אזרחי ישראל אינם זכאים לכך שבמרשם האוכלוסין יירשם בסעיף הלאום שלהם "לאום ישראלי" - כך פסק היום (ד') בית המשפט העליון, בהחלטתו לדחות את ערעורם של חברי עמותת "אני ישראלי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את עתירתם להורות לרשות האוכלוסין לאפשר להם להירשם כבעלי לאום ישראלי.
השופט עוזי פוגלמן הבהיר כי "אין בדחיית הערעור כדי לגרוע ממאבקם העקרוני של המערערים, מתפיסותיהם האישיות ומהשיח שיימשך במישור הציבורי".
בין העותרים היו כמה דמויות מוכרות, ובהן פרופ' עוזי אורנן, אורי אבנרי, שולמית אלוני, אלון אולארצ'יק, יהושע סובול, עאדל קעדאן ואחרים.
בעבר נדחתה עתירה שהגישו לבג"ץ, ונקבע כי עליהם לפנות לבית המשפט המחוזי. בשנת 2007 הגישו תובענה למחוזי, והנושא הגיע לשופט המחוזי דאז נעם סולברג, שדחה אותה בשל אי-שפיטות וקבע כי "אין בנמצא - מבחינת החוק והמשפט - לאום ישראלי, ואל לו לבית המשפט לברוא בריאה שכזו יש מאיִן; לחוקק במקום לשפוט".
ואולם, לדברי סולברג, "אין בפסק דין זה כדי לומר שאין בנמצא לאום ישראלי - בנפשו של אדם, במצעה של קבוצת אנשים, אצל מגזר כזה או אחר במדינה. אדרבה, פרופ' אורנן - כמוהו כשאר המבקשים - מאמין כי הוא בן הלאום הישראלי. אמונה זו ראויה לכיבוד ולהערכה על-ידי השותפים לדעתו ועל-ידי המתנגדים לה".
על פסק דין זה עירערו ב-2008 אנשי העמותה לעליון, באמצעות עו"ד יואלה הר-שפי ויוסף בן-משה, וכעת דחו השופטים אשר גרוניס, חנן מלצר ועוזי פוגלמן את הערעור, לאחר 5 שנים.
לדברי פוגלמן, "כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתם של המערערים לפסק דין שלפיו הם משתייכים ללאום הישראלי, נדרשים הם להוכיח בקריטריונים אובייקטיביים את דבר קיומו של לאום זה. דיון זה כרוך בשאלות יסוד של מדינת ישראל, של העם היהודי, של הציונות ושל תפיסות שונות של לאום ולאומיות.
"לחלק משאלות אלה ניתן אולי למצוא תשובות בגדר הקונצנזוס הציבורי, וחלקן עודנו נתון במחלוקת עזה. המקום הטבעי לדיונים הללו אינו בין כותלי בית המשפט, אלא בזירות אחרות של השיח הציבורי והכתיבה האקדמית. טוב לו לבית המשפט אם ינהג בריסון רב בסוגיות אלה".
השופט מלצר ציין כי "לעת הזו במצב המשפטי הנהוג, אזרחות לחוד ולאום לחוד. ככל שמדובר בבני הלאומים השונים החיים בישראל - בשלב זה אין מקום לאחד את הלאומים הנפרדים ולקבצם משפטית ב'לאום ישראלי' חדש וכוללני, שכן הדבר נוגד הן את אופיה היהודי של המדינה והן את אופיה הדמוקרטי".
בין פוגלמן ומלצר לבין הנשיא גרוניס התגלעה מחלוקת בשאלת השפיטות של הנושא: בעוד שהשניים טענו כי הנושא שפיט, גרוניס צידד בעמדתו של סולברג מהמחוזי כי הנושא אינו שפיט.
בתגובה לפסק הדין אמר פרופ' אורנן כי "בג"ץ אימץ את הקונסנזוס השלטוני המאפשר שימוש במשאבי הארץ לטובת יהודים בלבד", וכי "שלושת שופטי העליון נתנו אישור להתעלמות מההתחייבויות של מגילת העצמאות".
אורנן הביע אכזבה עמוקה מפסק הדין וציין כי "בית המשפט מקבל את ההתעלמות המלאה מההתחייבויות הכלולות בהכרזת העצמאות, המבטיחה שוויון מלא בין כל האזרחים במדינה ללא הבדל דת, גזע ומין. דחיית העתירה מאמצת גם את עמדת החוגים הלאומנים הנמצאים בשלטון, שהכריזו על ישראל כעל מדינת הלאום היהודי, תוך התעלמות מכך שהיהודים בכל העולם הם אזרחים נאמנים למדינות מגוריהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.