חברה משפחתית אחת ולתמיד

חוק ההסדרים שם סוף לאחד מתכנוני המס הבולטים בקרב בעלי נכסים

נפל דבר בעולם תכנוני המס. בין מאות תיקוניו של חוק ההסדרים הארוך והמסורבל (79 עמודים!) שאושר בכנסת, נכללה בפרק המסים סתימת הגולל על אחד מתכנוני המס הבולטים והנפוצים בקרב בעלי נכסים - ביטול גמישות ההחלטה על הפיכתה של חברה רגילה לחברה משפחתית.

חברה משפחתית היא סוג של יצור-כלאים בדיני המס. מדובר בחברה שכל בעלי מניותיה הם בני משפחה אחת. היות שהיום ניתן להקים חברה בבעלות של יחיד, כל אחד יכול להקים חברה מסוג זה.

מבחינת דיני התאגידים זו חברה לכל דבר ועניין, אך מבחינת חוקי המס הכנסתה או הפסדיה השוטפים של חברה משפחתית ממוסים לא כסיווג של חברה אלא בהתאם להכנסות/הפסדי בעליה - כך שלמעשה החברה המשפחתית נחשבת לשקופה לצורכי מס.

תכנון מס פשוט

מאחר שיש שוני מהותי בין שיעורי המס המוטלים על יחיד (מס שולי עד 48%) ובין שיעורי המס המוטלים על חברה (25% כיום), רבים וטובים שהשקיעו בנכסים, בעיקר בנדל"ן ובמניות שליטה בחברות, בחרו לבצע תכנון מס פשוט יחסית - הקמת חברה משפחתית - אשר גרם להפרשי מס גדולים, שרשויות המס התקשו להתמודד איתו.

ההשקעה בנכס הייתה מבוצעת באמצעות חברה רגילה בבעלות יחיד, וכך ההכנסות השוטפות מהנכס מוסו בהתאם למס החברות בלבד. כאשר ההשקעה הייתה בנכס נדל"ן שהניב הכנסות משכירות, שולם על הכנסה זו מס חברות בלבד שהוא נמוך יותר ממס היחיד. יתרה מכך, כאשר ההשקעה הייתה במניות שהניבו דיבידנדים, ההכנסה הייתה פטורה, כי דיבידנדים בין חברות פטורים כעיקרון ממס.

האבסורד היה שכל עוד בעל הנכס רצה להשאירו בבעלותו, הוא החזיק בו באמצעות חברה רגילה. אבל כאשר הבעלים החליט לממש את הנכס, הוא ביקש מרשות המסים להפוך את החברה הרגילה לחברה משפחתית. וכך, בשנה שבה נמכר הנכס ההכנסה ממכירתו מוסתה היישר ברמת הבעלים, שזכה למיסוי חד-שלבי ברמת רווח הון בתיקו האישי (היום 25%-30%, ובחלק מהשנים בעבר 20% בלבד). זאת, לעומת האופציה השנייה של מיסוי דו-שלבי. קרי, מכירת הנכס ברמת החברה, הגוררת תשלום מס חברות וחלוקת דיבידנד ליחיד לאחר מכן שממוסה אף היא; מה שהיה מקפיץ את שיעור המס לכמעט 50%.

ממלאים את החור בקופה

במסגרת חוק ההסדרים והניסיון למלא את קופת המדינה על-ידי ביטול תכנון מס זה, נקבע כי מעתה ניתן יהיה להסב חברה רגילה לחברה משפחתית רק בתקופה של 3 חודשים מיום התאגדות החברה, סיווג שיישאר עמה כל חייה.

במסגרת החוק נקבעה גם הוראת-שעה המאפשרת לחברה רגילה להפוך לחברה משפחתית עד סוף שנת 2013, אך זה נעשה ב"מחיר" שהוא מעין תשלום "קנס" הממסה את כל הרווחים שנצברו בחברה כאילו הם חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה.

עם זאת, נותרה כאן עדיין סוגייה לא פתורה - לגבי חברות שכבר הגישו בקשה להיחשב למשפחתיות משנת 2014, עוד בטרם כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים. סוגייה זאת נבדקת ברשות המסים, וההחלטה לגבי חברות אלה צפויה להתקבל בקרוב.

יצוין כי במסגרת החברה המשפחתית קיימים תכנוני מס נוספים, וכי קרה לא פעם שבית המשפט נחלץ לעזרת רשויות המס בקובעו במספר פסקי דין, כי אין לתכנון המס תכלית כלכלית זולת הרצון להפחית את נטל המס.

כעת נותר לנו לחכות ולראות אם מהלך זה, לצד מהלכים נוספים שבוצעו במסגרת חוק ההסדרים לבקשת רשות המסים, ימלאו את החור בקופה.

* הכותבים הם ממשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי.