המציאות, גרסת הלמ"ס

א. היה כיף לקום השבוע ולגלות שהמצב כל-כך הרבה יותר טוב. ויאמר הלמ"ס יהי אור - ויהי אור: התמ"ג זינק לו ביותר מ-63 מיליארד שקלים והנה הוא כמעט ונושק לטריליון שקלים; הגירעון בתקציב המדינה ירד מתחת ל-4% ויחס החוב-תוצר ירד אל מתחת ל-70%; ההכנסה הממוצעת של תושב ישראל בשנה הקודמת טיפסה ביותר מאלפיים דולרים עד לרמה של 33 אלף דולרים, עשירים שכמותנו.

ולא רק עשירים, גם חרוצים: פריון העבודה במגזר העסקי גבוה ב-10% ממה שחשבנו, מתברר (עבדתם קשה, אזרחים, אני גאה בכם), ההשקעות בענפי המשק גבוהות ב-20% בהשוואה למה שידענו ואפילו ההשקעה בבנייה למגורים גדולה ב-10% ממה שאמרו לנו. חזון המדינה שכיף לחיות בה הפך למציאות אל מול עינינו ממש, ובבת אחת. ניסים קורים, מסתבר.

לא יודע מה אתכם, אבל אני החלטתי שלא להתייחס ברצינות לכל המומחים האלה בעיתונות מטעם עצמם, שאומרים שמדובר בסך הכול בשינוי שיטת המדידה ושאין ממש קשר בין זה לבין המציאות. אם אתם שואלים אותי, מדובר באמירה חתרנית ומסוכנת ביותר, שהרי לא רק שיש קשר בין שיטת המדידה לבין המציאות - שיטת המדידה היא-היא המציאות, ואין בלתה. להפריד בין המציאות ושיטת המדידה שלה יכול להוביל לבלבול, לסחרחורות ולהתקפי חרדה.

הנה, רק יממה לפני הזינוק בתמ"ג קמנו, אזרחי המדינה, שעה מוקדם יותר ונאלצנו להחליף את השעה באופן ידני. היה שש וחצי, נכנסנו להגדרות המכשיר - ופתאום נהיה שבע וחצי. אז הרווחנו שעה או הפסדנו שעה? לא זה ולא זה. האם יש לזה או אין לזה קשר למציאות? אין דרך לענות על השאלה הזו, כמו גם על השאלה בסעיף הקודם, כי אין באמת דבר כזה, מציאות. עכשיו רק נותר לחכות שישנו את שיטת חישוב מדידת הטמפרטורות ויהיה פה קצת יותר קריר, או חמים.

ב. לא צריך להתפלא יותר מדי על הנס של השבוע; שינוי שיטת החישוב הוא טריק ישן וידוע שחוזר על עצמו מדי פעם. רק לפני שנה שינה הלמ"ס, אותו למ"ס נהדר, את שינוי שיטת מדידת שיעור האבטלה, וזו צמחה פתאום. האם נוסף או נגרע מובטל אחד מאותה "מציאות"? לא באמת.

כולם עושים את זה כל הזמן. הידעתם: לפני כשלוש שנים שינתה אגודת שומרי משקל את שיטת הנקודות שלהם ונתנה עדיפות למאכלים עשירים בחלבון ודלים בשומן: דגים מסוימים הפכו לבעלי ניקוד גבוה יותר ודגנים מלאים קיבלו ניקוד נמוך יותר. האם זה הפך מישהו לרזה או לשמן יותר במציאות? אל תהיו מצחיקים. אבל מה שכן, הרבה אנשים הרגישו קצת יותר טוב עם עצמם, וזה שווה הרבה יותר מעוד קילו-שניים או מידת מכנסיים, לא?

ואפרופו מכנסיים, מה עם נעליים? אני מידה 45 בישראל ומידה 11 בארצות הברית: האם זה משנה במשהו את גודל טביעת כף רגלי היחפה על חוף הים? ואפרופו הים: הים הוא מלוח, הים הוא עמוק - אבל מה אכפת לו לים אם העץ הוא ירוק בקבוק או ירוק זית? אומרים שאי אפשר לשמוע מחיאת כף יד אחת, אבל אני אומר: שנו את שיטת מדידת כפות הידיים - והופה, כפיים!

במאי שנה שעברה שינה בית הדין את שיטת החישוב של דרגת הנכות לנכי רדיפות הנאצים. האם זה הפך ניצול שואה אחד לפחות נכה או ליותר נכה? תלוי איך מסתכלים על זה. לפני כמה שנים שינה משרד התחבורה את שיטת הניקוד של עבירות התנועה ופתאום עבריין הפך זכאי וזכאי לעבריין. איפה הייתה המציאות? נשכחה במושב האחורי.

נקודות זיכוי במס הכנסה עולות ויורדות כמו שיר במצעד הפזמונים. במאי השנה שינו כמה רשויות את שיטת חישוב תעריפי הביוב, האם זה הפך אותו לפחות מסריח? לפני כשנתיים אימצה כור של נוחי דנקנר תקן חשבונאי חדש, IFRS9 שמו, והפסד של 2.4 מיליארד שקלים נמחק מהספרים.

איפה הוא היה עד אז, ההפסד הזה, איפה הוא מאז? בנק ישראל משחק עם הזכאות למשכנתא ומשרד האוצר עם המשכורת הממוצעת - האם תרוויחו שקל אחד יותר אם תשונה שוב שיטת המדידה? המשרד לאיכות הסביבה משנה את שיטת חישוב התקן של זיהום האוויר - מי ישתעל פחות בגלל זה? שינוי שיטת שיעורי ההפרשה לפנסיה? שונתה. האם מישהו יכול שלא להזדקן עכשיו?

השר בנט רוצה לשנות את שיטת החישוב של השעות הנוספות, מחישוב יומי לחודשי - האם לעובד ניקיון אחד יכאב מזה הגב פחות? השר בנט רוצה להרשות למתפללים לאחר בחצי שעה לעבודה - האם זה אומר שיש או אין אלוהים? הרשויות המקומיות משנות את שיטת חישוב הארנונה יותר פעמים משאתם מחליפים תחתונים, האם זה משנה את גודל האמבטיה שלכם? משרד החינוך משנה כל כמה זמן את נקודות הזיכוי לבגרות לצורך קבלה לאוניברסיטה והופ! חכם הופך לאהבל ודביל לגאון. איפה המציאות?

משרד התחבורה שינה את שיטת החישוב הליניארית לקביעת שווי שימוש ברכב צמוד, משבע קבוצות מחיר קשיחות לאחוז ממחיר כל רכב - האם מישהו איחר פחות לעבודה בגלל זה? אנחנו דורשים לשנות את שיטת חישובי הטבות המס לחברות הגדולות ואת שיטת תשלום התמלוגים.

כי ככה זה - המציאות, או מה שהיא לא תהיה, מתיישרת לפי שיטת המדידה שלה ולא להפך. כולם אכלו לנתניהו את הראש על אמירתו שבניכוי הערבים והחרדים מצבנו מצוין. אבל מה בדיוק אתם רוצים? היש אמירה נכונה מזו, ובמה זה שונה מהצעד האחרון של הלמ"ס? כולנו בונים לעצמנו תמונת מציאות ומנסים לזרום איתה.

ועוד, ועוד, לבלי סוף. שלא לדבר על שינוי שיטת הממשל - הגביע הקדוש של שינויי שיטות החישוב כולן. או אחוז החסימה שעולה ויורד. הכול משתנה כל הזמן. כשהייתי בן 15 הפכו בן לילה אלף שקלים לשקל אחד חדש. לא הבנתי אז הרבה בכלכלה (בטח לא כמו היום, כשאני יודע מהם ראשי התיבות של תמ"ג) והדבר נראה לי כמו פלא פלאים. האירוע הזה חרט בנפשי ושינה את תפיסת עולמי לעד: פשוט לא הצלחתי להפנים איך לקרוא למשהו "חדש" ולהגיד שיש ממנו עכשיו חמישה במקום חמשת אלפים יכול לשנות את מצבה הכלכלי של מדינה או את מצבו של היחיד? אבל הנה, עובדה!

ועד היום, האמת, אני נזכר בזה בסוג של התרגשות: ראו, אני אומר לקהל הדמיוני שבראשי, הכול אפשרי. צריך רק לשנות את זווית הראייה, המציאות כבר תצטרף.

ג. אני יודע מה אתם חושבים עכשיו כי חשבתי על זה בעצמי: למה אנחנו לא יכולים לשנות את שיטת החישוב? נסי, אחות יקרה, להתקשר לבנק ולומר להם שלפי החישוב החדש שלך את לא במינוס של 15 אלף אלא בפלוס של אלפיים. נסה, חביבי, להתקשר למס הכנסה ולהודיע ששינית את שיטת חישוב המקדמות. נסו להגיש חשבון משלכם לקופאית בסופר. תנו לי להזהיר אתכם מראש: זה לא יילך כמו שאתם מתכננים. זה מזכיר לי שלפני כמה זמן ראיתי הרצאה על אתאיזם ביוטיוב. המרצה אמר שאם אדם אחד יחליט שהוא ראה את ישו על טוסט יקראו לו משוגע, אבל כשמיליארד אנשים שותים את דמו כל יום ראשון קוראים להם קתולים.

קצת חבל שלא כל אחד יכול ליצור לעצמו את חשבון הבנק שלו, אבל מצד שני יש בזה סוג של היגיון. ובכל מקרה, השיעור הגדול, היחיד החשוב שאנחנו יכולים ללמוד מנס התמ"ג שקרה לנו השבוע הוא זה: כלכלה אינה מדע מדויק. היא אפילו לא מדע לא מדויק. היא איפשהו בין אידיאולוגיה למשחק.

אומרים לנו שהגירעון הוא ככה והמצב כזה? נכון יותר יהיה לומר שהם מאמינים, או רוצים להאמין, שהגירעון הוא כזה והמצב הוא ככה. זו אמונתם, זה המשחק שלהם. כי הנה, עובדה - הכול יכול להשתנות בהינף מחשבון. והאמת: בעיניי יש בזה משהו מקסים.

עכשיו רק נותר לחכות שישנו את שיטת חישוב מדידת הטמפרטורות ויהיה פה קצת יותר קריר, או חמים