מתי נתחיל להאמין לאיראנים?

אל תשאלו כמה צנטריפוגות, אלא למה צנטריפוגות. זה המפתח

הבעיה בהסכם עם איראן, ובכלל עם מדינות מסוגה, מתחילה כאשר הדיון עובר לפרטים. כמה צנטריפוגות, כמה סנקציות, כמה כורים ומתי. דיון כזה הוא משאת נפשם של אנשים, מוסדות ומדינות, שאינם מתכוונים לקיים את ההסכם. לדוגמה: אל תשאלו כמה צנטריפוגות, אלא למה צנטריפוגות. זה המפתח.

את התשובה לשאלה זו נותנים האיראנים בעצמם כל הזמן. הם לא משתדלים אפילו להסתיר את כוונתם להמשיך ולהעשיר ולבנות עוד כורים. הם טוענים כי אינם מעוניינים בפצצת אטום, אבל במקביל אינם מוכנים לוותר על האמצעים ליצורה.

למרות זאת, הרוב במערב מוכן להאמין להם. למה? האם האיראנים אמרו או עשו משהו שיכול להוביל למסקנה זו? אם בכלל, הם הרי פועלים בעקביות בכוון ההפוך. אפשר לראות ולשמוע זאת, אם רוצים לראות ולשמוע. אלא מה? עוד לא נולד הכוח שיכול למנוע מאדם או ממדינה להגיע למסקנות מופרכות, כאשר הם מסרבים לראות את הנתונים האמיתיים.

"שלום בתקופתנו" זה מלחמה בתקופה שאחריה?

אין ברירה, אלא לחזור שוב לדוגמה הקלסית שניתנה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה. נוויל צ'מברליין, ראש ממשלה בריטניה, רצה בכל מאודו "שלום בתקופתנו". הוא נסע להיטלר שסיפק לו את הסם שאיפשר לצ'מברליין ולשכמותו להמשיך בהזיות השלום שלהם. למזלה של בריטניה, ושל העולם כולו, ראש האופוזיציה ווינסטון צ'רצ'יל רצה לראות. הוא התריע וחזר והתריע, אבל אנשים רצו "שלום בתקופתנו".

צ'רצ'יל לא רצה את השלום הזה? בוודאי שרצה, ולא פחות מצ'מברליין. אבל הוא לא מצא נקודת אחיזה שתוכל לשכנע אותו שזה אפשרי. הוא כן מצא בלי סוף נקודות בכיוון הפוך. הוא אמר, שעם היטלר אי אפר לעשות שלום. על סמך מה קבע זאת? על סמך דבריו של היטלר עצמו. גם צ'מברליין ידע את עמדותיו של היטלר, אבל הוא לא רצה להבין את המשמעות שלהם.

תוכו כברו?

בעיקרון אני לא אוהב השוואות, מכיוון שהנתונים לא תמיד זהים או דומים. במקרה זה הם ברובם כן כאלה. לצ'רצ'יל ולמעטים שחשבו כמותו היה ברור שהיטלר תוכו כברו. ומבחינתם מה שקובע בהסכמים כאלה הוא לא רק מה שכתוב בהם, אל בעיקר מי חותם עליהם.

היטלר נחשב אצל צ'רצ'יל לשקרן מחושב ומוחלט. עכשיו יש לנו באיראן מנהיגים דתיים קנאים החוזרים על דברי היטלר. אבל המערב (לא נתניהו) שוב מסרב להקשיב ולהאמין. החיים טובים, מי רוצה לשבשם? "דיה לצרה בשעתה". אלא כאשר תבוא היא לא תהיה צרה, אלא אסון. ולא יהיה לנו את צ'רצ'יל.

שאלה לחברי העבודה, ובכלל

אם (וכאשר?) יהיה עימות עם איראן - את מי הייתם רוצים לראות בהנהגת המדינה? בוז'י או שלי?

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988