התחרות בין חיפה לאשדוד

במפגש לשכות המסחר שהתקיים לאחרונה דיבר יונה יהב, ראש העיר המכהן בחיפה מזה עשר שנים, על התחרות הקשה בין הערים אשדוד וחיפה. על פניו, מתמקדת תחרות זו בהקמת נמל נוסף בישראל. למעשה, התחרות בין הערים גדולה הרבה יותר.

מי תנצח הפעם?

תחרות קיימת בין חברות עסקיות או בין קבוצות ספורט, אך על מה מתחרות שתי ערים גדולות בישראל? ובכן, התחרות הגדולה היא על תושבים, תיירים, משקיעים ואנשי עסקים. היא מתקיימת כבר עשרות שנים, ומונעת על ידי מנועי הכסף, ההצלחה והיוקרה.

גם חברות הסלולר נמצאות בתחרות שאינן נגמרת, על לב וכיס הלקוחות כמובן.
נוקיה, למשל, הפסידה בתחרות זו לאחר ש"נרדמה בשמירה" והניחה למתחרותיה, אפל וסמסונג, להשתלט על השוק ולמשוך את לקוחותיה אליהן.

באנלוגיה לחברות הסלולר, עיר שרוצה לנצח צריכה לענות לצרכי תושביה, לשמור על שביעות רצונם וכך ל"שמר אותם" ולהשאיר אותם בעיר. אסור לראשי העיר "להירדם בשמירה", הרי תושב לא ישאר לגור בעיר רק בגלל שהוא או הוריו נולדו בה.

כמו בכל עסק, לקוח מרוצה מביא לקוח נוסף. תושב שטוב לו בעיר מביא תושב חדש מעיר אחרת. זאת הנוסחה הפשוטה בתחרות. בתחילת המאה ה- 21, ללקוח העירוני יש דרישות ברורות, דרכן הוא בוחן את הנהלת העיר והעומד בראשה:

1. מגורים - איכות, כמות, זמינות ומחיר המגורים בעיר.

2. רמת ההכנסה ורמת האבטלה בעיר - כמות, ואיכות התעסוקה בעיר בהשוואה לרמת המחירים בעיר.

3. חינוך - זכאות לבגרות ובוגרי תואר ראשון בקרב התושבים.

4. איכות החיים ובריאות התושבים הסביבה - מספר העצים בעיר ביחס לזיהום וכמות התושבים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף הציבור ועוד.

5. רמת ביטחון אישית - נתוני הפשיעה בעיר.

6. איכות השירותים העירוניים - נגישות וזמינות לשירותים העירוניים.

נחזור לתחרות בין חיפה לאשדוד, יותר נכון בין מנהיגי שתי הערים - יונה יהב וד"ר יעקב לסרי.

בכנס לשכות המסחר שנערך ב-18 ביוני השנה הציג יהב את מצב לקוחותיו המעודכן: "בשנים האחרונות כ-70,000 תושבים נטשו את העיר חיפה ועשרות אלפי מקומות תעסוקה אבדו".

מאידך, ד"ר יעקב לסרי יכול להתגאות בגידול של עשרות אלפי תושבים ועשרות אלפי מקומות עבודה חדשים. זהו ניצחון משמעותי לעיר אשדוד ולמנהיגיה. קצת דומה לחברת אפל היצרתית, אשר ענתה לצרכים של הלקוחות וכך ניצחה את נוקיה שננטשה בגלל קבעון מחשבתי.

על מנת שחיפה תצא מהמצב הנוכחי שלה, בה היא מפסידה תושבים ולקוחות חשובים, יש לצאת מהקבעון המחשבתי ולספק מקומות עבודה חדשים. בכדי לעשות זאת יש לפעול להגברת התעסוקה והנעת הכלכלה העירונית:

1. קידום יזמים וחברות הזנק צעירות: את העסקים והיזמים יש לקדם בברכה ולא לתקוע אותם בבליל דרישות בירוקרטיות. יש לעשות ככל שניתן כדי שעסקים יוכלו לקום ולהתפתח בחיפה, ולא בשום יישוב אחר. הרחבה ניכרת של החממה הטכנולוגית העירונית HiCenter, בשיתוף עם משרד התעשיה והמסחר, תאפשר התפתחות שכזו.

2. שיתופי פעולה עם חברות היי-טק בחיפה: שני שלישים מעובדי אזור תעשיה ההיי טק במת"מ מתגוררים מחוץ לחיפה. לחיפה ולמעסיקים יש ענין לעודד עובדים לעבור לגור קרוב יותר למקום עבודתם.

3. הגדרת אזור העיר התחתית (הקרוב לנמל) כמרכז הסיטי של חיפה: עידוד הקמת מערכות סובבות נמל ב City של חיפה; עידוד חברות ספנות בינלאומיות, מרכזי הפצה בינ"ל, עמילות מכס, חברות ביטוח, חברות תחזוקה ימית, חברות לאספקות מזון לאוניות, חברות לטכנולוגיה ימית, בנקים, משרדי עורכי דין ארציים ועוד. כל אלה, מקומם בחיפה ולא בשום עיר אחרת.

יש לעודד הקמת משרדים ראשיים בסיטי של חיפה לחברות הפקת הגז והנפט ולחברות המשמשות כמערכת תמיכה ותחזוקה להפקת הגז. נחוצה גם הקמת משטח המראה ונחיתת הליקופטרים אל אסדות הגז ומהן.

זהו חזון בר ביצוע, בתנאי שהניהול העירוני בחיפה יהיה מוכן לקחת על עצמו ביכונים מחושבים. התוצאה תהיה מענה לצרכי התושבים-לקוחות, מתוך כוונה לשמור על שביעות רצונם.

■ ששון יונה הוא יזם, משקיע ומנהל חברות הייטק, בהן חברת Oplus שנמכרה ל- Intel). הוא הקים במסגרת החברה הכלכלית של חיפה את החממה התעשייתית הראשונה בישראל HI center.