו הרי אלופים בתחומים שלא מוסדרים. אחד הנושאים למשל הוא יועצים פיננסיים: מי יכול לדעת מי באמת יועץ? צריכה להיות הכשרה, הסמכה. סטנדרטיזציה ברורה".

קירשנבאום מאמינה בשיטת ה"ספירלה", שבמסגרתה התחום יילמד לאורך כל שנות הלימודים, ברבדים שונים. "הייתי מכניסה את זה כמקצוע מכיתה א', אפילו שהילדים ישחקו מונופול בהתחלה וילמדו מה זה מטבע. אחר כך, בכל שנה, חוזרים לאותו נושא ברמה יותר גבוהה: איך נקבע ערך המטבע? מה זה חסכונות? מה זה אוברדרפט וריבית, איך מנהלים הכנסות והוצאות? מעבר לכך, צריכים להסביר שלא חייבים לדעת הכול ויש סיטואציות שבהן כדאי להיעזר באנשי מקצוע".

אגב, מה מצבנו יחסית לעולם?

קירשנבאום: "זה טרנד חדש גם בעולם. יש מי שהקדימו אותנו, אבל אנחנו לא מזנבים".

יו"ר איגוד היועצים לכלכלת משפחה, יוסי אש, מסכים עם הקביעה הזו: "יש בעולם מדינות בודדות יותר מתקדמות מאיתנו - דוגמת ארה"ב, ניו זילנד, אוסטרליה וקנדה - אבל גם בהשוואה למדינות ה-OECD אנחנו לא הכי פחות מתקדמים. עם זאת, יחסית לצורך הקיים אנחנו עדיין במצב איום ונורא. בכל העולם המערבי מערכת החינוך לא השכילה לענות לצורך. כולם נזכרו, במקרה הטוב, רק בעשור האחרון".

מחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2010, מגלה כי מרבית התוכניות לחינוך פיננסי בעולם אינן מופעלות במערכת החינוך, אלא במסגרות בלתי פורמליות כמו מרכזים קהילתיים. המדינות שמובילות את התחום, לפי המחקר, הן בריטניה, גרמניה ואוסטריה.

"רמת הידע אפסית"

איך ניתן להתמודד עם הבעיה הלאומית הזו? את אחת התשובות ניתן למצוא במכללה למנהל, שהשיקה בקמפוס בראשון לציון תוכנית לחינוך פיננסי. "הכוונה היא להתמודד עם שלושה מעגלים", מסביר ראש התוכנית, גיל גרשלר. "הקניית חינוך פיננסי לסטודנטים במכללה, לעובדים ולקהילה. חינוך כזה חסר במיוחד במדינת ישראל. בניגוד לבעיית הביטחון הלאומי למשל, בזה יש לנו כלים לעזור".

המכללה גייסה למשימה הזו לא מעט מומחים בעלי שם, לרבות שלמה מעוז, חנה פרי-זן וגילי כהן. "רמת הידע היום אפסית", אומר גרשלר, "גם מי שלומד כלכלה ומינהל עסקים לומד ברמת הפירמה, לא ברמת הפרט. אנחנו מתחילים מהגדרת מטרות של הפרט וממשיכים להתנהלות תקציבית, בנק, הלוואות, צרכנות נבונה, תלוש שכר ומיסוי, השקעות, ביטוח פנסיוני, רכישת דירה ומשכנתא. בכל תחום, אנחנו משתדלים לתת כמה שיותר ידע".

יותר מאלף סטודנטים בחרו עד כה ללמוד בקורס האמור וגם עובדי המכללה ובני משפחותיהם נקראו להשתתף. "אבל", מזכיר גרשלר, "יש הבדל בין קליטת המידע להפנמה וביצוע".

בתוך הוואקום הזה פועלת גם עמותת "חיים בפלוס", שפעילה בקרב צעירים בני 17-21. השיטה שבה נוקטת העמותה היא להצמיד לכל חניך מנטור שילמד את הטירון הפיננסי לא להיות באוברדרפט, לעקוב אחר הוצאות ולחסוך. "הכול אינטראקטיבי ונעשה בדרך מיוחדת", אומרת מינדי מאייזנר שעומדת בראש הארגון, "הם מקבלים משימות בליווי המנטור. אנחנו מתקשרים איתם דרך פייסבוק, בצ'אט או בטלפון. מנהלים משא ומתן מול חברת הסלולר, משווים שכר במקצועות שונים. זה הגיל שבו הם נכנסים לחיים כלכליים רציניים - חשבון בנק, ביטוח רכב כשמתחילים לנהוג, כרטיס אשראי. מי שמרוויח הכי הרבה הם ההורים: הילדים מעבירים את המידע הלאה, מלמטה למעלה".

כ-6,000 צעירים עברו עד כה את התהליך שמציעה העמותה, במסגרת תיכונים, פנימיות, מתנ"סים ובשירות הלאומי. "אני מאמינה שמה שחסר לאנשים הוא לא ידע אקדמאי, אלא מנטלי", אומרת אייזנר, "אנשים נחשפים לפרסומות, מתפתים למבצעים, צריך לתת להם שינויים בהרגלים. אותן בעיות קיימות בכל השכבות, גם ממעמד הביניים ומעלה. בכולן לא חושבים מספיק על העתיד".

מיפוי מדוקדק

התהליך שמוביל משרד האוצר כולל גם מיפוי מדוקדק של הגופים השונים שפועלים בתחום. בשטח, כמו שקורה תמיד במקרים שבהם הממסד מפגין אוזלת יד, פועלים עמותות וארגונים שונים, לצד גופים מסחריים.

כ-30 גופים פרטיים ויותר מ-20 ארגונים חברתיים (לרבות פעמונים, מסילה ושיעור אחר) - מנסים לחלוש על הזירה בהיעדר יד מכוונת מלמעלה. בבתי ספר שונים מופעלות תוכניות פרטיות, חלקן מבוססות מתנדבים, ויש אפילו מוסדות שמתאימים לעצמם תוכנית נקודתית.

לא כל השחקנים במגרש עושים זאת לשם שמיים. מי שמיהרו להיכנס אל הזירה הזו הם גופים מסחריים. כל בנק שמכבד את עצמו מציע כיום פעילות ענפה שמורכבת בין השאר מכלים מקוונים לניהול תקציב משפחתי, קמפיינים שיווקיים בעלי ארומה חינוכית (למשל 'דן חסכן' של בנק הפועלים) תמיכה בעמותות רלוונטיות ופעילות וולונטרית בתחום.

החיבור הזה הופך לבעייתי במקרים שבהם גופים כאלה מממנים תוכניות צרכניות שמוצגות בבתי הספר תוך שימוש (מבוקר, אך קיים) בתכנים או בסמלים מסחריים. דוגמא בולטת למגמה הזו אפשר למצוא בפנימיית כפר הילדים בכרמיאל, שם נחנך באחרונה פרויקט חינוך פיננסי, בחסות של ענקית מערכות התשלומים המאובטחים וריפון והמפעל להכשרת ילדי ישראל.

וריפון סיפקה לפרויקט תשתית שכוללת ארבעה מסופים, 500 כרטיסים מגנטים אישיים ומערכת ניהול שמאפשרת ל-250 ילדי הכפר בגילאי 4-18 ליהנות מחוויית רכישה אלקטרונית מהירה ולהשתתף בסדנאות לניהול תקציבי נבון.

"במשרד האוצר מעודדים מעורבות של גופים מסחריים", אומר גורם בסביבת המשרד, "אנחנו לא חושבים שצריך להדיר אותם מהשיח. יש להם ידע ומשאבים. חשוב להציב מגבלות וכללים ולקבוע איך עושים את זה נכון. זה נושא שבכל העולם מתלבטים בו, אבל לכולם ברור שחייבים לרתום גופים למשחק הזה".

אורי היימן, יועץ לכלכלת המשפחה מחברת "אוצר", שמפעילה תוכניות שזוכות לתמיכה של בנק לאומי, טוען שההתרסה נגד מעורבות מסחרית נגועה במידה מסוימת של צדקנות. "מה עדיף, שהילדים יגדלו בלי כלום?", הוא שואל, "יש פער גדול בין חינוך פיננסי וחינוך כלכלי, ולא צריך לדבר רק על בנקאות בתוכניות כאלו. המערכת מפוקחת, יש משרד חינוך ששם גבולות מה טוב ומה אסור. בעולם שכולו טוב - עדיף בלי גופים מסחריים. בעולם שבו אין תקציבים לכל דבר, האם אנחנו צריכים לשתק את המערכת? הפתרון יכול להתבסס דווקא על כניסה של גוף פיננסי גדול שיוציא את המערכות משיתוק".

כל הגורמים שעוסקים בקידום החינוך הפיננסי מסכימים שצריך למסד את התחום. "חינוך פיננסי בבתי הספר לא יכול להתבסס על פעילות ספורדית של עמותות וגופים מסחריים", אומר אש, "צריך גם להיות הגון כלפי המערכת ולהודות שזה בלתי אפשרי להכניס, בבת אחת, תוכנית שתהיה מיועדת לכולם. למרות זאת, התחושה אופטימית - הנושא הפיננסי אכן עולה למודעות. גם נבחרי הציבור קשובים לזה ויש לא מעט עשייה: יש לי תחושה שהמדינה תפסה כיוון ושתהליכים אכן קורים". 9

השקעה

מחוץ

לקופסה

יין

יינות בורדו בצרפת. שותה הכפר

יין שומרים במרתף, לא רק כדי לתת לו להתיישן ולפתוח בהזדמנות חגיגית, אלא גם כדי למכור אותו ברווח נאה. הביקוש גדל בהתמדה עם הגידול באוכלוסייה, ובחלק מהשנים, מחירי היין השיגו את מדדי הדאו ג'ונס ו-FTSE 100. אחד היתרונות של ההשקעה ביין הוא שאין כמעט תנודתיות בשוק.

אולם להשקעה ביין יש גם חסרונות: צריך להקפיד על אחסנה נכונה של יין, שלא יתקלקל, צריך ללמוד ולהתמצא כדי לדעת מה לקנות, וצריך גם להיזהר מזיופים.

איך מוכרים וקונים יינות? אפשר להתחיל בבורסה המקוונת והטלפונית Liv-ex - The Fine Wine Exchange. מדדLiv-ex Fine Wine 100 מייצג את תנועת המחירים של 100 היינות המבוקשים ביותר, שיש להם שוק משני חזק מאוד. הוא מחושב אחת לחודש, ומורכב בעיקר מיינות בורדו. יינות בני 25 ומעלה מוצאים אוטומטית מהמדד, כי נפח המסחר בהם נמוך מדי.

מדד היינות הזה סיים את 2011 בירידה של 9.6%, כנראה בשל המשבר בגוש האירו, בהשוואה לעלייה של 5.9% במדד FTSE100 ולעלייה של 2.1% במחיר הזהב. אולם ב-2012 השוק התאושש והמדד, שעוד לא פורסם סופית, צפוי לסיים את השנה עם עלייה של כ-14%, לעומת 5.8% של מדד FTSE 100.

אם אתם רוצים לחסוך לעצמכם את כאב הראש שכרוך בבדיקה, באחסנה ובטיפול ביין (למשל, ביטוח), אתם יכולים להשקיע ביינות באמצעות קרן שמתמחה בכך. The Wine Investment Fund, למשל, פתוחה למשקיעים פרטיים שמוכנים להשקיע 10,000 ליש"ט לפחות. אנשי הקרן טוענים שבפרספקטיבה של שמונה שנים היא עלתה, מבחינת יחס סיכון-תשואה על מדדי FTSE, הנג סנג, וגם על הנפט והזהב.

ההשקעה מתבצעת לטווחים של חמש שנים, והקרן שהחלה ב-2008 ואמורה להסתיים בדצמבר השנה כבר רשמה תשואה של יותר מ-25%. קרן אחרת, Blue Chip Winery Fund, משקיעה רק בנדל"ן שקשור ליינות - יקבים ומקומות אחסון של יינות - בניסיון לתפוס טרמפ על מחירי הנדל"ן הנמוכים.

אבא, תקנה לי // ארבעה ספרים ומשחקים שיאפשרו לילדים שלכם להכיר את העולם הפיננסי

כסף לא צומח על העצים

ספר יפהפה שמנגיש את תחום הכלכלה לילדים. הספר שואל מדוע המדינה לא מדפיסה כסף "מתי שמתחשק לה", מתאר תחרות בין פיצריות ומסביר את תפקידם של הבנקים. מי שחתום על הספר הוא לוי מורב, העורך הכלכלי (לשעבר) של העיתון "דבר". הוצאת מודן, 68 שקל

גאון בחיסכון

ערכה לבני ארבע ומעלה שכוללת ספר ומשחק שמסייעים להבנת עקרונות ניהול כספי המשפחה. משחק הלוח בנוי על המחשת איזון התקציב המשפחתי תוך התבוננות על הוצאות מול הכנסות והבחנה בין הוצאות נחוצות ונחוצות פחות ("יצאנו לחופשה ושכחת לכבות את האור בחדרך - שלם 50 שקל"). הספר ממחיש, בעזרת סיפורים קצרים ואיורים ידידותיים, את המפגש הראשוני של ילדים עם כסף וקניות. בסוף כל סיפור מוצעות להורים נקודות לדיון משותף. 120 שקל

מונופול

המשחק הקלאסי מסייע להמחיש את ערכו של הכסף ומעניק מידע לגבי הוצאות, השקעה וניהול מזומנים. גרסאות נוספות של המשחק מותאמות לילדים צעירים יותר וכוללות גם שימוש בכרטיסי אשראי ואפילו מכשיר בנק אוטומטי. 150-250 שקל

CASHFLOW לילדים

משחק קופסה פיננסי של רוברט קיוסאקי, מחבר רב המכר "אבא עשיר, אבא עני", מתיימר ללמד בני שש ומעלה אוריינות באמצעות לוח מאויר עם מסלול התקדמות, שחקנים, דוח פיננסי, קלפי משימות, שטרות, ספר לפיתוח ה-I.Q הפיננסי ועוד. 234 שקל

למען עתיד ילדינו // היועץ אורי היימן מגיש: עשרה טיפים שיעזרו לפתח את האינטליגנציה הכלכלית של הילדים

הילדים משפיעים על תרבות הצריכה המשפחתית והם עשויים להיות שותפים להצלחה או לכישלון של כלכלת המשפחה. אורי היימן, מחברת "אוצר - ייעוץ ואימון כלכלי", מציג עשרה טיפים שיאפשרו להורים לפתח את האינטליגנציה הכלכלית והפיננסית של ילדיהם ולסייע בעיצוב "אמת כלכלית".

האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו - דוגמא אישית בעניינים כלכליים, לרבות תקשורת סביב נושא הכסף, היא אולי המרכיב המשמעותי ביותר בעיצוב דפוסי ההתנהגות של הילד בעניינים כלכליים.

דברו על זה - צריך להתנתק מהקיבעון המחשבתי המקובל שלפיו "לא צריך לערב את הילדים בעניינים הכספיים". אם לא נערב אותם, כיצד הם ילמדו מה נכון לעשות ומה לא?

התעסקו בזה - צרפו את הילדים הבוגרים לסבב הקניות השבועי ברשת המזון. הדבר מותנה, כמובן, בכך שתקנו לילד מודל נכון של ניהול כלכלי: החל מהכנת הרשימה ועד להשוואת מחירים.

חשיבות דמי הכיס - יש לספק לילדים הזדמנויות לנהל את תקציבם. חשוב לקבוע יחד עם הילדים מה יכללו דמי הכיס שלהם ומה לא: ביגוד, שיחות בטלפון נייד וכדומה. יש לקחת בחשבון שהקצבת דמי הכיס אמורה להשתנות ככל שהילד גדל ובהתאם לצרכיו.

מותר לטעות - כדאי לאפשר לילדים לעשות טעויות כלכליות, במסגרת הסביר. אם הם שגו בתכנון התקציב ונוצרה הוצאה שחורגת ממנו, חשוב לא להזדרז ולהשלים את החסר. מאידך, לא כדאי להמליץ להם 'לקחת הלוואות' מההורים או הסבים, ולהתחיל לנהל חשבון ב'אוברדרפט'.

להציב גבולות ולפרוץ את המגבלות - יש חשיבות עליונה בהצבת גבולות ברורים לילדינו. לא פחות חשוב לאפשר לילדינו לצאת מתבניות החשיבה שמשתקות אותנו מעשיה ומהצלחה, כמו שנאת סיכון ואהבת סיכון, השקעות, יזמות ועוד.

ההבדל בין "צריך" ל"רוצה" - הדור הצעיר לא יודע להבדיל בין צורך לרצון, עד כדי כך שעבור חלק מהילדים אייפון 5 נתפס כצורך קיומי. הבהירו לילדיכם את ההבדל בין צורך "קיומי" "הכרחי" ו"רצוי".

יצירתיות - השתדלו לדבר בסימני שאלה ולא בסימני קריאה. תשאלו: "איך אפשר?" ואל תאמרו "אי אפשר!". תתפלאו לשמוע איזה פתרונות יצירתיים יש לילדינו.

ערך העבודה - יש לפתח אצל הילדים את ערך העבודה. רק כך הם יבינו את הקשר בין השקעה לתוצאה ויעריכו את הקיים.

לגדל ילדים מאושרים - בעולם בו אנו חיים "המטבע הקובע" (לצערנו) הוא הכסף - סמלי סטטוס, מותגים וכו'. חשוב להבהיר לילדינו מה חשוב באמת ומה פחות. כאן מומלץ להיעזר בחז"ל שהנחילו שלושה עקרונות ערכיים שמתאימים לתחום הכלכלי. א. איזהו העשיר? השמח בחלקו. תלמדו לאהוב את מה שיש לכם. ב. איזהו גיבור? הכובש את יצרו. תתאמנו עם ילדיכם על דחיית סיפוקים. ג. איזהו החכם? הרואה את הנולד. הציבו לילדים מטרות כלכליות.

אפרת אהרוני

צרו איתנו קשר *5988