אובמה: סיום הסכסוך הישראלי פלסטיני דרך להאבק בטרור

אומר בנאום: צריך לשים קץ גם לקובלנות על עוולות ולסכסוכים שמזינים קיצוניות, ולכן "אנו פועלים לקידום שלום בין ישראל לפלסטינים" ■ במוקד הנאום: בשורה לעידן חדש - סוף המלחמה הנצחית בטרור

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הכריז אמש (ה'), כי אחת מהדרכים להילחם בטרור הגלובלי היא לשים קץ לסכסוך בין ישראל לפלסטינים. הוא אף הודיע, כי החליט לבחון דרכים להגביר במידה משמעותית את הפיקוח האזרחי על השימוש במל"טים לחיסולים ממוקדים של אנשים החשודים בייזום ובביצוע פעולות טרור, באזורים שאינם משמשים זירות לוחמה בפועל. אנליסטים טוענים, כי המשמעות היא שהממשל יעביר את הפעלת המל"טים מידי סוכנות הביון המרכזית לידי משרד ההגנה, צעד שיהדק את הפיקוח האזרחי על הפעלתם.

אובמה דיבר בנאום באוניברסיטה לביטחון לאומי, בוושינגטון, שנועד לשרטט מדיניות אמריקנית חדשה ללוחמה בטרור, כמעט 12 שנה לאחר הפיגועים במגדלים התאומים בניו-יורק ובפנטגון.

אובמה הכריז, ששימוש בכוח הוא רק חלק מאסטרטגיה כוללנית ללוחמה בטרור וכי ארה"ב צריכה להתייחס גם לקובלנות על עוולות ולסכסוכים שמזינים קיצוניות. לכן, "אנו פועלים לקידום שלום בין ישראל לפלסטינים, מפני שזה הדבר הנכון לעשותו ומפני ששלום כזה יוכל לסייע בעיצוב מחדש של עמדות במזה"ת". כבר בתקופת הכהונה הראשונה של אובמה, טענו אישים בממשל, שהמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני תורם להגברת הטרור. ישראל הסתייגה תמיד מטענות כאלה.

הנשיא אף קרא לקונגרס להימנע מקיצוצים בסיוע החוץ. הוא טען שהמאבק בטרור עלה למשלם המיסים האמריקני "יותר מטריליון דולר" ואמר ש"סיוע חוץ אינו צדקה", אע"פ שהוצאה ממשלתית זו אינה פופולרית. "בסכומים שהוצאנו בעיראק בחודש אחד בעיצומה של המלחמה שם, יכולנו לאמן כוחות ביטחון בלוב, לקיים את הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה, להזין את הרעבים בתימן, לבנות בתי-ספר בפקיסטאן וליצור מאגרים של רצון טוב שידחקו את הקיצונים לשוליים".

אך מוקד הנאום היתה הצהרה, ש"ניו יורק טיימס" מגדיר אותה היום, במאמר מערכת, כ"אמירה החשובה על מדיניות הלוחמה בטרור מאז פיגועי 2001": אובמה הצהיר, באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים, שארה"ב צריכה לשים קץ למלחמה בטרור.

"אמריקה נמצאת על פרשת דרכים", הכריז הנשיא. "...המאמץ השיטתי שלנו לקעקע את ארגוני הטרור חייב להימשך. אך המלחמה הזו, כמו כל המלחמות, חייבת להסתיים. זה מה שההיסטוריה מייעצת לנו. זה מה שהדמוקרטיה שלנו דורשת... אם לא נטיל רסן של משמעת על מחשבותינו ועל פעולותינו, אנו עלולים להיגרר למלחמות נוספות שאיננו צריכים ללחום אותן, או שנעניק לנשיאים שלנו כוחות בלתי מוגבלים שמתאימים יותר לסכסוכים מזוינים מסורתיים בין מדינות (ולא למלחמה בטרור)".

בכך הצית אובמה מחדש את הוויכוח הציבורי על התגובה האופטימלית לאיומי הטרור, ויכוח שמפלג את היקום הפוליטי בארה"ב למעלה מעשור. הרפובליקנים טענו, וטוענים, שאובמה הכריז מהר מדי על ניצחון במלחמה נגד הטרור. דמוקרטים וגורמים ליברליים אחרים גורסים, שהמלחמה בטרור נעשתה אירוע כמעט נצחי, ושאובמה אינו ממהר לשים קץ להפרזות של ממשל בוש. כך או כך, אובמה לא התווה בנאום מסלול מעשי לסיום הלוחמה. זו היתה הצהרת כוונות, התבטאות פילוסופית, יותר מאשר מפת דרכים.

וכך, חלק ניכר מהנאום הוקדש לחיסולים ממוקדים. בשנים האחרונות, נעשו חיסולים ממוקדים אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה האמריקנית לקעקוע ארגוני טרור באמצעות ביעור שיטתי של דמויות מרכזיות בארגונים אלה, בעיקר אל קאעדה וספיחיו, בפקיסטאן, אפגניסטאן, תימן וקודם לכן בעיראק. אך מדיניות זו חוללה ביקורות קשות לא רק באפגניסטאן ובפקיסטאן אלא אף בארה"ב עצמה, לאחר שנודע שבין המחוסלים היו גם אזרחים אמריקניים. מותחי ביקורת טענו, כי חיסולי אזרחים אמריקניים שקולים להוצאה להורג ע"י השלטונות ללא הליך משפטי. מבקרים רבים טוענים, כי בצד הטרוריסטים שחוסלו, נהרגו גם אנשים חפים מפשע.

ערב הנאום, הודה ממשל אובמה באופן רשמי, בפעם הראשונה, כי ארבעה אזרחי ארה"ב הוצאו להורג בירי טילים ממל"טים בשנים שחלפו. במסמך של משרד המשפטים נטען, כי החיסולים היו מוצדקים מפני שהמומתים היוו סכנה סכנה מיידית לביטחון הלאומי ולא היתה כל דרך ללכוד אותם בעודם בחיים. אובמה חזר על ההצדקות האלה בנאומו, והדגיש, כי שימוש במל"טים לחיסולים ממוקדים הוא אחת מהדרכים היעילות ביותר להילחם בטרור.

בכל זאת, הוא קרא לאומה לא להיתפס לאשליות. "אני, או כל נשיא אחר, לא נוכל להבטיח שאפשר להנחיל תבוסה מלאה לטרור", אמר אובמה. "לעולם לא נצליח לשרש את הזדון שטמון בלבבותיהם של בני אנוש מסוימים, ולא נוכל לבער באופן מוחלט את הסכנות שאורבות לחברה הפתוחה שלנו. מה שאנו יכולים לעשות הוא... לפרק רשתות (טרור) שמהוות סכנה ישירה".

הנשיא אמר, כי "ליבת אל קאעדה באפגניסטאן ובפקיסטאן נמצאת בדרך לתבוסה; שארית חברי הארגון מקדישים זמן רב יותר למחשבות כיצד להבטיח את ביטחונם האישי מאשר למציאת דרכים להתנכל לנו". הוא ציין שאל קאעדה לא ביצע את ההתקפה על הנציגות האמריקנית בבנגאזי, לוב, שבה נהרגו ארבעה דיפלומטים אמריקניים או את הפיגוע בבוסטון, שבו נהרגו שלושה אזרחים, ושהארגון לא הצליח לבצע שום התקפה בשטחה של ארה"ב מאז 2001. את מקום אל קאעדה תפסו שלוחות של הארגון, "מתימן ועד עיראק, מסומליה ועד צפון אפריקה". לדבריו, האיום כיום מבוזר יותר ושלוחת אל קאעדה בחצי האי ערב היא הגורם הפעיל ביותר במאמצים ליזום התקפות על ארה"ב.

"התסיסה בעולם הערבי התירה לקיצונים להשיג דריסת רגל במדינות כלוב וסוריה", אמר אובמה. "... במקרים מסוימים, אנו ניצבים מול רשתות טרור שנהנות מחסות של מדינות, כגון חיזבאללה, שעוסק בטרור כדי להשיג מטרות פוליטיות. במקרים אחרים מדובר במיליציות מקומיות או בקיצונים ששואפים להשתלט על שטח". לכן, המשיך הנשיא, אנו צריכים להתמודד עם איומים ברמה האזורית, כפי שקרה בבנגאזי, או במתקן של בריטיש פטרוליום באלג'יריה.

הנשיא אמר, כי לארה"ב נשקף עתה איום ממשי תושבים מקומיים שעברו תהליך רדיקליזציה: "אנשים מנוכרים או מופרעים, לעיתים קרובות אזרחי ארה"ב או תושבים שנמצאים בה באופן חוקי, שיכולים לגרום נזקים עצומים, במיוחד כאשר הם שואבים השראה מרעיונות של ג'יהאד אלים".

"שלוחות קטלניות של אל קאעדה, בעלי יכולות קטלניות, אם כי לא כמו אלה של הארגון המקורי; איומים על מתקנים דיפלומטיים או על עסקים אמריקנים מחוץ לארה"ב; קיצונים מתוצרת בית - זה עתיד הטרור, ואנו חייבים להתיחס לאיומים אלה ברצינות", אמר הנשיא. כאמור, הוא לא הסביר איך הדבר מתישב אם קריאתו לשים קץ למלחמה בטרור.

אובמה קרא שוב לקונגרס לסייע לממשל לסגור את שערי מחנה גוואנטאנמו, בקובה, שבו מוחזקים עשרות חשודים בטרור ללא הליכים משפטיים. הנשיא התחייב לסגור את המתקן בתקופת כהונתו הראשונה, אך הקונגרס התנגד והבית הלבן לא היה יכול להתגבר על המכשול.

מורת הרוח של גורמים ליברליים מהדרך שבה נאבקת ארה"ב בטרור באה לידי ביטוי בהפגנת יחיד של של מדאה בנג'מין, אחת ממייסדות Code Pink, ארגון שמאלני נגד המלחמה. היא שיסעה את נאום אובמה בצעקות: "ציית לחוק, הרי אתה מומחה למשפטו תחוקתי"! וכן: "אנו חיסלנו בן 16" (הכוונה לחיסול בנו של אנאוואר אל אלאקי, אזרח אמריקני ואחד מראשי שלוחת אל קאעדה בחצי האי ערב, שחוסל זמן קצר אחרי שחוסל האב). בנג'מין הוצאה מהאולם, אם כי אובמה הביע נכונות לשמוע אותה.