שימוש לרעה בתביעה הייצוגית

כיצד מרתיעים תובעים מלהגיש ייצוגיות קנטרניות כאמצעי לסחיטת פשרה?

מאז כניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, גבר השימוש במכשיר התובענה הייצוגית, ומספר הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות המוגשות לבתי המשפט נמצא בעלייה מתמדת. בשנת 2012 הוגשו יותר מ-1,000 בקשות לתביעות ייצוגיות, לעומת שנת 2011 שבה הוגשו כ-700 בקשות לתביעות, ולעומת שנת 2010 שבה הוגשו כ-430 בקשות לתביעות בלבד.

בד-בבד עם מבול התביעות הייצוגיות, מסתמנת מגמה של ריבוי תביעות קנטרניות ולא מוצדקות. ישנן לא מעט תובענות ייצוגיות אשר מוגשות בחופזה וללא בדיקה נאותה של העובדות הרלבנטיות. זאת, מתוך תפיסה שהנתבע, אשר התביעה הייצוגית היא כחרב המתהפכת מעל ראשו, יהיה מוכן להתפשר עם התובע, אף אם סיכויי התובענה להתקבל הם נמוכים.

על רקע זה קמה ועולה השאלה: מה הם המקרים המצדיקים סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, עוד בטרם קיים בית המשפט דיון פרטני בשאלה אם ראוי לאשר את התביעה כייצוגית אם לאו?

הליכי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שבסופם מחליט בית המשפט אם לאשר את התביעה כייצוגית, הם הליכים מקדמיים, ולכן יהיה נכון לכאורה לברר טענות-סף המועלות נגד התביעה (כגון התיישנות, היעדר יריבות וכדומה) במסגרת הליכים מקדמיים אלה ולא לפניהם.

מנגד, הכרעה מוקדמת בטענות-הסף עשויה לייתר את הדיון בבקשה לאישור התביעה הייצוגית, ולחסוך זמן שיפוטי ועלויות גבוהות הכרוכות בלבון הבקשה גופה.

בפסקי הדין שניתנו באחרונה ניכרת מגמה התומכת באפשרות לסלק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף, ועוד בטרם בירורה לגופו של עניין. דוגמה לכך היא "הלכת קופמן", שיצאה מבית המשפט המחוזי מרכז, בעניין בקשה שהגיש העיתונאי ופרשן הספורט רון קופמן לאישור תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס (ת"צ 16280-03-11 רון קופמן נ' מפעל הפיס).

45 אלף שקל הוצאות

קופמן טען בבקשתו כי מפעל הפיס מטעה את ציבור המשתתפים בהגרלות החיש-גד, בכך שהוא מעמיד למכירה כרטיסי הגרלה בלי לגלות לציבור כי חלק מהפרסים (לרבות הפרס הראשון) כבר חולקו.

מפעל הפיס טען מנגד כי יש לדחות על הסף את בקשתו של קופמן, מאחר שכבר בשנת 2004 אישר בית המשפט הסכם פשרה בין מפעל הפיס לבין תובע אחר, ביחס לבקשה קודמת לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין.

השופטת מיכל נד"ב ראתה כמובנת מאליה את האפשרות לדון בטענת-הסף שהעלה מפעל הפיס כלפי תביעתו של קופמן, עוד בטרם בירורה של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית גופה.

בית המשפט קיבל את טענתו של מפעל הפיס, וקבע כי תביעתו של קופמן היא למעשה מיחזור של תביעה קודמת שהוגשה באותו עניין והסתיימה בהסדר פשרה. לכן קבע בית המשפט כי יש לדחות על הסף את תביעתו מחמת השתק עילה. בית המשפט אף חייב את קופמן בתשלום הוצאות משפט בסך של 45 אלף שקל.

"הלכת קופמן" היא מוצדקת, ראויה ומשקפת את האופן שבו יש לנהוג בתובענות-סרק ייצוגיות, שעילתן המופרכת ברורה וגלויה. בית המשפט אמר את דברו בקול ברור וסלל את הדרך לבחינה מקדמית של תובענות ייצוגיות משוללות יסוד וסילוקן על הסף, ללא צורך בדיון ארוך ויקר בשאר טענותיו של התובע.

יש לקוות כי מעתה יירתעו תובעים מלהגיש תביעות ייצוגיות קנטרניות כאמצעי לסחיטת פשרה, וכך יימנע השימוש לרעה במכשיר חשוב זה של התביעה הייצוגית.

■ הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין איתן, מהולל & שדות.