נרוץ נרדוף נשיגה, מקום ראשון בליגה (הלאומית)

אחרי שנים של התברברות בפוסט עידן יאמר, למכבי נתניה סוף-סוף יש בעלים, ותקציב גלאקטי במונחים של הלאומית: 13 מיליון שקל

רק השבוע התכנסו ראשי קבוצות הליגה הלאומית ודיברו על דחיית פתיחתה בשבועיים כדי להתארגן מחדש, לאחר שהתברר כי אין בהתאחדות פתרון קסם לאובדן של 600 אלף שקל מההקצבות, בעקבות ביטול הסכם השיווק עם מועצת ההימורים. גם נשיא מכבי נתניה, גיל לב, השתתף בפגישה, אם כי קשה להאמין שהוא יחליף את רביב ספיר (ראשל"צ) ופרוספר אזגי (אשקלון) בראשות המאבק. הסיבה: מאחוריו עומדת היום קבוצת רכישה, שעושה רושם שלפי המספרים לא רק שתעמיד את ההקצבות הציבוריות באור מגוחך, ותשאיר את הליגה הלאומית מאחור בדרך לשיבה מהירה לליגת העל - אלא שיש לה תקציב שבמציאות הנוכחית, לא היה נופל מתקציבן של לפחות רבע מקבוצות ליגת העל.

13 מיליון שקל. זה תקציב מכבי נתניה בליגה הלאומית השנה. לשם השוואה, רק לפני מספר שבועות העלתה ההתאחדות לכדורגל אפשרות שתקציב המינימום בליגה הלאומית יעמוד על 3 מיליון שקל.

אם תבדקו בבקרה התקציבית, תגלו כי בתקציב שהוגש לה על-ידי נתניה, עומד סעיף ההכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים על 1.5 מיליון שקל, כאשר רוב הקבוצות לא חוצות בתחזית שלהן את רף ה-200 אלף שקל ממכירת כרטיסים, וחלקן אף פחות מכך. מיתרונות האצטדיון החדש והמסורת.

***

מכבי נתניה הפכה בשבועות האחרונים להיות חוצן בתולדות הליגה השנייה בישראל. הקבוצה נרכשה על-ידי שני אנשי העסקים יוסי מאור ואלי שגב, שיזרימו העונה 4 מיליון שקל כ"א, סכום שספק אם כל הבעלים בליגה הלאומית מזרימים בשנה שלמה.

למעשה, למרות מאמץ אדיר של ראשי נתניה מאז נטש את הספינה דניאל יאמר להעמיד לה תקציב ראוי - הרי שהקבוצה נכנסה לגרעון של 5 מיליון שקל, שאיים להביא אותה לכדי פירוק, או לכל הפחות העמדה של קבוצת נוער מחוזקת, שכנראה היתה נאבקת על חייה אפילו בליגה השנייה. ואז הגיעו מאור את שגב. למעשה, את שגב הביא טל בנין בעונה שעברה לנתניה, בתור ספונסר ששילם 600 אלף דולר. הנוכחות של שגב הצילה את בנין מפיטורים מוקדמים מכפי שחווה לבסוף, אבל בכל מקרה קידמה את האיש, אוהד הפועל חיפה, שחי באפריקה (לא ניגריה, לשם שינוי, אלא בעיקר דרום אפריקה וקונגו), מחזיק דירה בקיסריה, וסולל כבישים.

גם יוסי מאור הוא אוהד הפועל חיפה, אלא שבמקרה שלו הקשר לנתניה הגיע בעקבות חתנו, עו"ד רועי דניאל, לשעבר דובר מכבי חיפה, אך אוהד מכבי נתניה לכל דבר. מאור ושגב רצו לרכוש תחילה את הפועל חיפה וניהלו מו"מ ביחד ולחוד, מול יואב כץ, על רכישת הקבוצה או לכל הפחות את מחלקת הנוער שלה, ודרכם לא צלחה. גיל לב, שימשיך בתפקידו, אמר ל"גלובס": "הם לא באים לפה כברירת מחדל. אם הם היו רוצים להגיע להפועל חיפה, הם היו מגיעים להפועל חיפה. הם העדיפו להגיע למכבי נתניה. בזמן אמת הם העדיפו אותה, למרות שהיא בליגה בשנייה".

עושה רושם שלמאור ושגב אין ממש אינטרס ישיר או עקיף להשקיע בכדורגל, כמו שאולי יש לבעלים אחרים. הם חבויים מהתקשורת, כאשר דניאל למעשה יחזיק עבור מאור ב-50% מהשליטה. כנראה שזה גם לא יקדם את עסקיהם: מאור עוסק בכבישים ומחזיק מאז 1987 בחברה שפועלת בטירת הכרמל, "נתיבי המפרץ", ועוסקת לא רק בעבודות עפר וסלילת כבישים אלא גם בהצבת מעקות בטיחות, סימון כבישים ושאר עבודות קבלנות שהיא מקבלת ממע"צ. רק כדי להבין את היקף היכולת הכספית של מאור, ניתן לציין כי בשנת 2011, קיבלה "נתיבי המפרץ" ממע"צ עבודות בהיקף של 67 מיליון שקל, והיא החברה הקבלנית השנייה בגודלה שעובדת אצל מע"צ.

שכר השחקנים בנתניה יעמוד השנה על 5 מיליון שקל, סכום אדיר במונחים של הליגה הלאומית. לא בכדי כולל הסגל שמות בניחוח של ליגת העל כמו אדיר טובול, אוהד לויטה, סביטי ליפנייה, ערן לוי, עידן שריקי, שלו מנשה, ליאור ג'אן, וגם את קבלן העליות קובי חסן. ערן לוי מתקרב למשל לשכר של 100 אלף דולר נטו וכמוהו שריקי. חלק נכבד מהשחקנים בליגה הלאומית לא מגיעים אפילו לעשירית מכך. מעל לכולם עובד במועדון המאמן יוסי מזרחי, שרק לפני שש שנים זכה באליפות עם בית"ר ירושלים ועבד לאחרונה בליגה השנייה ב-1997, כשהיה עוזרו של אורי מלמיליאן בהפועל ירושלים.

במכבי נתניה יעמידו את מחלקת הנוער במרכז העשייה, מתוך הבנה שבסופו של דבר מירב הכסף מיוצר ממכירת שחקני בית. נתניה מכרה בשנים האחרונות שחקנים בלמעלה מ-20 מיליון שקל, בקיץ האחרון ב-2.9 מיליון (מתוכם 2 מיליון עבור עומרי בן הרוש).

מלבד מכירת השחקנים, אפיק הכנסות משמעותי שממשיכים לבנות עליו במכבי נתניה הוא 2.5 מיליון שקל מספונסרים - כאשר קובי בלדב ימשיך לעבוד במערכת כמגייס החסויות. שכרו יהיה מורכב רק מעמלות. יש לציין כי עוד לפני עסקת המכירה לשגב ומאור, נמכרו יותר מ-700 מנויים, שכבר הכניסו לקבוצה 300 אלף שקל. "אנחנו מכבי ת"א של הליגה הלאומית", אומרים בנתניה. ככה, חד וחלק.

***

בנתניה מדברים על שינוי מהותי בתפיסה כך שהחלטות לא תתקבלנה על בסיס שיקולים ואילוצים כספיים, כאשר המטרה לשנות חשיבה ולהחליף דפוסי עבודה. החזון: להעמיד בתוך 4-5 שנים סגל שמחצית ממנו תוצרת מחלקת הנוער, לעלות לליגת העל, להיות קבוצה ביתית ולהעמיד תקציב של 18-20 מיליון שקל שיסייע לקבוצה להתמודד עם מקום בגביע אירופה ואולי לגנוב איזה גביע.

גיל לב: "מכבי נתניה הוא כרגע מועדון יקר. רק ההוצאות של הקבוצה, לפני שהחלה לשחק, הן כמו שתי קבוצות. יש כאן הוצאות עתק על תשתיות. לא הייתי משווה בין מה שקורה עכשיו לעידן יאמר, כי אנחנו יודעים מה הוא היה, ופה אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה. יש כאן עכשיו אנשים עם הרבה נכונות לבוא ולהשקיע לא רק ממיטב כספם, אלא גם מזמנם, ניסיונם, כישוריהם וקשריהם גם לטובת המועדון, גם לטובת העיר וגם לטובת הקהילה, עם ראיה מפוקחת להציב את מחלקת הנוער בלב העשייה של המועדון".

- מה החזון?

"החזון הוא ליצור מועדון כדורגל תחרותי שמחובר לעיר ולקהילה. תן לקהל הנתנייתי חומר מקומי, שהוא עוקב אחריו עוד מהנוער, והוא יעדיף שחקנים מוכרים שיסיימו במקום שישי מאשר קבוצה שהם לא מחוברים אליה שתסיים במקום הרביעי".