המדינה: עשרות רשויות קיבלו אישור אוטומטי לייקור הארנונה

בתשובה לעתירה לבג"ץ מודה המדינה: משרד הפנים נעתר ב-2012 לעשרות בקשות להעלאה של עד 15% בארנונה למגזר העסקי מבלי לבחון אותן, בגלל עומס במשרד הפנים

המנגנון האוטומטי לייקור הארנונה שלא למגורים בשיעורים של עד 15% הופעל בעקבות עומס עבודה רב שנוצר במשרד הפנים - כך עולה מתשובת המדינה לעתירה שהגישו לבג"ץ לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שופרסל, חברת הביטוח איי.די.איי וקבוצת שטראוס. נציגי הפרקליטות הודו בפני בג"ץ כי עשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ קיבלו בשנת 2012 ממשרד הפנים אישור אוטומטי לייקר את תעריפי הארנונה, שספג המגזר העסקי, רק בגלל עומס שנוצר בעקבות הגשתן של מאות בקשות לייקור הארנונה שהגישו הרשויות.

העותרות מבקשות משופטי בג"ץ להורות על ביטול אישור חריג שניתן בידי משרדי הפנים והאוצר בשנת 2012 לעיריית פתח תקווה לייקר ב-5% את תעריפי הארנונה לנכסים שאינם למגורים. עתירה ברוח דומה הוגשה במקביל בידי לשכת התיאום בנוגע לאישור חריג לייקור הארנונה בשיעור של 10%, שניתן לעיריית קריית גת.

בתשובת המדינה לעתירה נאמר בין השאר כי מדי שנה מוגשות למשרד הפנים כ-200 בקשות מצד רשויות מקומיות לשינויים רבים בסיווגים ובתעריפי הארנונה וכי "בדיקת כל הבקשות, על כל השינויים הנכללים בהן, אורכת זמן רב". עוד מציינת המדינה בתשובתה לעתירה, כי "לפיכך נבחן, באופן ניסיוני, מתן אישור אוטומטי לפי קריטריון כללי שנקבע וזאת עד לשיעור מסוים על מנת לקצר את התהליך ולזרז את מתן ההחלטות". בבואו לפיילוט זה, התבסס משרד הפנים על פסיקת בית המשפט מהעבר בסוגיית הארנונה, ולפיה הרשות המקומית היא המיטיבה לדעת את צרכי המקום שעליו היא מופקדת, מהו היקף השירותים שעליה לספק לתושבים וכיצד לחלק בצורה הולמת את נטל הארנונה בין התושבים המחזיקים בנכסים החייבים בארנונה.

בתשובתה לבג"ץ מבהירה פרקליטות המדינה כי הפיילוט שבמסגרתו ניתנו אישורים להעלאת הארנונה לעשרות רשויות בשנה שעברה, הופסק ולא נמשך לשנת 2013. עוד ציינה המדינה, כי הפיילוט האמור לא הביא לקיצור משמעותי בתהליך וכי הרשויות המקומיות שהגישו בקשה לייקר את הארנונה לא ידעו באותו המעמד על האישורים האוטומטיים. "הרשויות המקומיות ערכו את בקשותיהן מתוך הנחה שמשרד הפנים יבדוק את הבקשות באופן עצמאי. רק לאחר מכן הוחלט לאשר את כל הבקשות עד לשיעור של 15%", נטען בתשובת המדינה.

העתירה בנושא הוגשה בקיץ האחרון, בידי עורכי הדין אסף ביגר ואסף אורן ממשרד עמית, פולק מטלון ושות'. לדברי עו"ד ביגר, "תשובת המדינה שהוגשה לבג"ץ בתחילת השבוע מצביעה על שערורייה: שרי הפנים והאוצר לא אמורים להיות חותמת גומי, אלא לבחון כל בקשה ובקשה ולעמוד על התשתיות ועל הנימוקים שלה. המנגנון למתן אישור אוטומטי הופך את השרים לחותמת גומי. לא העלינו על דעתנו ששיעור הארנונה מתייקר בלי שמישהו מפעיל בכלל שיקול דעת. הרשויות המקומיות רואות מצדן שמשרד הפנים מספק אישורים לרוב להעלות את הארנונה, נוהגות ב'שיטת מצליח' ופונות אליו וזאת הסיבה שנערמות אצלו בקשות רבות", אמר.

צרו איתנו קשר *5988