"החברות בישראל שמשלמות מס נמוך - היהלומים שבכתר"

באחרונה נמתחו ביקורות נוקבות על היחס המועדף שקיבלו חברות ענק במשק שמשלמות מס נמוך מדי, בשעה שבעלי עסקים אחרים והציבור בכלל כורעים תחת נטל המס המוטל עליהם. אחד הגורמים להטבות המס שמרעיף משרד האוצר על החברות המוטבות הוא חוק עידוד השקעות הון. ההטבות מוערכות ב-5-6 מיליארד שקל בשנה. בעקבות הסערה ובמסגרת הכורח לאיזון התקציב ולהטלת גזירות כלכליות, ימליץ האוצר להעלות את שיעורי המס שנקבעו לחברות היצואניות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

מי שיוצא באופן נחרץ נגד הביקורת על הקלות המס לחברות הוא השותף-המנהל בפירמת רואי החשבון PwC Israel (קסלמן וקסלמן), רו"ח אבי ברגר. קסלמן (פירמת רוה"ח השלישית בגודלה בישראל) מייצגת כמה מהחברות הללו. "הביקורת שנמתחת וגורסת שישנן חברות ישראליות-בינלאומיות שמשלמות מס נמוך מדי, אינה מוצדקת, אינה נכונה והיא בעיקרה פופוליסטית. החברות הללו מקבלות הטבות שהן חלק מחוק עידוד השקעות הון, והן נקבעו לפני שנים בעת שהשיקולים היו שונים מאלה של היום".

לדברי ברגר, החברות הללו הן היהלומים שבכתר של המשק הישראלי. "מדובר בחברות שאחראיות לחלק ניכר מהייצוא של המדינה, למחקר-ולפיתוח הטכנולוגי, ליצירת מקומות עבודה ולהשקעות בהקמת מפעלים ברחבי הארץ. אילו היו בישראל עוד כמה חברות מסוגי החברות שנהנות כיום מההטבות, מצבה הכלכלי של ישראל היה טוב בהרבה".

- מה דעתך על כוונת רשות המסים לחייב חברות ונישומים פרטיים לדווח לרשות המסים כשהם עושים תכנון מס, בטענה שהדבר יסייע לרשות לעלות על תכנוני מס לא חוקיים?

ברגר: "המשמעות של העלמות מסים היא הרבה יותר רחבה מהמשמעות של תכנוני מס אגרסיביים. תכנוני מס לא חוקיים הם עבירה על החוק, שצריכה להיות מטופלת באמצעות המערכת המשפטית. עם זאת, ההשוואה בין תכנוני מס אגרסיביים, ככל שיהיו, לבין העלמות מסים היא מופרכת. הדברים אינם דומים, וזכותו של כל נישום לתכנן את מיסיו, במסגרת החוק, בדרך המיטבית".

- בקרוב יחליף משה אשר את מנהל רשות המסים המכהן, דורון ארבלי. מה הן המשימות הראשונות הקריטיות שאשר צריך ליישם?

"האתגר החשוב ביותר המונח לשולחנה של רשות המסים הוא הטיפול בהון השחור. הכלי האפקטיבי ביותר לעשות זאת הוא באמצעות חובת דיווח כללית. אתגרים נוספים הם פישוט המערכת והפיכתה ליותר מובנת וברורה למשתמש, הן ברמת החברות והן ברמת הנישומים הפרטיים".

- רשות ניירות ערך מקימה גוף פיקוח על משרדי ראיית החשבון. איך רואים בפירמה את הגוף הזה?

"אנו מברכים על הקמת גוף הפיקוח. בסופו של יום, מטרתנו כרואי חשבון מבקרים היא להבטיח את אמונם של הגורמים הפעילים בשוק הון, לצורך קיום שוק הון תקין. כל גורם מפקח שיסייע לנו בקיומה של מטרה זו הוא מבורך וחשוב. כשיוקם גוף הפיקוח, ניתן יהיה לבצע שינויים משלימים בסביבה הרגולטורית שבה פועל המקצוע. זאת, כדי להשוות את המצב לזה השורר במדינות כמו ארה"ב, שבה קיים גוף פיקוח חזק; לרבות שינויים מתחייבים בתקנות אי-התלות, הגבלת אחריות רו"ח וכו'. נושאים שנמצאים על סדר-יומה של לשכת רואי חשבון".