הממשלה אישרה: 90 התנחלויות במפת אזורי עדיפות לאומית

הרשימה החדשה שאושרה כוללת יותר מ-600 יישובים, בהם כ-20 יישובים חדשים שלא נכללו במפת העדיפות הלאומית הקודמת משנת 2009 ■ יקבלו הטבות במסים, עדיפות בדיור, תמריצים לעובדים, מענקים, קידום פרויקטים ותמריצים שונים

שרי הממשלה הצביעו היום על שינוי מפת אזורי העדיפות הלאומית ובכך אישרו הוספת התנחלויות חדשות לרשימת מקבלי הטבות המס. הרשימה החדשה שאושרה כוללת יותר מ-600 יישובים, בהם כ-20 יישובים חדשים שלא נכללו במפת העדיפות הלאומית הקודמת משנת 2009. תשעה מבין היישובים החדשים הם התנחלויות ביהודה ושומרון וחמישה מהם יישובים בנגב המערבי המאכלסים את מפוני גוש קטיף. היתר ממוקמים מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים.

בעקבות השינוי, כוללת עתה מפת אזורי העדיפויות מספר שיא של 90 התנחלויות מתוך 600 היישובים שזוכים להטבות. כל שרי הממשלה הצביעו בעד השינוי במפת האזורים החדשה, למעט ארבעה שנמנעו: ציפי לבני, עמיר פרץ, יעקב פרי ויעל גרמן.

על היישובים החדשים במפה נמנים אשכולות ונגוהות בדרום הר חברון, נופים, גבע בנימין, מעלה מכמש, אלון מורה וכן רחלים, סנסנה וברוכין, שרק לפני כמה חודשים הוכרו כיישובים חוקיים על ידי הממשלה, וכן חמשת היישובים שבהם מתגוררים מפוני תכנית ההתנתקות שגרו בעבר בהתיישבות ברצועת עזה: באר גנים, בני דקלים, גני טל, נצר חזני וניצן. כל היישובים הללו עונים לקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה בכל הנוגע לקרבתם לגבול או להיותם תחת איום ביטחוני.

יישובים נוספים שיוכנסו למפה החדשה הם קדיתא בגליל העליון, שלווה במדבר הנגב, קיבוץ אלומות שבעמק הירדן, היישוב הקהילתי אלון הגליל, המושב הדתי-חילוני אמציה בחבל לכיש, ומצפה אילן.

משמעות ההחלטה היא הטבות במסים, עדיפות בתחום הדיור, תמריצים לעובדים בתחומים מסוימים המתגוררים ביישוב, מענקים וקידום פרויקטים בכל תחומי הפיתוח וכן קבלת תמריצים והטבות בנושאים שונים כמו תעסוקה, דיור, תשתיות, חינוך או תרבות. עם זאת, מעבר לקו הירוק נדרש אישור מיוחד של ראש הממשלה להעברת מענקים בתחומי התשתיות והדיור, על מנת להימנע ממבוכה מדינית, שכן גם תומכי ישראל בעולם מתנגדים לבנייה מעבר לקווי 67'.

במסגרת ההטבות ליישובים שברשימה, ניתן מענק ממשלתי של 30 אחוזים מעלות הקמת מלונות ומיזמי תיירות. עוד זוכים היישובים המועדפים ותושביהם להנחות בדיור ופיתוח תשתיות וכן למתן כספים ליוצרים בתחומי התרבות וקידום פרויקטים בנושאי סביבה. הסכומים הניתנים מגיעים לעשרות מיליוני שקלים .ביישובים שנמצאים תחת סכנה ביטחונית, נכללת גם תמיכה בהוצאות הביטחון של היישוב.

על פי הצעת המחליטים, הקריטריונים להכרה ביישוב כבעל עדיפות לאומית הם הסיכון הביטחוני הנשקף ליישוב, קירבה לגבול, תאריךך הקמת היישוב והמרחק בין היישובים למרכזי אוכלוסיה גדולים. פרט לקריטריון הקירבה לגבול, מדובר בקריטריונים גמישים שמאפשרים לכל ממשלה להכניס ולהוציא יישובים מן הרשימה.

כך למשל, ממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו כללה ברשימה שני יישובים חרדיים, שהוצאו ממנה על ידי הממשלה הנוכחית: היישוב החרדי בית"ר עילית והיישוב חריש בוואדי ערה. עוד הוצאו מהרשימה גם ההתנחלויות אפרת וקידר שבגוש עציון, אך כאמור במקביל נוספו תשעה התנחלויות אחרות: אשכולות, גבע בנימין, נגוהות, נופים, אלון מורה, מעלה מכמש, רחלים, ברוכין וסנסנה.

במהלך הישיבה התפתח עימות בין שרת המשפטים ציפי לבני לבין שר הכלכלה נפתלי בנט. לבני הביעה מחאה על כך שיישובים מסוימים ביו"ש שהוצאו מהרשימה בפעם הקודמת, הוכרו הפעם כיישובי עדיפות לאומית. "אני תומכת במתן עדיפות תקציבית לצמצום פערים חברתיים ולעידוד התיישבות ליד הגבולות המוכרים - שם מדיניות הממשלה היא לעודד התיישבות. אבל עתה המציאו קריטריון חדש שנועד לעודד התיישבות ביו"ש", אמרה לבני.

"ליישובים האלה צריך להעניק ביטחון כי זו האחריות שלנו, אבל לא ראוי לקחת כספים מתקציב שמיועד לצמצום פערים חברתיים, כדי לעודד עוד התיישבות בהתנחלויות מבודדות המסוכנות למתיישבים שם. אזורי עדיפות לאומית נועדו לקדם אינטרסים לאומיים ולא מפלגתיים".

בנט השיב לה כי "מזל שמקימי חניתה לא חשבו כמוך, אם היו חושבים ככה לא היו מקימים אף יישוב. יו"ש זה חלק ממדינת ישראל. זה נכון שיש יישובים שהגישה אליהם מסוכנת, אבל בדיוק בגלל זה צריך להכיר בהם כאזורי עדיפות לאומית".

פרץ הוסיף: ״מדובר בסדרי עדיפויות פוליטיים ולא לאומיים. לא יתכן שקרית גת וקרית מלאכי מחוץ למפה בטענת קרבה למרכז הארץ, תוך התעלמות גסה ממצבם הסוציו-אקונומי הקשה, ובאותה נשימה מכניסים, דרך קריטריון המכונה ׳איום ביטחוני׳, התנחלויות מחוץ לגושים כולל התנחלויות שעד לא מזמן היו לא חוקיות״.

שר השיכון אורי אריאל ענה לפרץ ואמר כי מדובר בעניין ביטחוני, של חיים ומוות, והוסיף ושאל אותו "אם היישובים לא חוקיים אז אי אפשר לעזור להם, אז עכשיו שחוקיים אי אפשר לעזור להם? אני לא מבין את הלוגיקה. אני מוכן לדחות את הישיבה בשבוע כדי שתסביר לי את ההגיון הזה".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה בתגובה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיבחן את חוקיות ההחלטה להכניס למפת העדיפות הלאומית ישובים שנבנו שלא כחוק. לדברי גלאון: "ההחלטה להכניס למפת העדיפות הלאומית מאחזים קיצוניים היא סיכול ממוקד של מאמצי המו"מ וזלזול בשלטון החוק. מעמד הביניים שלפיד הבטיח לדאוג לו מתגורר באשקלון, אשדוד וקריית מלאכי - שאינן נמצאות במפת העדיפות".

בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו להחלטה ואמר כי "ברשימה הזאת אנחנו נקבע אילו יישובים נוספים זכאים לקבל את סדרי העדיפות. יש יישוב אחד שתמיד בסדר העדיפות שלנו, הוא תמיד עומד מעל כולם - והיישוב הזה הוא כמובן בירתנו ירושלים. ירושלים מקבלת את כל מה שמקבלים יישובים בסדר עדיפות ומעבר לכך. לכן, כל מה שנחליט עליו היום יחול על ירושלים, כל מה שייגזר ממה שנחליט עליו היום יחול גם על ירושלים ומעבר לכך".