"אגרה על בקשות ביניים בהליך משפטי תפגע באזרח הקטן"

"פקידי האוצר מעוניינים בהטלת אגרה על בקשות ביניים בהליכים משפטיים, כדי להעשיר את הקופה הציבורית על חשבון זכותו של האזרח למצות את הדין ולזכות בהליך משפטי הוגן ושוויוני" - כך טוענת לשכת עורכי הדין בנייר עמדה רשמי שהוציאה בתגובה להצעת האוצר בחוק ההסדרים, לפיה כל בקשת ביניים בתיק אזרחי המתנהל בבית המשפט תחויב באגרה.

הוועד המרכזי של הלשכה, בראשות ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי, אימץ את נייר העמדה, שנכתב בידי פורום בתי המשפט הארצי של הלשכה.

לפי עמדת הלשכה, "הטלת אגרה בגין כל בקשה תרתיע מתדיינים מלמצות זכויותיהם, ובמיוחד כשמדובר בתביעות הכספיות בסכומים נמוכים, שהן מרבית התביעות המוגשות לבתי המשפט. האזרח הקטן ימצא בעמדה נחותה בהתדיינות מול 'הכיסים העמוקים' (חברות הביטוח, הבנקים וכו') שיכולים לגלגל את ההוצאה על האזרח, על-ידי ייקור או גביית עמלות, פרמיות וכדומה. אין לעשות שימוש באגרות כדי למנוע מבעלי דין להגיש בקשות. ניתן לחייב בעל דין שהגיש בקשה לא מוצדקת בהוצאות".

שלילת נגישות

יו"ר ועדת בתי משפט הארצית בלשכה, עו"ד דפנה רוזן-זינגר, אומרת כי "תיקי חדלות פירעון מתאפיינים בריבוי הליכים המתחילים לאחר שניתן פסק הדין. רוב הבקשות שמוגשות הן בקשות למתן הוראות המוגשות על-ידי בעל תפקיד, חייבים או צדדים שלישיים. בית המשפט קובע מועדים קצרים למתן תגובות - לעתים 24-72 שעות ואף פחות.

"תשלום האגרות באמצעות מערכת נט-המשפט קשה או בלתי אפשרי, שכן לא ניתן לחייב חשבונות נאמנות ולא באמצעות כרטיס אשראי. כמובן שלא ניתן להפקיד בבתי המשפט כספים שאינם בנמצא בשנים הראשונות לחיי התיק. חיוב באגרה ישלול נגישות קיימת במערכת בית המשפט, יפגע ביעילות ויחזיר את המערכת שנים רבות לאחור. כיצד ישלם בעל התפקיד אגרה מכספים שאין לו?".

לדברי ראש הלשכה ברזילי, "בתיקי הסדרים מעורבים לעיתים מאות בעלי דין שאין להם נגישות טובה לבית המשפט. אלה ייחסמו באופן אדמיניסטרטיבי, בעוד שישנה עדיפות לחברה מבקשת התספורת, שממילא נהנית בדרך-כלל ממשאבים הגדולים ממשאבי הנושים הקטנים.

"במתווה שפורסם בהצעת האוצר קיים הסבר מדוע ראוי דווקא להקטין את העלות לחייבים הפונים בהליכי חדלות פירעון. ההיגיון הזה חל ביתר שאת על הטלת מגבלה כספית בפניה לבית המשפט בהליכים שהם למעשה כולם הליכי ביניים".