הדיאטה של ברן

הקשר בין שליטה משותפת להכנסות שנעלמו בתוצאות ברן

הכנסות חברת ההנדסה ברן ברבעון הראשון של 2012 הסתכמו ב-358 מיליון שקל. והנה עכשיו, עם פרסום תוצאותיה לרבעון הראשון השנה, מדווחת החברה כי הכנסותיה ברבעון המקביל אשתקד היו 189 מיליון שקל. לאן נעלמו כמעט 170 מיליון שקל? התשובה בביאורים לדוחות.

ביאור מספר 3 לדוחות הכספיים מכיל עניין חשבונאי לכאורה טכני, אבל עם משמעויות כבדות משקל על הצגת הדוחות בכלל (ולא רק ביחס לסעיף ההכנסות). בביאור הזה מציינת החברה את התקנים החשבונאיים שיישומם השפיע על הדוחות הכספיים, ומדגישה את תקן חשבונאות 11 (11 IFRS). תקן זה שמטפל בהסדרים משותפים, לצד תקן 10 IFRS, אשר מגדיר את המונח "שליטה" ודרכי הטיפול החשבונאי תחת שליטה, שינו את התפיסה החשבונאית הקודמת בדבר שליטה משותפת.

בעבר, שליטה משותפת הייתה עדיין סוג של שליטה, ומעכשיו כבר לא. על פי הגישה הקודמת, החברה השולטת (בשליטה משותפת) הייתה צריכה לאחד באופן יחסי את דוחות הנשלטת. ונדגים - נניח שיש שתי חברות שמחזיקות ב-50% מחברה/שותפות מסוימת, ונניח שעל פי החוזה המשפטי בין השתיים הן שולטות בה יחדיו. ככלל, בשפה החשבונאית ברגע שמתקיימת שליטה, השולטת צריכה לאחד את תוצאות הנשלטת (להכליל את תוצאותיה בתוך אלו של החברה השולטת). הרציונל הוא שלשולטת יש לכאורה את הכוח להשפיע על הסעיפים החשבונאיים של הנשלטת - היא שולטת בהכנסות ובהוצאות של הנשלטת, וגם בסעיפים המאזניים של הנשלטת, כשהמזומנים של הנשלטת הם שלה.

אבל, מעכשיו, שליטה משותפת היא לא באמת שליטה - או שיש שליטה מוחלטת או שאין; אם יש כמה שולטים, המשמעות היא שאין שליטה! אין גוף אחד שיכול באופן מוחלט לקבוע מה עושים עם המזומנים של החברה, איך ולמי מוכרים, מה עושים עם הרווחים וכן הלאה. במילים אחרות, אין גוף ששולט באופן בלעדי וברור על הסעיפים החשבונאיים, ובאין שליטה ברורה, אין האחדה של התוצאות הכספיות של המוחזקת בתוך המחזיקה.

לא כל המזומנים זמינים

ככלל, השפה החשבונאית מגדירה במצב של שליטה גישה מעט בעייתית - האחדה מלאה של הסעיפים החשבונאיים של החברה המוחזקת. לחברה השולטת, בעיני החשבונאות, יש היכולת והכוח לנווט ולנהל את החברה הנשלטת באופן מובהק. כך למשל, יש לה את היכולת לקבוע למה ישמשו המזומנים של הנשלטת, ואם כך, הרי שהאחדת דוחות הנשלטת בתוך דוחות השולטת היא אכן הגיונית. אלא שבפועל, זה לא ממש מדויק.

המזומנים של הבת הם מזומנים של חברה נפרדת, עצמאית, עם הנהלה משל עצמה, דירקטוריון נפרד, עם מטרות וייעוד למזומנים האלו, ולא בהכרח לחברה המחזיקה יש אפשרות לעשות במזומנים אלו ככל העולה על רוחה. מעבר לכך, שליטה משמעה איחוד מלא (איחוד של 100% מסעיפי הדוחות של החברה המוחזקת בתוך החברה המחזיקה), גם במקרים בהם לחברה המחזיקה יש מתחת ל-100%. הרי שליטה יכולה להתקיים ב-70%, 60%, ובמקרים מסוימים גם אם אין את רוב המניות של המוחזקת.

מה קורה אז? התשובה היא טיפול חשבונאי די מוזר ומנותק, כש-100% מהסעיפים של המוחזקת מתווספים לסעיפי המחזיקה. כך למשל, המזומנים של הנשלטת עוברים באופן מלא במסגרת האיחוד לדוח של המחזיקה, רק שבפועל זה רחוק מלבטא את מצב המזומנים של האחרונה. גם אם המחזיקה תוכל (תיאורטית) לגרום לכך שיימשכו כל המזומנים של המוחזקת כדיבידנד, היא לא תקבל את מה שרשום בדוח המאוחד, שכן היא איחדה 100% ממזומני הבת, ובפועל עשויה להחזיק בשיעור נמוך יותר.

השליטה המשותפת גם היא נשענת כאמור על הטיפול החשבונאי של שליטה, אבל שם ההתייחסות הייתה אחרת. עד עכשיו, החשבונאות התייחסה למצב שבו יכולים לשלוט יותר מגוף אחד בחברה/שותפות/עסקה. לצורך המחשה, נניח שיש חברה שמוחזקת בשיעור של 50% על ידי שתי חברות. החברות המחזיקות בעצם שולטות יחדיו בחברה המוחזקת, במה שמכונה "שליטה משותפת" (תיאורטית זה יכול להתחלק על יותר משתי חברות), והטיפול החשבונאי עד עתה דרש לאחד באופן יחסי את תוצאות המוחזקת בתוך המחזיקות. ובדוגמה שלנו - כל אחת מהמחזיקות הייתה צריכה לאחד את חלקה היחסי - 50% מהחברה המוחזקת, לדוחותיה.

המאזן התכווץ

החל מדוחות הרבעון הראשון ב-2013, החשבונאות כבר לא מאמינה כאמור ב"שליטה משותפת" - או שיש שליטה או שאין. ואם מדובר על שליטה משותפת, אזי המחזיקה אינה באמת שולטת ולכן היא צריכה להתייחס למוחזקת כחברה שיש לה בה השפעה מהותית (אך לא שליטה), ובהתאם הטיפול החשבונאי יהיה גישת השווי המאזני (גישת האקוויטי). בגישה זו, החברה המוחזקת מתבטאת בדוחות החברה המחזיקה בשורה אחת במאזן: "השקעה בחברות מוחזקות", ובשורה אחת בדוח רווח-והפסד: "רווח/הפסד מחברות מוחזקות".

המעבר הזה בין התפיסות, ובמקביל הטיפול החשבונאי השונה, יצרו דיאטה משמעותית למאזני חברות שהחזיקו בעבר חברות בשליטה משותפת. פתאום לא צריך לאחד באופן יחסי את ההכנסות וההוצאות, ובמקביל גם המאזן עובר התכווצות משמעותית. אין לכך השפעה על השורות התחתונות - הרווח הוא אותו רווח, ההון אותו הון - אבל יש לזה השלכה על הרווח והרווחיות התפעוליים, על המינוף של הפירמה ועל סעיפים חשבונאיים ויחסים פיננסיים נוספים.

ועכשיו ניתן לענות על השאלה בפתיחה: לאן נעלמו ההכנסות של ברן ברבעון הראשון ב-2012. יישום שיטת השווי המאזני על החברות/שותפויות בשליטה משותפת גרם לירידה דרמטית בהכנסות הרבעון הראשון, אבל בד בבד הציגה החברה מחדש את תוצאות הרבעון המקביל, כפי שהתקן החשבונאי מבקש, ובצדק - כדי ליצור בסיס השוואה זהה. כך בעצם נדרשה החברה להפחית את האיחוד היחסי שהיה בתקופה המקבילה אשתקד, וכך ירדו ההכנסות ברבעון ההוא בכמעט 170 מיליון שקל. לשורה התחתונה, כאמור, זה לא משנה.

הכנסות הרבעון
 הכנסות הרבעון

צרו איתנו קשר *5988