מעסיקים ערבים: אפליה במכרזים ממשלתיים ובקבלת אשראי

דוח מקיף שפרסם משרד הכלכלה חושף כי 54.7% מכלל המעסיקים הערביים חשים תחושת קיפוח במסגרת פעילותם השוטפת

דוח מקיף שפרסם היום (א') משרד הכלכלה חושף כי 54.7% מכלל המעסיקים הערביים חשים תחושת קיפוח במסגרת פעילותם השוטפת, בבואם להתמודד על מכרזים ממשלתיים ולקבל אשראי מהבנקים. כמו כן הם חשים אפליה על רקע סיווג ביטחוני.

בחיבור הדוח השתתפה גם הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה. על רקע הממצאים המדאיגים שעולים ממנו, הודיע משרד הכלכלה כי יפרסם מדי רבעון דוח עדכני שיעקוב אחר תחושת האפליה בקרב המעסיקים מהמגזר הערבי.

הדוח מתייחס לשנת 2012 וממנו עולה כי בהשוואה לשנת 2011, חלה עלייה של כמעט 5% בשיעור המעסיקים הערביים שחשו אפליה. עם זאת, מחברי הדוח מדגישים כי ביחס לבדיקה שנעשתה ב-2011, אשתקד חלה ירידה בעומק תחושת האפליה בקרב כלל הנשאלים: בשנת 2011 דיווחו 57.4% מהמעסיקים הערבים כי חשו אפליה במידה רבה ורבה מאוד לעומת 53.8% אשתקד. במשרד הכלכלה אמרו כי עם ניתוח תשובות הנשאלים, ניתן להסיק כי רבים מהם מפנים אצבע מאשימה כלפי משרדי הממשלה, שלא מאפשרים להם הזדמנויות עסקיות נאותות במכרזים שהם מפרסמים ודוחים אותם כקבלנים ראשיים של פרויקטים.

מתוך כ-20 אלף עסקים פעילים שנמצאים בבעלות ערבית, כ-10.7 אלף עסקים דיווחו על תחושת אפליה. תחושה זו גבוהה במיוחד בקרב בעלי עסקים שמעסיקים 1-4 עובדים שכירים; 74% מהם דיווחו על תחושת אפליה. בעסקים גדולים תחושת האפליה יורדת בהדרגה, ובין אלה שמעסיקים מעל 50 עובדים נרשמה ירידה בתחושה זו לשיעור של 39%.

עם זאת, במשרד הכלכלה מדגישים כי מספר העסקים שמעסיקים עובדים רבים ומשתייכים לקבוצה זו זעום. 79% מן העוסקים בענפי השירותים העסקיים ו-76.4% מהעוסקים בענפי החקלאות במגזר הערבי דיווחו על תחושת אפליה. זאת, כשתחושת האפליה בענפי המסחר, האירוח והאוכל נמוכה ביותר מחצי.

נוסף על אפליה וקיפוח בקבלת מכרזים ממשלתיים ואי-מתן אשראי מהבנקים, דיווחו בעלי העסקים הערבים על ביורוקרטיה רבה שמעכבת הליכים שבהם פתחו; אי קבלת אישורים - בעיקר להעסקת עובדים מהשטחים בענף הבנייה; גזענות ואפליה חברתית; העדפת משרד הביטחון לחברות מהמגזר היהודי שמדירה חברות ערביות מניסיון לגשת למכרזים שהוא מפרסם ועוד. עורכי הדוח מזהירים כי גם אם עומק תחושת האפליה ירד בשנת 2012, הרי שהיא יכולה להיות בעלת "אפקט מידבק" ולעבור מאוכלוסייה זו ולהינטע באוכלוסיות מיעוט אחרות.

לדברי מנהל מינהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה, בני פפרמן, ניתן לייחס את העלייה בתחושת האפליה בציבור זה להתרחבות השיח על מתן הזדמנויות שוות ועל קיפוח מאז המחאה החברתית בקיץ 2011. עם זאת, הוא הסביר את הירידה היחסית בעומק תחושת האפליה, בהיחשפות של עסקים ערביים לסיוע המתרחב שמעמידים משרדי הממשלה למגזר זה במהלך השנים האחרונות.

לדברי מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, איימן סייף, "הנתונים שעולים מהדוח מחזקים את הטענה שהמגזר העסקי-הערבי אינו מקבל הזדמנות שווה, וזאת כפי שניתן ללמוד מהאחוז הנמוך של העסקים הערבים שמתמודדים על מכרזים ממשלתיים. מאידך הנתונים מעידים על שיפור בעומק תחושת האפליה, ולכן יש להמשיך בפיתוח הכלכלי של מגזר זה במהלך השנים הבאות".

מעסיקים ערבים שחשו אפליה
 מעסיקים ערבים שחשו אפליה