קהל שבוי: ארגוני העובדים בקרב על עשרות מיליוני שקלים

מועצה מייעצת במקום ועד עובדים. הסכמים קיבוציים חדשים שנותנים את השכר הישן. שימוש בתביעות ייצוגיות. ואפילו פועלי בניין סיניים שמשלמים מס חבר ■ סכומי-העתק שמשלמים האנשים הכי חלשים בישראל לארגוני העובדים

המאבק בין ארגוני העובדים סביב ייצוגם של העובדים החלשים ביותר במשק הישראלי רחוק מלהיות עניין חדש. התלושים של העובדים הללו אמנם מאוד מצומקים אבל מספרם העצום - מאות אלפים - הוא פיתוי שבפניו מתקשים ארגוני העובדים לעמוד; מבחינת הארגונים, יותר עובדים מיוצגים משמעם יותר כוח והשפעה בעולם העבודה הישראלי. וישנו כמובן גם הכסף: דמי ארגון שנגבים מהעובדים הללו, בין אם הם רוצים ובין אם לאו, ומסתכמים בסכומי-עתק.

בסיבוב הנוכחי עולות (שוב) לזירה ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית, והפעם הוא מתמקד בעובדי הניקיון והשמירה. בסך-הכול מועסקים בשני הענפים כ-160 אלף בני אדם, שלפי הערכות משלמים מדי שנה דמי ארגון של כ-70 מיליוני שקלים. מאבק לא פחות מרתק נסוב סביב דמי החבר של העובדים הזרים בענף הבנייה - כן, הסינים שמגיעים לעבוד בישראל משלמים דמי ארגון - נגיע אליהם בהמשך.

עד לתקופה האחרונה, ובמשך כ-3 עשורים, הדומיננטיות של הכללית בייצוג עובדי הניקיון והשמירה, הייתה מובהקת. לחובתה ייאמר כי היא אמנם גבתה את דמי החבר והארגון, אך ממש עד לתקופה האחרונה עשתה מעט מאוד למענם. רבים מהעוסקים בתחום מגדילים ואומרים חד משמעית כי לא עשתה כלום.

לאחרונה, ההסתדרות הלאומית מערערת על ההגמוניה הזאת. הארגון, שעדיין מלקק את פצעי פרשת השחיתות של אברהם הירשזון, מפגין מוטיבציה ואסרטיביות, והפך למייצג העובדים בכמה מהחברות הגדולות בתחום. אלא שבדרך לייצוג הנכסף הלאומית עושה שימוש בשיטות ובכלים שהם, איך נאמר בעדינות, שנויים במחלוקת בעולם העבודה.

למשל, יציגות במקום שבו כלל לא קיים ועד עובדים תוך שימוש בפטנטים כמו "מועצה מייעצת למעסיק"; או התחברות למעסיק לצורך הסכם קיבוצי כאשר בחלק מהמקרים הוא מחתים את העובדים על טופסי הארגון; או שימוש בתביעות ייצוגיות שהוגשו (בחלקן על-ידי עורך דין שעובד עם ההסתדרות הלאומית בתיקים אחרים) ומהוות איום לא פשוט על המעסיק, ככלי לכניסה למקום עבודה.

תמוהה עוד יותר היא העובדה כי התנאים בהסכמים הקיבוציים שנחתמו דומים מאוד, אפילו זהים לחלוטין בחלק מהמקרים, לתנאי ההעסקה של העובדים כיום. ובמילים אחרות: העובדים הועברו מהסתדרות אחת לרעותה, נחתם בשמם הסכם, אך שכרם נותר ללא כל שינוי.

נציין כאן כי בהסתדרות הלאומית מכחישים, וטוענים כי מצבם הכלכלי של העובדים דווקא השתפר. איך בדיוק? בלאומית מצביעים בעיקר על מועדון צרכנות ועל ביטוח תרופות משלים, שמהם נהנים חינם החברים בארגון. כל קורא מוזמן לגבש את דעתו על ערכם של אלה.

ולפני שנצלול לפרטים, עוד משפט על דמי הארגון: השיטה הנהוגה כיום, המחייבת עובדים בתשלום גם אם אינם מעוניינים בכך, נשענת על רציונל שגורס שכך אין "נהני חינם" מהישגי ועדי העובדים וארגוני העובדים. אך באותה נשימה השיטה הזאת גם מעודדת סוג של ספסרות, לפחות בענפים החלשים במשק, שמטרתה גיוס מספר גדול ככל הניתן של עובדים משלמים, לעתים תוך "דילוג" מעל ראשיהם, רצונותיהם ובמקרים קיצוניים אפילו טובתם. הגיע הזמן למצוא שיטה טובה יותר.

מתי פרץ המאבק?

אם שואלים את המעסיקים הגדולים בענפים מתי פרץ הסיבוב הנוכחי במאבק, יש להם תשובה ברורה: ב-7 בפברואר 2012. יום לפני שפורצת שביתה כללית במשק, מסכימה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אז בראשות שרגא ברוש, למתווה עקרונות דרמטי מול ההסתדרות הכללית: כל עובד ניקיון שמועסק לפחות ב-90% משרה, ייקלט כעובד מן המניין במקום העבודה ויגיד יפה שלום לקבלן. עובדי השמירה, כך נקבע, יישארו בסטטוס של עובדי קבלן, אבל תנאיהם יושוו לאחרון העובדים הקבועים במקום שבו הם מוצבים. הפקיד בבנק זכאי לשכר לימוד אקדמי עבור ילדיו? גם השומר יקבל.

ומה יש לעובדים להגיד? "אני יודע שמנכים לי 50 שקל דמי חבר מהתלוש, אבל האמת שאני לא יודע למה", אמר לנו אלכס, מאבטח באחת מתחנות הרכבת. אלכס בכלל לא זוכר שחתם על טופס הצטרפות לארגון, אבל המשמעות של סעיף "דמי חבר" המופיע בתלוש שלו, להבדיל מ"דמי טיפול", היא כי חתם על טופס הצטרפות. "אולי כשחתמתי על החוזה חתמתי גם על זה", הוא אומר-שואל.

המעביד פנה להסתדרות?

ההסכם שנחתם עם חברת הניקיון ISS מעורר שאלות משלו. גורמים בכירים בחברה אומרים בפירוש כי פנו מיוזמתם להסתדרות הלאומית עוד בפברואר 2012 לאחר מתווה העקרונות בין המעסיקים להסתדרות הכללית. לגרסתם, ברגע שהובטח להם שהעובדים "יקבלו יותר וישלמו פחות", זכו אנשי ההסתדרות הלאומית בברכת הדרך. העובדים אכן משלמים פחות (דמי חבר בגובה 0.75% במקום 0.95% משכרם בכללית), אבל לא קיבלו כל שיפור בתנאי העסקתם.

בכל אופן, ההסכם של ISS נחתם ב-2 ביוני השנה כאשר במקביל לחתימתו מתנהל משא-ומתן מתקדם בין ההסתדרות הכללית וארגון חברות הניקיון שמייצג את מרבית חברות הניקיון הגדולות על הסכם ענפי חדש. ההסכם הזה, שנחתם במהלך יולי השנה, השיג כמה שיפורים משמעותיים לטובת העובד.

גורמים בהסתדרות הלאומית שהתבקשו להתייחס לעובדה כי שכר העובדים לא שופר בהסכמים החדשים, אמרו כי יהיה זה "חוסר אחריות" לחתום על הסכם שיש בו הישגים כלכליים לעובדים מעבר להסכמים הענפיים, שכן הדבר יפגע בכושר התחרות של חברות פרטניות ויוביל כמעט באופן מיידי לפיטורים. דילמה שבין יציבות תעסוקתית של עובדים מוחלשים לתנאים משופרים עבורם, הגדירו זאת הגורמים.

וכאן אנחנו מגיעים לתביעות הייצוגיות. השיטה פשוטה: איתור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד קבלן שמירה או ניקיון, צירוף עובדים לשורות הארגון, כניסה לנעליו של התובע הייצוגי, השגת פשרה וחתימה על הסכם קיבוצי מול אותו המעסיק. הכול לגמרי לפי החוק. אגב, איתור התובענות הייצוגיות לא מאתגר במיוחד כאשר לא מעט מהן מוגשות על-ידי עורך הדין גל גורודיסקי, שמייצג את ההסתדרות הלאומית על בסיס קבוע.

הנה דברים שאמר לאחרונה בבית המשפט יו"ר ארגון חברות השמירה והאבטחה, פיני שיף, ביחס לתובענה ייצוגית נגד חברת האבטחה מיקוד. "התחילה תופעת טבע מעניינת. חברה שמקבלת תובענה ייצוגית, לאחר שהיא עוברת תהליך של הזעה כי המצב לא פשוט עבורה ארגונית ומשפטית, מקבלת קרש הצלה שמגיע אליה משום מקום ואשר מנתק אותה מההסתדרות הכללית ומוביל אותה להסתדרות הלאומית. ובזה בא לציון גואל - זו השיטה שאנחנו מדברים עליה".

בחלק מהסכמי הפשרה שנחתמו בתובענות הייצוגיות שבהן ההסתדרות הלאומית נכנסה במקומו של התובע הייצוגי, הוסכם שמזכירת האיגוד המקצועי בהסתדרות הלאומית, אלינה שקודניקוב שמה, תמונה לבודקת המוסמכת לקבוע את רשימת העובדים הזכאים לפיצוי. בחלק מהמקרים, נזכיר, מדובר באלפים של עובדים, בוודאי אם בודקים 7 שנים אחורה.

האם כדי לעשות את הבדיקה המקיפה הזאת לא נדרש משרד רואי חשבון גדול ועתיר אמצעים? האם שקודניקוב מספיקה כדי לעמוד במשימה המורכבת? התשובה של הלאומית חיובית אך עיון בהסכמים מעלה כי חלק מהם כוללים סעיף מעניין נוסף, שלפיו שקודניקוב תקבל שכר עבור הבדיקה ישירות מהחברה. "אין ספק שתפקידה לחרוץ גורלות והנה היא זוכה מתוקף ההסכם לשכר מהצד שיש לו אינטרס. האם זה לא עלול ליצור הטיה?", תוהה עו"ד בתחום העבודה.

פעם התחלקו בכסף

ההסתדרות הכללית, וזה בלשון המעטה, איננה טלית שכולה תכלת. במשך עשרות שנים היא גבתה דמי טיפול ארגוני מעשרות אלפי עובדי קבלן וכאמור עשתה מעט מאוד בשבילם. גם המעט שההסכמים ההיסטוריים נתנו מעבר לחוק היבש, כמו הפרשה לפנסיה, לא כובד ולא נאכף במקרים רבים מדי.

כשהוגשו התובענות הייצוגיות הראשונות, התייצבה ההסתדרות הכללית לצדם של המעסיקים הנתבעים וטענה כי אין מקום לשימוש בכלי הזה לאור "יחסי העבודה הקיבוציים" בין הצדדים. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הטענה הזאת. למעשה, אפשר לקבוע חד משמעית שהתובענות הייצוגיות של גורודיסקי ואחרים, וכניסת ההסתדרות הלאומית לתמונה, ניערו את ההסתדרות הכללית ובמידה מסוימת גם את בתי הדין.

בלתי אפשרי להעריך כיצד יסתיים המאבק הזה. בסיבוב הקודם, סביב עובדי חברות כוח-אדם, זה נגמר עם הרבה יצירתיות וחלוקה של הכסף לפי מפתח מסוים בין שני הארגונים (G חשף את הדברים בפברואר 2007). בינתיים, בקרב הנוכחי, נראה כי ההסתדרות הכללית התעוררה מאוחר מדי.

לפני כשבועיים הגיש הארגון בקשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לצרף את התנגדותו להסכם הפשרה בעניין מודיעין אזרחי, כאשר על הבקשה חתומים לא פחות מ-5 עורכי דין, בהם עו"ד בעז בן-צור - מי שייצג בעבר בעצמו את ההסתדרות הלאומית ואת אברהם הירשזון.

קהל שבוי: איך מנגנון "דמי החבר" גוזר קופון על העובדים החלשים ביותר

לפי החוק הישראלי, מספיק ששליש מהעובדים במקום עבודה יצטרפו לארגון עובדים, כדי שהמעסיק יכיר בהתארגנות וינהל עמם משא-ומתן. ברגע שנחתם הסכם כזה, גם העובדים שלא הצטרפו לארגון מחויבים לשלם לארגון העובדים היציג שמאחורי הוועד "דמי טיפול ארגוני", שנמוכים במעט מגובה דמי החבר. הרציונל (השנוי במחלוקת, יש לציין): לא יכול להיות שרק מי שלקח חלק פעיל במאמץ ההתארגנות ישלם על פירות ההתארגנות.

ומה קורה במקומות עבודה שאין בהם התארגנות אותנטית? החוק מאפשר לארגון עובדים ולארגון מעסיקים לחתום על "הסכם קיבוצי ענפי", כל זמן שארגון העובדים מייצג את מרבית העובדים בענף. "מרבית", מתברר, זה גם אם ישנם 5 עובדי ניקיון שהצטרפו רשמית לארגון עובדים אחד, לעומת 3 עובדים שהצטרפו לארגון אחר. במקרה כזה, כל עשרות אלפי העובדים האחרים בענף, כפי שקורה למשל בענפי הבניין, הניקיון והשמירה, מחויבים לשלם מדי חודש דמי טיפול ארגוני. מה זה מחויבים לשלם? המעסיק פשוט מנכה מהם חודש בחודשו את הסכום, ומעביר לארגון העובדים.

תגובות

ההסתדרות הלאומית בתגובה:

לעניין חתימת ההסכמים והתנאים המופיעים בהם: בשנה האחרונה ישנה מגמת הצטרפות אדירה לשורות ההסתדרות הלאומית ולא רק בענפי השמירה והניקיון. כל ההסכמים הקיבוציים של ההסתדרות הלאומית הינם הסכמים מיטיבים. באופן ענפי יובהר כי מי שמכיר היטב את תחום נותני השירותים בכלל ובכלל זאת שמירה וניקיון - הפועלים על-פי התקשרויות במכרזים, מודע לכך כי קביעת תנאים כלכליים אשר חורגים מהוראות חשכ"ל, ו/או הסכמים ענפיים מעמידים את אותה חברה בנקודת חולשה משמעותית לצורך התמודדות עם המתחרים. על כן ההטבות שניתנו כוללות שיפור תנאים ומנגנונים לעובדים ובחלק מהמקרים ניתנו גם הטבות כלכליות משמעותיות כדוגמת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

הנושא החשוב ביותר בענפים אלה הינו אכיפה, הסדרה ופיקוח של זכויות העובדים בפעילות יומיומית אינטנסיבית - דבר בו היה כשל שוק עד לכניסתה של הסתדרות לאומית לענף זה וזאת - כפי שעולה בבירור מפסיקת כל ערכאות בתי הדין לעבודה בכל פסקי הדין המאשרים תובענות ייצוגיות.

בהסתדרות הלאומית יש חתימה על הסכמי עבודה קיבוציים וביצוע אכיפה אפקטיבית שכוללת גם הכרזת סכסוכי עבודה וקיום מנגנוני יישוב חילוקי דעות.

כל טענה לפיה ההסכמים גורעים זכויות, היא אי-אמת. יודגש כי בכל הסכם עליו חתמה ההסתדרות הלאומית קיימות הטבות משמעותיות. לדוגמה - 15 הסעיפים של ההטבות בהסכם מודיעין אזרחי.

בנוסף לזאת הסכם האכיפה הענפי הינו הסכם שהוא בבחינת "אות מתה". מדובר בהסכם המעגן ביקורות מדגמיות בלבד, לא שיטתיות ואינטנסיביות וככזה שאינו כולל הליכים אופרטיביים לתיקון הפרות שכר. אל מול הסכם זה קיימים הסדרי אכיפה של ההסתדרות הלאומית אשר מדי רבעון ובאופן אינטנסיבי בוחנים באמצעות גורמי מקצוע את אכיפת ההסכמים.

ביחס להחתמת העובדים בידי מעסיקיהם והעדר המודעות לחברותם בהסתדרות: מבלי לזלזל חלילה בעבודה העיתונאית ובחשיבותה הרבה, אולי כתבה עיתונאית אפשר להרים ביומיים-שלושה או שבוע, אך הרבה יותר מורכב לבנות מערך הסברה לאלפי החברים החדשים של ההסתדרות הלאומית. מבנה הענף מביא לפרישת עובדים במאות רבות של מקומות עבודה, עובדה המציבה קושי להגיע באופן מיידי לכל עובדת ועובד בכל נקודת זמן. עם זאת, על מנת ליידע את חברנו במידעים הדרושים ובסל השירותים הרחב שלנו התחלנו בחודשים האחרונים בעריכת חוברות מידע ואיגרת מיוחדת לכל עובד. איגרת זו צורפה לתלוש השכר של העובדים המשתייכים לענפי עבודה אלה.

למונח מעסיק פרשנות רחבה. כפי שמוכר בכל הליך התארגנות, עובדים בכל מקום עבודה מעודדים את חבריהם להצטרף לארגון העובדים וכך אכן התרחש גם בענפי השמירה והניקיון.

ביחס לחתימת ההסכם עם ISS זמן קצר לפני חתימת ההסכם של ההסתדרות: רחוקה הדרך בין חתימה על הסכם לבין החלתו בפועל במשק. נבהיר באופן ברור: גם היום הייתה חותמת ההסתדרות הלאומית על אותו הסכם בדיוק. אנחנו יודעים היטב מה אנו עושים, ופועלים ע"פ כללי החוק, הצדק והאתיקה. ההיסטוריה מלמדת כי המאבק בין ארגוני המעסיקים בענף הניקיון הביא לכך שמסוף שנות ה-70 עד היום לא נחתם הסכם ענפי ולא ניתן צו הרחבה בענף. ראה לעניין זה את הסכם שנת 2009 אשר טורפד בעקבות המאבק בין ארגוני המעסיקים לבין ההסתדרות הכללית. מכל מקום ההסכמים מטעם ההסתדרות הלאומית הנם הסכמים מיטיבים וכאלה המאמצים מכוח הוראות הדין כל הסכם ענפי ו/או צו הרחבה אשר יינתן בענף.

בעניין היעדר ועדי עובדים: ב-20 השנים האחרונות לא היו ועדי עובדים אותנטיים בענפים אלה. לכן הטענה כאילו מדובר בתופעה חדשה הנה היתממות מוזרה. עם זאת, ידוע היטב כי מאז הפיכתה של ההסתדרות הלאומית לגורם דומיננטי בענף הוקמו ועדי עובדים אותנטיים וזוהי רק הסנונית הראשונה. מהלך זה נתפס כמהפכה אמיתית עבור החברים, וזו רק ההתחלה. אנו מאמינים כי בהליך עבודה מסודר יקומו ועדים נוספים במקומות עבודה נוספים.

בעניין תשלום שכרה של גברת שקודניקוב: גברת שקודניקוב מעולם לא קיבלה תשלום. מדובר במזכירת איגוד מקצועי, עובדת הסתדרות עובדים לאומית, שהינה חשבת שכר בכירה במקצועה ומקבלת שכר מההסתדרות הלאומית בלבד.

עו"ד גורודיסקי בתגובה: "גם המחוקק וגם בתי הדין לעבודה קבעו שהסכם קיבוצי הוא דרך המלך, ולכן ביותר ממקרה אחד בית הדין לעבודה בירך על כך שהתובענה הייצוגית הסתיימה בהסכם קיבוצי", הוא אומר.

גורודיסקי מסכים שההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ההסתדרות הלאומית למספר חברות שמירה וניקיון לא שינו מהותית את ההסכמים הענפיים לפחות מבחינת שכר העובדים. "אתה חושב שאפשר לשפר זכויות כשברמה הענפית המתחרים שלך מחויבים לפחות? אז עושים שיפורים במקומות שלא עולים כסף, כמו שיפור היחסים. ליצור דו שיח יומיומי עם העובדים ולפעול גם ברמה המשפטית", הוא מסביר. לדבריו, לא בכל מקום עבודה מאורגן יש ועד עובדים, ובחלק מהמקרים זה לגיטימי שארגון העובדים ישמש כגורם המייצג מול המעסיק".

ממשרדו של גורודיסקי נמסר עוד: "משרדנו מוביל במשך שנים רבות את תחום התובענות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה, באופן שקידם באופן דרמטי את זכויות עובדי הקבלן. לפני הגשת התובענות הייצוגיות לא הייתה כלל פעילות של ארגוני עובדים בענף השמירה. התובענות הייצוגיות נגד חברות שמירה העירו את משפט העבודה הקיבוצי בענף השמירה וגרמו לחתימת הסכמים קיבוציים ענפיים (על-ידי ההסתדרות הכללית) ומפעליים בענף השמירה וגרמו לכך שארגוני העובדים מתחרים ביניהם על ייצוג העובדים. עקב ההצלחה של התובענות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה להעיר את יחסי העבודה הקיבוציים בענף השמירה, שורבב שמו של משרדנו לתחרות בין ארגוני העובדים. תובענה ייצוגית מעולם לא מנעה מארגון עובדים לפעול למען זכויות העובדים אלא רק להיפך. משרדנו לא היה מעורב במשא-ומתן הקיבוצי או בניסוח ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם המעסיקים, עמם הגענו להסכמי הפשרה בתובענות הייצוגיות. הסכמי הפשרה בתביעות הייצוגיות בתיקים שאנו מטפלים בהם אושרו על-ידי בתי הדין לעבודה בהתאם ללקחים שנלמדו מעת לעת והם עתה הסכמי הפשרה הטובים ביותר לעובדים, שנחתמו אי-פעם בתביעות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה.

"כפי שעשינו בכל הזדמנות, החל מחקיקת חוק תובענות ייצוגיות ועד ימים אלה ממש, אנו פונים, גם בהזדמנות זאת, לכל הגורמים להכיר בתרומתה של התובענה הייצוגית לאכיפת הזכויות ולמשפט העבודה ולפעול במשותף לאכיפת זכויות העובדים במקום להילחם נגד התובענה הייצוגית ובינם לבין עצמם".

תגובת ISS ישראל: "איננו צד בתחרות העסקית בין ההסתדרויות והדבר היחיד שמעניין אותנו הוא טובת עובדינו ושיפור תנאיהם, נקודה! לכן, כל ארגון עובדים שיפעל לכך, יזכה מאיתנו לשיתוף-פעולה, ויוכל להציע לעובדינו להצטרף אליו. שיקול-הדעת הוא של העובדים, ושלהם בלבד, ואיננו מתערבים בהעדפותיהם. ההוכחה הטובה ביותר לאובייקטיביות שלנו היא בחטיבות הניקיון והאבטחה של הקבוצה, בהן קיימת חלוקה שווה למדי של העובדים המאוגדים, בין שתי ההסתדרויות".

חברת מודיעין אזרחי וההסתדרות הכללית לא הגיבו לכתבה.

הכתבה המלאה - במגזין G

צרו איתנו קשר *5988