"קל למסות את רוכשי דירות בכל פעם שיש למדינה גירעון"

אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו: "עבור דירה חדשה במחיר של כ-1.2 מיליון שקל הכנסות המדינה בעבור כל דירה יגיעו לכ-550 אלף שקל"

בימים אלה הוחל בעבודות הפיתוח והבנייה של שכונת פסגות אפק בראש-העין. בשכונה החדשה מתוכננות להבנות בסופו של דבר כ-14 אלף יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודי קרקע. קבוצת יזמים וקבלנים שזכתה במכרזים לבנייה בעיר והתאחדה יחד לקראת שיווק השכונה טוענים כי אם המדינה רוצה להוריד את המחירי הדירות, עליה גם להיות מוכנה על חלק מהתשלומים שהיא גובה מהם במהלך הבנייה.

על-פי בדיקה שערכה מנהלת החברות הבונות בראש-העין ההכנסות של מדינת ישראל מבניית הדירות בשכונה תגענה ללא פחות מכ-7.7 מיליארד שקל. כדי להדגיש עד כמה גבוה הסכום שעובר למדינה מכל דירה חדשה שנבנית התכנסו היום (ד') יזמי החברות כדי למחות על המיסוי הגבוה. מדובר בחברות אביסרור משה ובניו, גיא ודורון לוי, דונה, פרץ בוני הנגב, פרץ לוזון, צרפתי שמעון, שיכון ובינוי נדל"ן ושפיר מגורים ובניין.

לדברי אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו: "עלות הקרקע כולל פיתוח שאותה רכשו היזמים ממנהל מקרקעי ישראל עומדת על סכום של בין 300 אלף שקל ל-400 אלף שקל לכל יחידת דיור. על-פי בדיקה של התאחדות בוני הארץ, שיעור המיסוי שמשלמים הקבלנים ורוכשי הדירות למדינה מהווים כ-23% מערך הדירה החדשה. כך שעבור דירה חדשה במחיר של כ-1.2 מיליון שקל הכנסות המדינה בעבור כל דירה יגיעו לכ-550 אלף שקל וסך של 7.7 מיליארד עבור כל השכונה".

עוד הוסיף ואמר אביסרור: "מאוד קל להטיל עוד ועוד מסים על רוכשי הדירות בכל פעם שיש למדינה גירעון בתקציב. מחצית ממחיר הדירה הולך לקופת המדינה. החל ממחיר הקרקע שהמדינה סוחרת דרך היטלי פיתוח והשבחה, מס רכישה וכמובן מע"מ מאוד גבוה שרוכשי הדירות נאלצים לשלם. נוסף על כך, במקרה של ראש-העין, אחרי ששילמנו על הקרקע ולקחנו מימון מהבנקים המדינה התעכבה עם בניית התשתיות והוצאת היתרי הבנייה נדחו. כך שהציבור נאלץ לשלם גם חלק מהוצאות המימון".

תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "המפתח לפתרון מצוקת הדיור נמצא בידי ממשלת ישראל. ככל שתשווק יותר קרקעות מתוכננות לבנייה למגורים, כך תוכל להדביק את הפער בין הביקושים להיצע".

מוטי אשכנזי, סמנכ"ל ייזום חברת הבנייה פרץ בוני הנגב: "חסם נוסף בדרך לפתרון מצוקת הדיור נעוץ בשיווק קרקעות עם בעיות בירוקרטיות או מחסור בתשתיות המעכב את הבנייה לפועל. למעלה משנתיים ימים חלפו מרגע שהחברות זכו במכרז לרכישת הקרקע ועד לתחילת הפיתוח בשטח בשל מחסור בתשתיות תחבורתיות ותשתיות ביוב. ללא עיכוב זה, חלק מהדירות כבר היו יכולות להיות היום בשלבי אכלוס ראשונים".