כישלון לתפארת קרנית פלוג

הסאגה המביכה שבה מונתה הפכה אותה לחזקה פי כמה

לכאורה הזמן שעבר עד מינויה של ד"ר קרנית פלוג כנגידה הוא זמן מבוזבז שכן גם בתחילת התהליך וגם בסופו, ד"ר פלוג היתה ונותרה באותה עמדה. אבל למעשה, הזמן שחלף לא בוזבז. הזמן שחלף העמיד את הנגידה פלוג בעמדת פתיחה טובה בהרבה מכפי שהיא היתה מקבלת לו היתה ממונה לתפקיד באופן מיידי.

הכלי החשוב ביותר לנגיד הוא האמינות שלו, וכדי להשיג אמינות, הנגיד חייב להיות בעמדה שבה הוא נתפס כעצמאי, כלומר כבלתי תלוי בראש הממשלה ובשר האוצר. כאשר הנגיד נתפס כעצמאי, הציבור מאמין שהוא מקבל החלטות לטובת המשק ולא לטובת הצרכים הפוליטיים. כאשר מדובר בנגיד, ההבדל באמונות של הציבור יכול לעשות את ההבדל בין נגיד מוצלח ונגיד שנכשל.

כאשר הנגיד קליין הוריד בחדות את הריבית, הציבור הגיב בפאניקה, האינפלציה קפצה בצורה חדה, קליין היה צריך לחזור בו והריבית עלתה שוב ולתקופה ארוכה. כאשר פישר הוריד את הריבית לרמות הנמוכות בהיסטוריה, האינפלציה אפילו לא צייצה. ההבדל היה שקליין נתפס כמי שעושה את הדברים בתאום עם הממשלה ופישר נתפס כמי שעושה את הדברים באחריות וללא תלות ברצונות של ראש הממשלה.

כאשר פישר פרש, ממלאת מקום הנגיד פלוג נתפסה כמי שהיתה ראש מחלקת מחקר אפורה שהפכה לסגנית לא בזכות העצמאות והחשיבה העצמאית שלה אלא בזכות היכולת שלה להתאים את עצמה למנהלים שמעליה. רבים בשוק ההון ובתקשורת תהו האם מינוי שלה ינבע מכך שרוצים נגידה עצמאית או בגלל שרוצים נגידה שתהיה כפופה למדיניות של פישר ובעקיפין כפופה גם לרצונות של ראש הממשלה. לכן לו ד"ר פלוג היתה מקבלת את תפקידה מייד עם פרישתו של הנגיד פישר, כל החלטה שלה היתה מתקבלת בחשדנות על ידי התקשורת ובספקנות על ידי שוק ההון.

במקום זה, ראש הממשלה בחר להציב את פלוג בתור האדם האחרון שהוא רוצה כנגידה. כתוצאה מכך, הוא נתן לציבור את התחושה שהוא חושש מהעצמאות של פלוג, מה שנתן לפלוג מעמד של בלתי תלויה בראש הממשלה. האופן שבו שר האוצר לא הצליח להביא להצגת אף מועמד בולט מטעמו או להתערב לטובת אף אחד מהמועמדים באופן משמעותי הבהיר לציבור שגם שר האוצר לא יוכל להשפיע על הנגיד או על ההחלטות שלו.

בזמן שחלף עד המינוי ד"ר פלוג גם יכלה להציג את משנתה לציבור. היא הציגה את עצמה כבעלת תפיסת עולם שמאזנת בין ערכים של שוויון, יעילות כלכלית ושמירה על יציבות מחירים, באופן שמועמד לנגיד או נגיד מכהן לעולם לא ירשה לעצמו להתבטא. היא בססה את מעמדה גם בזכות קבלת החלטות על הורדת ריבית שהיא יכלה לקבל בקלות יחסית מכיוון שהיא יכלה לקבל אותן כממלאת מקום ולא כנגיד מכהן. לבסוף, היא בססה את מקומה כעצמאית בזכות העובדה שחלקים לא קטנים בתקשורת ובפוליטיקה מיהרו לתמוך במי שנתפס כ"אנדר-דוג" שמצליח להתמודד מול ראש הממשלה.

לכן הזמן שעבר לא בוזבז. לפחות מבחינתה של הנגידה פלוג, הכשלון של תהליך הבחירה היה כשלון מפואר שכתוצאה ממנו, היא שיפרה את מעמדה לעמדה הטובה ביותר שאליה היא יכלה להגיע. כעת נותר רק לאחל לה בהצלחה.

*** ד"ר שניר הוא מרצה בבית ספר לבנקאות ושוק ההון, המכללה האקדמית נתניה.