דעה: בנובל אנרג'י לא מוכנים לעוד סאגה כמו ב"תמר"

אחרי שנובל בלעה כאן לא מעט צפרדעים, היא משנה את כללי המשחק ■ וגם: שד פצלי הגז לא נורא כל כך

1. הפגנת השרירים של נובל אנרג'י מול הממשלה סביב פיתוח מאגר "לוויתן" היא שינוי מעניין ומפתיע. במשך 13 שנה פועלת כאן חברת נובל מיוסטון בפרופיל נמוך, נזהרת שלא להרגיז אף אחד, בטח לא בממשלה. חבורת האמריקאים הקורקטיים מטקסס בלעו כאן לא מעט צפרדעים וקמו למחרת בבוקר לעבודה כאילו לא קרה דבר. הממשלה שינתה שוב ושוב את כללי המשחק: חוקקה את חוק ששינסקי, התערבה בהסכמי הגז החתומים, פתחה בחקירות ואיימה להטיל פיקוח, אך העבודה על פיתוח מאגר "תמר" לא נעצרה ולו לשעה.

המאגר שחובר לחוף באפריל השנה פותח בשיטה ייחודית, הפוכה מהמודל המקובל בעולם (ראו תרשים). במקום שהממשלה תספק את הוודאות שתאפשר ליזמים לגייס הון ולהשקיע בפיתוח מאגר הגז, באו קודם היזמים והשקיעו מיליארדים בלי שהובטח להם דבר. הם לא עשו זאת מציונות, אלא בידיעה שמאגר "תמר" בא עם שוק מובטח. הבנקים שהסכימו להעמיד לפרויקט מיליארדי דולרים ידעו שהמשק זקוק נואשות לגז מ"תמר" ושאין לו שום אלטרנטיבה.

כעת תור האמריקאים לשנות את כללי המשחק. מה שקרה ב"תמר" נשאר ב"תמר". מאגר "לוויתן" יפותח כמקובל בעולם ולא בשיטת "יהיה בסדר" ו"סמוך עליי". אין סיבה שנובל תשקיע מיליארדים באדמה לפני שהמדינה מחליטה להיכן היא רוצה שהגז יוזרם. אם מנכ"ל משרד רה"מ לא מצליח לקדם בזמן את אישור התוכנית להקמת תחנת קבלה לגז - זו אינה הבעיה של נובל.

מקבלי ההחלטות צריכים להבין שהדחייה הנוכחית של שנה בפיתוח המאגר עשויה להיות רק דחייה ראשונה. השרים צריכים לדעת שקל מאוד לכמת את הנזק הכספי שנגרם למשק כתוצאה מכך שהמדינה לא מסוגלת לבצע את התחייבויותיה בזמן. הנזק הזה ייתבע יום אחד, בקלפי אם לא בביהמ"ש.

2. הגלים שמחוללת סערת פצלי הגז בארה"ב מורגשים גם בחופי ישראל. יזמי הגז הפועלים כאן לא היו צריכים לחכות ל"פייננשל טיימס" כדי לדעת ששוק הגז הנוזלי נמצא בבעיה. "השוק העולמי נעצר לגמרי כבר לפני שנה", אמר היום אחד היזמים. חוסר הוודאות סביב יצוא גז נוזלי למזרח הרחוק הוא אחת הסיבות שהביאו את בעלי הזכויות ב"לוויתן" דלק, נובל ורציו לדחות את התוכניות הגרנדיוזיות להקמת מתקני הנזלת גז מפלצתיים במחירים של 10 מיליארד דולר ויותר.

אחרי ביקורים בסין, הודו ודרום קוריאה גילו לפני חצי שנה בדלק (ואח"כ בנובל ורציו) שהשוק הכי מעניין לגז נמצא ממש כאן, בשכונה. בחודשים האחרונים הולכות ונעשות תוכניות היצוא של הגז הישראלי צנועות יותר. תחילה צינור לטורקיה ועכשיו צינורות לירדן ולמצרים.

הלקוחות - קבוצות אנרגיה טורקיות, בעלי מתקנים ממצרים או תעשיינים ירדנים - יתחייבו להקים את תשתית הולכת הגז על חשבונם, כמעט עד לפי המאגר. תשואות פנומנליות לא יהיו כאן אבל החזר ההשקעה יהיה מהיר והסיכון מצומצם.

אופציית היצוא לא ירדה מהפרק אבל היא בעדיפות שנייה. דווקא בחודשיים-שלושה האחרונים נראה שהשוק מתעורר מקיפאונו. לקוחות הגז הגדולים שישבו על הגדר בהמתנה לצניחת המחירים החלו לחזור לשוק. השוק מגלה ששד פצלי הגז האמריקאים כבר אינו נורא כל כך.

המודל
 המודל