הסיפור המדהים של הישראלית שממליכה מנהיגים באפריקה

זה היה באמצע קמפיין לנשיאות במזרח אירופה. מישהי ניגשה אליה ברחוב, ומיד החלה לדבר איתה בעברית. אחר כך הרגישה שמישהו עוקב אחריה. כשהגיעה למלון, ראתה מישהו אחר יוצא מהחדר שלה. "עבדנו בשביל בן אדם שלא בדיוק רצו שם שהוא ינצח, והוא היה אמור לנצח, אם לא היו משנים את החוק ברגע האחרון", מספרת עדי טימור, יועצת פוליטית, שעבדה באותה תקופה עבור האסטרטג הפוליטי טל זילברשטיין.

"יש לי חברת נפש שהיא גם יועצת בחברה ביטחונית, ונמצאת איתי אונליין כל הזמן. אחרי שפניתי לאיש הביטחון של המלון, הטלפון הראשון היה אליה. לא רציתי להתקשר להורים ולהלחיץ אותם, מה הם כבר יכלו לעשות? אמרתי לה, עוקבים אחריי, ברחוב זה וזה, שימי לב. בלילה אמרתי לה, אני בחדר. תהיי בהאזנה. ידעתי שהיא תוכל לעזור.

"באותו לילה, בחצות, דפיקה בדלת. נפל לי הלב. בדיוק גם צפיתי בסרט שבו חטפו אישה. התקשרתי אליה, נתתי לה את מספר החדר, והשארתי את הטלפון פתוח. הצצתי מהעינית וראיתי שזה עוד מישהו מהצוות של טל, שלא ידעתי שאמור להגיע. אמרתי לו 'אתה לא מבין כמה פחדתי', והוא בנונשלנטיות שאל 'את בסדר? יופי', והלך. אין יותר מדי סנטימנטים בגלל שאת אישה ואת לבד. את בתוך זה? תתמודדי.

"למזלי העוקב לא חזר, אבל אני מניחה שאם לא הייתי יודעת להתמודד עם סיטואציות כאלה, לא הייתי נשארת בתחום הזה. ברמה הרגשית קשה לי מאוד, כי אני בן אדם שחייב אנשים סביבו, זקוק לחיי חברה, אבל למדתי להתנהל בתוך זה. האישיות שלי מתכתבת עם האתגר הזה, ויש לי טקס קבוע - אני תמיד מסיימת את היום עם כוס יין, גם אם אני לבד".

לטימור, 29, יש תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ותואר שני במנהיגות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. ב-2012 הקימה את Timor Consulting. מעבר לעבודתה עם זילברשטיין, היא עבדה גם עם ארתור פינקלשטיין וסטנלי גרינברג.

"מהם למדתי מה זה ייעוץ פוליטי. שניהם אסטרטגים מאוד. גם כשלחץ העבודה היה בלתי נתפס, הם ידעו לשמור על קור רוח יוצא דופן. הם באים משתי אסכולות שונות, עם תפיסה עסקית שונה. גרינברג לקח את הייעוץ הפוליטי והפך אותו לעסק בוושינגטון. ארתור, לעומתו, הוא וואן מן שואו - הוא גם היזם וגם המבצע. הוא העסק, בלי מלווים ובלי יותר מדי עוזרים. בקמפיינים שהיינו עושים עם סטן, למשל, היו פרזנטציות גדולות עם כל השואו, הכול ססגוני וצבעוני. אצל ארתור, זה הוא והמוח שלו. הוא הגיע רק עם ספרים והביא את המספרים".

"זה כמעט עלה לי בחיי"

בשנה האחרונה עבדה על קמפיין פוליטי גדול במערב אפריקה. "העבודה שלי היא לבנות את הסיפור של הקמפיין, את 'קופסת המסרים' שעליה נבנים הקריאייטיב והדיגיטל. למנהיגים אפריקאים מאוד חשוב היום להראות שיש תהליך דמוקרטיזציה באפריקה, ובחירות זו אחת הדרכים הטובות והיעילות ביותר שיש. כשכל העולם מתקשה לצאת מהנפילה הכלכלית, אפריקה נחשבת ליבשת ההזדמנויות, והמנהיגים מבינים את זה. הם יודעים שתהליך דמוקרטי של בחירות יהווה פריצת דרך מבחינתם".

- אפריקה היא לא המקום הבטוח ביותר לאישה לבד.

"זו באמת הייתה החלטה שיכלה לעלות לי בחיי. כשנסעתי לאפריקה לראשונה כיועצת פוליטית עצמאית, פגש אותי מישהו בטרקלין העסקים ופשוט התחיל לדבר איתי, ואני מדברת עם כולם, כי אי אפשר לדעת, אולי יצא מזה משהו. במהלך השיחה הבנו שאנחנו נוסעים לאותה מדינה. נתתי לו את כרטיס הביקור ואז הוא סיפר לי מה הוא עושה. ומה מסתבר? שהוא בכלל מהשבט שמתמודד מול השבט שאותו אני אמורה להריץ לשלטון, והוא אמור להתמנות לאחד התפקידים הכי בכירים.

"רגע לפני הטיסה, פתאום הבנתי מה עשיתי. התקשרתי למי שבנה את אתר האינטרנט לחברה שלי, ואמרתי לו להוריד את האתר לאלתר. זה היה עניין של חיים ומוות מבחינתי. אני נוסעת לבד למדינה, ולא יודעת מה יעשו לי כשאגיע לשם. הוא הוריד את האתר, והחזיר אותו לאוויר רק אחרי ששבתי לארץ. כמובן שדאגתי במשך כל הנסיעה".

- מי פתח לך את הדלת?

"הכרתי מישהו ברומניה דווקא, שאמר לי 'בואי, אני אכיר לך את האנשים הנכונים, אני אעזור לך'. החלטתי להאמין לו. בדרך כלל אני לא נכנסת לשיחות עד אמצע הלילה, בטח לא כשאני לבד במדינה כזו - אישה לבד מסתובבת במדינה במזרח אירופה, זה לא מומלץ במיוחד. אבל פה חשבתי שאולי יש הזדמנות אמיתית שאני עלולה לפספס.

"אם אתה לא מספיק חכם להבין שבכל פגישה טמונה הזדמנות, גם בחניון, גם בסופרמרקט, אז אתה מפסיד. בזכות המחשבה הזו, ורק בזכותה, נפגשתי איתו. לא מפני שהתחשק לי לרדת ללובי המלון, או שמישהו יזמין אותי לדרינק. שוחחתי עם האיש והוא באמת עמד במילתו, ועזר לי להכיר את מי שצריך בכדי להגיע לאפריקה".

בלי מים וחשמל

טימור מסרבת לחשוף את שם המדינה שבה פעלה, משום שהיא חתומה על חוזה סודיות. "בחיים לא עשו שם קודם קמפיין פוליטי רציני. לא ידעו מה זה. זה היה בבחינת לבנות הכול מכלום. כשהגעתי שאלתי את הבן אדם שמולו עבדתי אם יש להם חברת סקרים. הוא אמר לי, 'בואי תכירי, זה אח שלי', והוא היה חברת הסקרים מבחינתו. נראה לי הזוי כמובן, אבל שאלתי אותו 'מה עשיתם?', ואז הוא מראה לי כמה ניירות מצ'וקמקים עם שאלות שהופנו לאנשים, למשל במי הם יבחרו, כשמדובר בעצם בחברים שלהם. עם זה הם נהגו ללכת לנשיא המדינה.

"במקרה אחר הייתי מביאה חברת סקרים מקצועית למדינה, שתשב שם ותעשה את העבודה, אבל היו לי רק חמישה ימים שם, לא היה זמן לזה. אמרתי לו, 'מחר אתה דואג להביא לי 60 איש שאתה סומך עליהם'. המבחן הסופי היה שאמרתי לנשיא שהוא יקבל 61% מהקולות, והוא קיבל 59% מהקולות. זה המבחן של כל יועץ פוליטי, לדעת לחזות את המספרים.

"הבחירות היו לפני כמה חודשים, וניצחנו בסיבוב הראשון, שזו עובדה מדהימה. בעצם יש פה שני ניצחונות, כי מעבר לזה שצדקתי במספר, עשיתי זאת מכלום".

- תחזרי לקמפיין נוסף באפריקה?

"זו המטרה שלי, יש שם הזדמנויות גדולות מאוד...מי שמבין ומכיר את אפריקה היום יודע שזה המקום ללכת אליו, ואם הוא לא הולך זה רק מפני שהוא לא יכול או מפחד. כל מי שיש לו יכולת ויגיע לאפריקה ינחל הצלחה, ויעשה שם הרבה מאוד כסף. מה הבעיה? שכל מה שקשור בביזנס באפריקה הוא יקר".

לשחק לפי הכללים

הקמפיין התנהל במשך כחצי שנה, כאשר בכל פעם טסה טימור לשבועיים-שלושה באפריקה, וחזרה לארץ רק לתקופות מנוחה קצרות. "למדתי להבין את אפריקה על כל צפונותיה. בדרך כלל כל ההתנהלות שם היא על בסיס שבטי - כל שבט בוחר את המועמד שלו. אבל בקמפיין שעשיתי הוכחתי שזה לא הכרחי שיהיה כך, כי אם כל שבט בוחר במועמד שלו, איך הנשיא שהרצתי ניצח באחוזים כל כך גבוהים, ועוד בסיבוב הראשון?".

- בחרת באורח חיים לא קונבנציונלי. היכן את מרגישה שזה מתגמל אותך, ומתי מתעוררים סימני השאלה?

"הגורם האנושי הוא התגמול העיקרי בעיסוק שלי. אני פוגשת אנשים מעניינים כל הזמן. מנשיאים וטייקונים שעושים מיליארדים בכל העולם ומוכנים להיפגש איתי ב-11 בלילה לדרינק, ועד שפים ומלצרים במלונות שהפכו לחברים שלי".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר גם ברשת סטימצקי