קול שני

אורי שני, 66, הוא ללא ספק אחת הדמויות היותר מנוסות שיש בתפקידים בכירים בשירות המדינה, ומטבע הדברים, גם באינטראקציה עם כלי התקשורת. רשימה חלקית מאוד של תפקידים בכירים שמילא כוללת את ראש לשכתו של ראש הממשלה אריאל שרון ויועצו הקרוב, יו"ר עמידר ועוד. וגם עם כל הניסיון הזה, אומרים מקורביו, כדור השלג שנוצר סביב הג'וב שלכאורה תופר לו שר האוצר יאיר לפיד, הצליח להפתיע גם אותו. ההפתעה, הם אומרים, נובעת בעיקר מכך שהכוונות שיוחסו לו וללפיד היו שונות מאוד מהמציאות בשטח.

למי שהיה מנותק בשבועות האחרונים נספר כי הפרשה תפסה תאוצה לאחר הודעה שפרסם לפיד שבה נאמר כי הוא מבקש למנות את שני ליועץ מיוחד לקבינט הדיור שייסד במטרה להוריד את מחירי הדיור, ובהמשך גם ליו"ר חברה ממשלתית שתטפל בפרויקט השאפתני. דבר המינוי החזיר באחת את שני, שמכהן עד נובמבר כמנכ"ל חברת פולאר השקעות, לכותרות. הביקורת טענה שלפיד עושה כל מאמץ כדי לתפור ג'וב למקורבו. "מקימים חברה ממשלתית בשביל איש אחד, על כל מה שמשתמע מכך", התבטא גורם באוצר. "חברה ממשלתית זה מנכ"ל, יו"ר, מזכירה... מערך שלם בשביל אדם אחד. אבל מה לא עושים בשביל חברים?". באותה נשימה לא שכחו המבקרים לאוורר את השלדים שבארון בדמות דוח מבקר המדינה שעסק בתפקודו של שני כיו"ר עמידר ובכתב אישום שהוגש נגדו ב-1995 ושהסתיים בקול ענות חלושה עם הרשעה בסעיף אחד של הפרת אמונים בתאגיד (על כך שנהגו בעמידר הסיע את בנותיו).

מקורביו של שני (שסירב להתראיין לכתבה זו) מציגים תמונה שונה לחלוטין. שני טען באוזניהם כי הוא מעולם לא ביקש לעצמו תפקיד ממשלתי - לא יו"ר ולא מנכ"ל - ואמר להם מפורשות כי אין לו כל כוונה לחזור לעבודה במגזר הממשלתי. "הוא כבר סיים את הפרק הזה בחייו", מסביר מקורב שלו ומבהיר כי שני הסכים לשמש כיועץ לקבינט הדיור בהתנדבות וללא שכר, בין היתר כי הבטיח עוד לפני הבחירות לסייע ללפיד (עוד על כך, בהמשך). יו"ר של חברה ממשלתית, הם מוסיפים, הוא לא רוצה להיות. "אנשים מחפשים כל הזמן איפה הקאץ'; הם לא מאמינים שמישהו עם יכולת השתכרות גבוהה, שכבר מסודר בחיים מבחינה כלכלית ושמשלמים לו הרבה יותר על לעשות הרבה פחות, בא לעשות משהו בהתנדבות".

מדוע לא אמר שני את הדברים בפומבי ושם קץ למהומה? מקורביו עונים כי כנראה שטעה שלא עשה זאת. מי שכן ניסה לעשות זאת בשמו היה יאיר לפיד: "אם כל אדם שמתבקש 'לבוא למילואים' בשירות המדינה יחשוש שייפתח נגדו מסע רדיפה והאשמות פופוליסטיות, איש לא יסכים לבוא לעזור לנו בפרויקטים לאומיים שמטרתם להוציא מהבוץ את עגלת הכלכלה", נזף השר. "אורי שני הוא איש ערכי וחרוץ, שכבר הוכיח את עצמו בפרויקטים בסדר גודל לאומי. אנחנו זקוקים לו הרבה יותר ממה שהוא זקוק לנו."

אז מה פשר העניין שיש לשני בפרויקט הדיור הלאומי, ומה פשר הרצון העז שמגלה לפיד בסיוע של שני? או בפרפראזה על הודעת השר: האם לפיד זקוק לשני הרבה יותר ממה ששני זקוק לו?

מסיבות יום העצמאות

שני ולפיד מיודדים כבר שנים רבות. הם הכירו בנסיבות חברתיות ולאורך השנים נפגשו לעתים תכופות יחד עם בנות זוגם. במסיבות יום העצמאות שנוהג לארגן הזוג לפיד בביתו שברמת אביב, שני היה אורח קבוע.

שני - בעברו גם מנכ"ל הליכוד וגם חבר ב"פורום החווה" של אריאל שרון - היה שותף ללבטיו של לפיד אם להיכנס לפוליטיקה ודווקא ייעץ לו חד משמעית לא לעשות זאת. עם זאת, מכר של השניים מספר כי שני דווקא העריך את כוונותיו של לפיד והבטיח לו שאם בכל זאת יקפוץ למים הקרים של הפוליטיקה - יסייע לו כמיטב יכולתו.

לפיד, כידוע, לא קיבל את עצתו של שני והאחרון הפך לחלק מקבוצת מקורבים הסובבת את לפיד ומייעצת לו - משהו בסגנון "פורום החווה" של שרון. הקבוצה נוהגת להיפגש מדי שבוע, בדרך כלל בביתו של לפיד. לא הרבה ידוע על הנעשה בפורום הזה, שחבר אחר בו הוא הפרסומאי יורם באומן, חבר קרוב של שני.

בכל אופן, אחד הנושאים*הקבועים בפורום הזה הוא מצוקת הדיור ובאופן טבעי שני נכנס למשבצת כמי שעוסק בתחום שנים רבות: כיו"ר עמידר בתחילת שנות ה-90, שעליה הוטלה המשימה לפתור את בעיית הדיור של העלייה הגדולה מברית המועצות; כמנכ"ל שיכון עובדים; כמנכ"ל שיכון ובינוי ובשנים האחרונות גם כמנכ"ל פולאר השקעות הכושלת, העוסקת בייזום נדל"ן ונדל"ן מניב (על תפקידיו בשוק הפרטי - ראו הרחבה במסגרת).

לאחר הבחירות האחרונות מונה שני להיות חבר בצוות המו"מ הקואליציוני שניהלה "יש עתיד", שבמסגרתו דרש לפיד, בין היתר, שמצע המפלגה בנושא דיור יהיה חלק מתוכנית הממשלה. גורם מקורב למו"מ מספר כי בכל פעם שהנושא עלה במו"מ, נשלף "המסמך של אורי" - תוכנית שאפתנית להורדת מחירי הדיור.

שני, מוסיפים המקורבים, ייעץ ללפיד לקבל על עצמו את תפקיד שר האוצר.*יש הטוענים כי הוא גם המליץ לו למנות למנכ"לית המשרד את יעל אנדורן, שאותה הכיר עוד מתקופתו במשרד רה"מ וכמנכ"ל הליכוד, ובהמשך גם למנות את אמיר לוי לראש אגף התקציבים באוצר. לוי, שהיה בעבר סגן הממונה על התקציבים, שימש עד לאחרונה כמנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת - תפקיד שלו מונה כששני היה מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי.

בין 1991 ל-2013

טביעות האצבע של שני ניכרות בתוכנית להורדת מחירי הדיור של לפיד ולא במקרה משווה מדי פעם השר בין התוכנית שהוא מקדם לבין קליטת העלייה בתחילת שנות ה-90. כשבחודש מאי הכריז לפיד על הקמת קבינט הדיור - פטנט שהמציא שני ושנסגר כבר במו"מ הקואליציוני - זה היה בהשראת קבינט הקליטה, שהקים שר הבינוי והשיכון שרון בזמנו.

"המודל לפעולה הוא אריאל שרון ב-1991. באותה תקופה הגיעו לארץ - בבת אחת - מאות אלפי עולים מברית המועצות לשעבר. כמעט מעכשיו לעכשיו, היה צריך למצוא להם מקום לגור. פתאום התברר שאם אין ברירה,*המדינה יודעת לפעול, לחתוך דרך הביורוקרטיה, לשתף פעולה בין המשרדים השונים ולהזיז את החסמים. ועכשיו אין ברירה. אולי לא נוחתים בנתב"ג מטוסים עמוסים, אבל עלינו להתייחס לזה כאילו זו שעת חירום, אחרת יעזבו את נתב"ג מטוסים עמוסים בצעירים יוצאי צבא", כתב השר.

מקורביו של שני אומרים כי הוא יודע שפרויקט אכלוס העולים לא היה חף מטעויות; בין הטעויות הללו הם מזכירים את שכונות הקרוואנים שהוקמו ונמחקו תוך שהן מותירות אחריהן לא מעט צלקות חברתיות ונדל"ניות, ואת השקעות הענק בתשתיות שלהן שירדו לטמיון. ועדיין, הם אומרים, בשורה התחתונה המהלך הצליח ושני צבר רקורד מרשים של מנהל בולדוזר ואיש ביצוע שמכיר היטב את הגופים הממשלתיים ואת נפתולי הביורוקרטיה.

"אורי יודע להפיל חומות ולהוביל פרויקט מערכתי בין-משרדי", אומר מקורב לנושא. "הוא היה פעיל מרכזי בכל מה שקשור*להתחייבויות רכישה, ועדות לתכנון ולבנייה, קיצורי דרך והקצאת קרקעות*בהיקפים אדירים.*העיקר לבנות מהר. בגדול, הם הצליחו. העולים שהגיעו*לא ישנו ברחובות".

"מבחינתו של לפיד", מוסיף גורם אחר, "הדיור הוא ה'טיקט'*שעליו הוא נבחר והוא נחוש בדעתו להבקיע את הנושא.*הפרויקט הנוכחי משתווה בחשיבותו לקליטת העלייה. מה יותר טבעי מכך שהוא ייקח לסייע את מי שהוביל את הפרויקט ההוא? יש לשני גם את היכולות האופרטיביות וגם את היכולות הפוליטיות הנדרשות, ולכן הוא רוצה אותו על ידו".

משתתף בפגישות

המחשבה הראשונה הייתה*להקים מנהלת שתהיה כפופה לאגף התקציבים באוצר, אך זו עוררה אי נחת במסדרונות האוצר וחיזקה את התחושה שלפיד עוקף את אנשי המשרד. "תחשבי על זה", מסביר גורם שהיה מעורב בנושא, "באוצר יש מנכ"לית, שלכאורה יכולה לעסוק בנדל"ן. יש*אגף תקציבים, שעוסק בנדל"ן, ויש בו רפרנט לתחום הנדל"ן ופתאום מביאים עוד*'גנרל'". קשיים נוספים צצו לאחר שנציב שירות המדינה, משה דיין, הביע התנגדות לפרטים בתוכנית. בשלב הזה, טוענים גורמים באוצר, נולד הפתרון היצירתי של הקמת חברה ממשלתית. המתכונת עדיין לא נקבעה, אך מקורביו של שני מבהירים כי מלכתחילה דובר על כך שימונה מנכ"ל כלשהו לגוף הייעודי וטוענים שלא היה מדובר בשני.

איך בדיוק הפך שני ל"מועמד" לכל התפקידים האלה? מכר של שני יודע לספר כי לפיד ביקש ממנו לתת כתף, אך שני, כאמור, לא היה מעוניין בתפקיד ממשלתי. עם זאת, נראה שחש מחויבות כלפי לפיד וכלפי תוכנית הדיור שהיה מהוגיה, וכך הוחלט על משבצת של יועץ לצוות מטה הדיור, ובהמשך של קבינט הדיור, שיעסוק בהתוויית התוכנית האסטרטגית, אך לא בביצוע שלה. מעבר לתחושת הלויאליות, מספר המכר, שני רוצה לתרום למדינה ולסייע לזוגות צעירים. שני מחזיק בדעה, מוסיף המקורב, כי מי ששפר עליו גורלו מבחינה כלכלית, צריך לתרום. לצד זאת, סביר להניח שגם עמדת הכוח וההשפעה תרמה חלק לא מבוטל לתמונה הכוללת.

שני צפוי לחתום על הסכם ניגוד עניינים, הן בשל עיסוקיו בתחום הנדל"ן והן בגלל קרקעות שהוא מחזיק במושב שדה משה, שם התגורר במשך שנים רבות ואף ניהל בעבר הרחוק משק חקלאי. לצד עיסוקו בתוכנית הלאומית, מתכנן שני לנהל עסקים פרטיים, אך ככל הנראה יימנע מעיסוק בנדל"ן.

נושא בעייתי משהו הוא העובדה שאף שמינויו ליועץ עדיין לא אושר רשמית, שני כבר עוסק בעניין: בחודשים האחרונים הוא מקיים פגישות עם גורמים בשוק הנדל"ן, ממשלתיים ועסקיים, כדי להתעדכן, לשמוע רעיונות ואולי בעיקר כדי להכשיר את הקרקע. בין היתר, הוא גם השתתף בישיבות ממשלתיות בנושא הדיור. באחת מהן הוא הוצג כמי שצפוי לשמש כיועץ שר האוצר לנושא הדיור, וזאת כאמור בטרם הוסדר מינויו באופן רשמי. מי*מאנשי האוצר*שהרים גבה ושאל אם אפשר לשבת עם שני בישיבה, שהרי בכל זאת, מדובר בישיבה של משרד ממשלתי, בעוד שני הוא איש חיצוני, ועוד אחד שעיסוקו בנדל"ן - נענה כי הדבר*אושר על-ידי*היועץ המשפטי לממשלה.

"זה כמו שמישהו שיש לו אינטרסים בתחום הגז, ישתתף בישיבת משרד ממשלתי בתחום הגז", זועם גורם באוצר. "פולאר היא חברה שעוסקת בנדל"ן, איך אפשר שהוא ישתתף בישיבות של המשרד? אנחנו יכולים לדעת איזה אינטרסים יש לו?".

מקורבים לשני, לעומת זאת, טוענים כי הוא קיבל את האישורים הנדרשים וכי ממילא הוא כבר עם רגל אחת מחוץ לפולאר ואינו מרגיש צורך לדאוג לאינטרסים שלה. "שני עדכן את דירקטוריון החברה כי לא יעסוק יותר בנושאי נדל"ן וכיום הוא עוסק בעיקר בהסדר החוב של החברה", הם אומרים.

ממשרד המשפטים נמסר בעניין זה כי "מלבד פגישת היכרות אחת שאושרה, לא אושר לאורי שני להשתתף בישיבות מקצועיות נוספות. הפגישה אושרה נוכח אופיה. על-פי מה שנמסר לנו, דובר בפגישה שנועדה למטרת היכרות בלבד, למקרה שהמינוי יאושר, בפורום מצומצם, וללא דיון מקצועי או טיפול בעניינים לגופם".

התוכנית הגדולה

אז מה כוללת תוכנית הדיור השאפתנית של לפיד ושל שני, שמטרתה להוריד את מחירי הדיור לרמה של 2007? בבסיס התוכנית עומד שחקן חדש בשוק: דיור להשכרה ארוכת טווח. קווי המתאר העיקריים של התוכנית כוללים בנייה של 150 אלף יחידות דיור בעשור הקרוב בעשרה מרכזי ערים: תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון, אשדוד, נתניה, צפת, כפר סבא וחולון. עלויות ההקמה של הדירות ימומנו באמצעות אג"ח ארוך טווח, שבהם ישקיעו גופים מוסדיים וקרנות פנסיה והן ייבנו על קרקעות ממשלתיות.

שכר הדירה, על-פי היעד, יהיה נמוך בכ-35% ממחירי השכירות בשוק. המחירים יהיו בפיקוח ולא נתונים למצב רוחו של בעל הבית, דבר שצפוי להביא לירידה במחירי השכירות הכללית. בנוסף, כ-20% מהדירות יוקצו לבעלי מקצועות מועדפים (רופאים מתמחים, מורים, אחיות, וכו') ונתח נוסף מהן יוקצה לטובת סטודנטים. טווח ההשכרה המתוכנן לדירה יעמוד ככל הנראה על חמש שנים, עם אפשרות הארכה לחמש שנים נוספות. איך בדיוק יקרום החזון הזה עור וגידים? מנתונים שהגיעו לידי G עולה כי כבר היום מקדמים אנשי לפיד, ושני ביניהם, את הקמתן של כ-60 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ שתקועות בשלב ביורוקרטי כזה או אחר. במקביל יוקמו בשכונות החדשות גם שירותים נדרשים כמו מוסדות חינוך ופארקים.

צוות מטה הדיור, שצפוי להתחיל לפעול באוגוסט, אמור לגבש תוכנית אסטרטגית שתוגש לקבינט הדיור בתוך 90 יום. הצוות יבדוק סוגיות שונות, כגון האם ניתן יהיה למכור את הדירות בעתיד ולאורך כמה שנים תפקח המדינה על המחירים, והוא אף יוכל להמליץ על מספר קסם אחר: לא 150 אלף יחידות דיור, אלא אולי 200 אלף ואפילו 300, מתוך תפיסה שעל המדינה ליצור מלאי חסר תקדים של דירות. מלבד הסוגיות כבדות המשקל של ההשכרה והבנייה, אומרים המקורבים, הצוות גם ישקול את האפשרות שהדירות שייבנו יהיו במודל של "בית חכם".

על אילו קרקעות ייבנו כל הדירות האלה? בפני הצוות, אומרים המקורבים, עומדות כמה אפשרויות: הראשונה היא הרחבת תוכניות בנייה קיימות, למשל, באמצעות בניית מגדלים גבוהים מהמתוכנן במקומות כמו מתחם גלילות או שדה דב. אפשרות שנייה היא לנגוס בשטחים ירוקים ולהקים עליהם בניינים, מהלך שכמובן יעורר את זעמם של תושבים רבים ושל גופים ירוקים. אפשרות שלישית היא לשאוף לתהליך מהיר של הפשרת קרקעות חקלאיות בתוך ערים או בצדן, ולבנות עליהן עשרות אלפי יחידות דיור.

מטרה נוספת של הצוות - שיכלול את שני כיועץ ואת מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מנהלת מינהל התכנון ונציגים מטעם משרדי המשפטים, הבינוי, הפנים, הסביבה והיועמ"ש - היא לפעול להסרת חסמים ביורוקרטיים באמצעות שינויי חקיקה.

לצד הגדלת מלאי הדירות, הצוות מבקש להביא לסנכרון של כל תוכניות הדיור במדינה, כך שכל המשרדים והגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר יהיו מתואמים ביניהם - משימה מורכבת בפני עצמה. את התוצאות, מקווים בצוות, יראו כבר בתוך שנתיים-שלוש.

אין ספק כי מדובר בתוכנית גרנדיוזית, ואם לחזור לפריזמה של שני, הרי שמקורביו אומרים שגם לו ברור שמדובר בפרויקט הקשה והמאתגר ביותר שבו עסק. בוודאי, הם מוסיפים, יהיו רבים שינסו לשים רגליים לתוכנית. מה סיכויי ההצלחה שלה? נקווה למען כל עם ישראל שגבוהים, עונים המקורבים. *e

משיכון עובדים ועד גאידמק

הקריירה של שני במגזר הפרטי

בניגוד למסדרונות הממשל, שבהם נחל אורי שני הצלחה ונחשב לאיש ביצוע מוצלח, במגזר העסקי הוא בלט פחות. ב-2002 הוא מונה למנכ"ל שיכון עובדים מקבוצת אריסון, לשם הובא על-ידי שלמה נחמה, שהיה אז האיש החזק בקבוצה. ב-2005 הוא מונה למנכ"ל שיכון ובינוי. במסגרת כהונתו, הוא נאלץ להעביר את החברה רה-ארגון, שכלל גם פיטורים, והצליח להעביר את הקבוצה מהפסדים למסלול של רווחיות וצמיחה. הוא נהנה שם מחבילת אופציות שכר ומבונוסים שהגיעו לעשרות מיליוני שקלים.

ב-2007 עזב שני את שיכון ובינוי לטובת הצעה שלא היה יכול לסרב לה, לשמש כמנהל עסקים ראשי של ארקדי גאידמק, אז השם החם במגזר העסקי.

מהר מאוד התברר שזה לא זה. לימים, בריאיון שנתן, התוודה שני כי כבר בחלוף כחודש וחצי בתפקיד, הוא הבין שמקומו לא שם. הפרידה ביניהם הייתה במסגרת תביעות הדדיות בסכומים דמיוניים: שני תבע 350 מיליון שקלים, וגאידמק תבע חזרה 100 מיליון שקלים, על נזקים שלכאורה נגרמו לו. בעיצומו של המאבק אף דאג גאידמק לגרור את האאודי היקרה של שני מהחניה, בעת ששני סעד במסעדה. אנשיו של גאידמק טרחו לפמפם אז, כי שני היה תקווה גדולה שהתבררה כאכזבה גדולה. בסופו של דבר, הם התפשרו על סכום שהוערך בזמנו ב-10 מיליון שקלים, ששילם גאידמק לשני.

ב-2009, לאחר שהיה פעיל במשך תקופה קצרה בקרן שעסקה בעסקים שנקלעו לקשיים, נענה שני להצעה לשמש כמנכ"ל פולאר השקעות. החברה הייתה אז חברה חבוטה, אחרי התפוצצות פרשת הולילנד, פרויקט שבו הייתה מעורבת, ושרויה בהפסדים קשים ובחובות כלפי מחזיקי אג"ח. הציפייה הייתה ששני יוביל הסדר חוב ויעלה את החברה על פסים חדשים. הסדר החוב אמנם גובש, אך החברה עדיין שרויה בהפסדים כבדים ולדוחותיה נלווית כבר תקופה ארוכה הערת "עסק חי". באחרונה נמחקו מניותיה מהמסחר, לאחר שלא עמדה בתנאי השימור.

במסגרת תפקידו, נהנה שני משכר חודשי של כ-78 אלף שקלים, צמוד למדד, ומהטבות נוספות. עלות העסקתו עמדה על כ-1.5 מיליון שקלים בשנה, ובסך הכול תסתכם בכ-6 מיליון שקלים לכל הכהונה.