נפגעתם בתאונת דרכים או תאונת עבודה? מתי כדאי לתבוע

"הצעה ראשונית בגובה 7,000 שקל שקיבל לקוח, הסתיימה ב-540 אלף שקל" ■ כדי להימנע מהתנהלות משפטית ממושכת, מסתיימות לא מעט תביעות ביטוח בפשרה ■ "גלובס" בודק מתי זה משתלם, מה אפשר להרוויח ומה להפסיד

אף אחד לא רוצה להגיע ליום שבו הוא נאלץ להתמודד מול חברת הביטוח בניסיון לממש את זכותו לפיצוי. פעמים רבות, הגשת התביעה היא יריית פתיחה למאבק משפטי ממושך וסיזיפי שסופו לא ידוע מראש. אזרחים הנפגעים בתאונה, בין אם מדובר בתאונת דרכים או בתאונת עבודה, מוצאים את עצמם בהליך של תביעות משפטיות ממושכות נגד חברת הביטוח שעשוי להימשך שנים.

כדאי לדעת שחברות הביטוח לא תמיד ששות לנהל תיקים בבית המשפט - הן מחשש לתקדימים משפטיים שעשויים להשפיע גם על תביעות עתידיות, והן משיקולים כלכליים שונים. השגת פשרה מהירה מחוץ לכותלי בית המשפט, היא אפשרות הנחשבת טובה לבית המשפט שניטל ממנו עומס דיוני נוסף, וטובה לחברות הביטוח ש"קונות" סיכונים וגם חוסכות את עלות ניהול התיק המשפטי.

האם היא טובה גם לנפגעים עצמם? אלה חוסכים זמן יקר ורב בניהול ההליך בבית המשפט, הליכים מייגעים כמו הוצאות לחוות דעת רפואיות ואחרות, התייצבות למתן עדות בבית המשפט - וכמובן את הסיכון שבסופו של דבר יפסידו בתביעה. מנגד, הסכום הנפסק במסגרת פשרה עשוי להיות נמוך משמעותית ממה שיוליד פסק דין.

עם זאת, פשרה אמנם מקצרת את הדרך - אבל גם מקיצורים צריך להיזהר: "אסור לה להיות מהירה מדי", מזהירה עו"ד לימור זר גוטמן, מרצה בביה"ס למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, "צריך להתכונן טוב, זה אורך מכתב ועוד מכתב ועוד פגישה. מנסים להלחיץ אותך. צריך לקחת את הזמן, ולזכור שלרוב אפשר לשפר הצעות".

"החברות עובדות בשיטת מצליח", אומר עו"ד טל זהבי, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, "הן יתחילו מהצעה מאוד נמוכה בתקווה לכמה שפחות משא ומתן. אם עורך הדין מבין עניין ובקי בתחום, הוא יידע לא לקבל אותה ולפעול להעלות אותה. כך הצעה ראשונית בגובה 7,000 שקל שקיבל לקוח, הסתיימה בעבר ב-540 אלף שקל".

זהבי מציין כי "היום לצערנו החברות נוטות הרבה פחות להתפשר. בתי המשפט עמוסים והן מעדיפות לגרור את התיק בבית המשפט".

מתי ואיך נכון לחתור לכיוון של פשרה?

סיכוי מול סיכון

"כשנמצאים בתביעת נזיקין, פעמים רבות התביעות נדחות", אומרת עו"ד אביטל פז ממשרד עו"ד טירן פז, מומחים לנזיקין ורשלנות רפואית. "חייבים להסביר ללקוח מה הסיכויים ומה הסיכונים - בעיקר בתיקים מורכבים שבהם צריך להוכיח רשלנות של מישהו סביב עובדות שנויות במחלוקת. לעתים אתה חושב שיש לך תביעה מאוד טובה, ובמשפט מתבררים דברים שמשנים את התמונה. צריך גם להוכיח בצורה מאוד ברורה מה הנזק. החוקרים שמפעילים חברות הביטוח יכולים לבוא עם מידע בעייתי, וכל הסכומים משתנים. לכן עדיף לפעמים ציפור ביד מאשר שתיים על העץ".

"בתאונות דרכים", מוסיף עו"ד זהבי, "הסיכוי שתקבל כסף גבוה יותר, וכן כדאי לעתים ללכת למשפט".

שאלה של זמן

התנהלות משפטית בתיק ביטוח נמשכת לרוב שנתיים-שלוש, ואף חמש במקרים סבוכים יותר. את משך הזמן הזה כדאי לקחת בחשבון כששוקלים פשרה: "הזמן עלול ללכת לרעתך עם הפחתת אחוזי נכות בעקבות השיקום", אומרת עו"ד זר גוטמן, "ואז מוטב לסיים מהר את ההליכים. מנגד, לעתים הוא מחמיר את הפציעה ואז מה שייפסק בשלב מוקדם יותר עשוי להיות זניח לעומת מה שמגיע בהמשך".

"פשרה מהירה וטובה עם חברת הביטוח במקרה של תאונות מומלצת", אומרת עו"ד מאירה זוהר, מתמחה בדיני ביטוח ונזיקין, "בתנאי שהמצב הרפואי של הנפגע מתייצב ומתגבש בטרם השגת הפשרה - שכן השלכותיה של הפגיעה עלולות להיארך זמן רב לאחריה".

כך למשל, מדגימה זוהר, קרה לתובע שצלקת קטנה נותרה בגבה שבפניו כתוצאה מתאונה. חברת "שירביט" הציעה לפצותו בסכום פעוט של 2,800 שקל, אולם לאחר התערבותנו והצגת תמונה של הצלקת הסכימה חברת הביטוח להציע פשרה שבמסגרתה קיבל התובע 28 אלף שקלים תוך כמה חודשים.

במקרה אחר, הולכת רגל כבת 60 - נכה 100% שמקבלת קצבת נכות עוד לפני התאונה - נפגעה על ידי מכונית ומעוצמת הפגיעה נשברה ידה. חברת הביטוח "אליהו" הסכימה בתוך זמן קצר לפשרה בסכום עליו הוסכם בין הצדדים - 320 אלף שקל.

שאלה של כסף

שאלה מהותית העומדת בבסיס ההחלטה אם ללכת להסכם פשרה, היא מצבו הכלכלי של התובע. "הבעיה היא שבדרך כלל חברות הביטוח יודעות שהלקוח צריך את הכסף עכשיו", אומרת זר גוטמן, "מי שיש לו אורך נשימה כלכלי צריך לחשוב היטב מה עדיף לו".

מנגד, אי אפשר להתעלם מהוצאות המשפט שעשויות להפוך הסכם פשרה לכדאי יותר: מריביות על הלוואות שנלקחות בינתיים, ועד הוצאות ניהול התיק לאורך זמן בבית המשפט.

כך או כך, צריך לקחת תמיד בחשבון את גורם ההימור: מי שיהמר כל הדרך יוכל להרוויח בגדול, אולם גם לגלות כי העלויות והטרחה מאכזבות.

תעדו כל נזק תעסוקתי

חשוב להקפיד ולבקש אשורי מחלה בגין הפסדי ימי עבודה, לגשת לרופא תעסוקתי לקבל ממנו גיבוי במסמך על ירידה ביכולת העבודה, וכן לדאוג לתיעוד ההפסדים הכספיים בעבודה - משום שהירידה בהכנסות והפגיעה בשכר הם רכיב חשוב ביותר להערכת הנזקים של הנפגע, ולמעשה הוא הרכיב העיקרי בתביעות הנזיקין.

חשוב: רופא מומחה

אחד הדברים החשובים בניהול משא ומתן מוצלח עם חברת ביטוח, הוא להיעזר במומחה בעל ניסיון ושם שיוכל לסייע באבחון הבעיה הרפואית והגדרתה במכתב רפואי מתאים.

כך קרה עם בחור בן 37 שעבד כרפד ונפצע בכתפו בתאונת דרכים. הוגשה תביעה נגד חברת "אליהו", שהחליטה לסלק את התיק בהקדם וביקשה להתפשר, מבלי להיזקק להתערבות בית המשפט. לצורך המו"מ פנה הנפגע לרופא אורתופד, שהעביר לחברת הביטוח מכתב רפואי אודות מגבלותיו ואבחנת הבעיה ממנה הוא סובל עקב התאונה. התיק הסתיים בפיצוי של כרבע מיליון שקלים לנפגע בתוך מספר חודשים מועט מיום שהוגשה התביעה לבית המשפט.

את מי משרת העורך דין?

עורך הדין משמש, במובן מסוים, קרש ההצלה של הלקוח - זה בהנחה שהוא אכן מתמצא היטב בתחום ועושה את עבודתו נאמנה. "הלקוחות לא תמיד מודעים לאינטרס הסמוי של עורך הדין", אומרת עו"ד זר גוטמן. "לפעמים לעורכי הדין יש תמריץ לדחות פשרה - אם נניח הם מקבלים כשכר טירחה 20% ממה שנפסק בהסכם הפשרה ו-30% ממה שייפסק במשפט. כדאי לבדוק מה התמריץ ולוודא שעו"ד נותן עצה טובה ללקוח, ולא רק לעצמו. בכלל, כדאי מראש כמה תיקים ניהל אותו עו"ד, כמה מהם סיים, האם ניצח או לא - וגם כמה פעמים סיים במשפט וכמה פשרה. אם תמיד מסיים בפשרה - זה מדליק נורה אדומה".

עבודת ארכיון

עו"ד זר גוטמן מציינת מבחן נוסף לכדאיותה של פשרה: "כשיש עניין משפטי שלא הוכרע, הסיכון שבהליכה למשפט גדול יותר. אם כבר הייתה הכרעה דומה בתיק דומה לטובת הלקוח, למה לא ללכת למשפט?"

היא ממליצה לדעת אילו סכומים פוסק בית המשפט בד"כ לעומת מה שהלקוח הציע. "עורך הדין אמור לשחות בחומר הזה, אבל ההחלטה היא של הלקוח. כדאי להיות לקוח אקטיבי ולעשות שיעורי בית בעזרת מאגרים משפטיים".

ויש גלגל הצלה

כשהצדדים מתקשים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם עדיין מעוניינים בקיצור הליכים המושג בדרכי פשרה - ניתן לערב את בית המשפט כדי שייתן הצעה על פי התחשיב של שני צדדים. "היתרון בהצעה כזו משקפת לרוב את הלכי הרוח של בית המשפט", אומרת עו"ד פז, אולם מזכירה כי גם את ההצעה הזו לא חייבים לקבל.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988