מנכ"ל קניוני עזריאלי: השכירות יקרה לכם? תעזבו

הצצה ראשונה למוסף הנדל"ן של "גלובס" ■ ארנון תורן לא חושש מצבר הפרויקטים העצום שהם עומדים להקים בשנים הקרובות - כ-400 אלף מ"ר מסחר ומשרדים ברחבי הארץ: "גם בשנת 2000 אמרו לי שירדנו מהפסים"

יזמי הנדל"ן, ודאי אלה שבונים קניונים ומשרדים, מתחלקים היום לשניים: אלה שעצרו, או לכל הפחות האטו את קצב הפרויקטים, כדי להמתין ולראות מה יילד יום; ואלה שעצרו כי היו מוכרחים לעצור. כי הבנק כבר לא נדיב כבעבר במתן אשראי ו/או שהם יותר מדי עסוקים במימושים ובהחזרת חובות.

ויש את קבוצת עזריאלי, שגם בשנים הקרובות תקים כ-400 אלף מ"ר מסחר ומשרדים ברחבי הארץ, מקרית אתא בצפון (שלב ב' בקניון, עוד 4,000 מ"ר) ועד לקניון רמלה בדרום (22 אלף מ"ר), בהשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל.

עם הון עצמי של למעלה מ-12 מיליארד שקל, יחס הון למאזן בשיעור גבוה (יש שיאמרו גבוה ושמרני מדי) של 61%, ותפוסה של כ-100% במרכזים ובבנייני המשרדים, כרגע נראה שרק הממונה על ההגבלים העסקיים יכול פה ושם לעצור להם את התיאבון. עזריאלי מול כל השאר? "אני לא פרנס המדינה ואני לא צריך לדאוג לכולם", אומר ארנון תורן, שמונה באוקטובר למנכ"ל קבוצת הקניונים, לאחר שעבד 23 שנים בקבוצה. האם אינו חושש להמשיך בתנופת בנייה לנוכח המצב הכלכלי העדין למדי? "אני חושב שלא כצעקתה בכלל", הוא אומר, "אין עודף בשטחים, ודאי לא בסוג הנכסים שאנחנו בונים כאן".

בשבועות האחרונים ספג שוק המסחר טלטלה, עם קריסתן של רשתות האופנה ג'אמפ ומתאים לי, הקפאת הליכים ברשת האופנה סיגל דקל והצרות באופיס דיפו. בוועידת הקניונים שנערכה בנובמבר העריך הראל ויזל, מבעלי השליטה בקבוצת פוקס, כי "ארבע רשתות אופנה יקרסו בחודשיים הקרובים, ולפחות 10 רשתות נמצאות בקשיים ויש סיכוי שיקרסו".

עזריאלי, שמחזיקה כיום כ-260 אלף מ"ר ב-13 קניונים, אינה חוששת מהתחזיות וממשיכה להקים עוד עשרות אלפי מ"ר מסחריים - בהם שני קניונים חדשים בערים רמלה וראשון לציון, והוספת קומת מסחר בקניון איילון.

- הרשתות זועקות נגד המחירים הגבוהים בשכר דירה ובדמי הניהול.

"בסופו של דבר מדובר במפגש בין שוכר מרצון למשכיר מרצון. תבדוק ותראה שמשכורת של שתי עובדות בחנות אופנה גבוהה מדמי השכירות שמשלמת אותה חנות. אבל זה נורא פופולרי לדבר על שכר הדירה הגבוה. צריך להבין שזה סד שלם. מחיר האנרגיה עלה מאוד, המים במדינת ישראל עולים כבר כמו החשמל ויותר, וגם הרגולציה שעשו עם עובדי הקבלן - בחברות הניקיון, בחברות השמירה וכו' - מתגלגלות בסוף גם לשוכר. כל בוקר כמעט אני מתעורר ומופיע לי רגולטור חדש, שמכתיב לי הוראה חדשה, מוסיף לי ארנונה לשטחים ציבוריים ועוד".

- פשוט נוח לצאת לקרב נגד הדואופול עזריאלי ומליסרון.

"בפירוש כן. זה קל, זה פופולרי, וזה גם גוף שמדווח על הכנסות ורווחים. אף אחד לא הולך לעיריית תל אביב, יושב שם, ובא לגזבר העירייה ודורש להוריד קצת את הארנונה. חברות הניהול שלנו פועלות ללא רווח. עם רווח זניח, עלות פלוס מינוס 15%. הן בעצם גובות את דמי הניהול כדי להחזיק את המקום, לשלם לגנן, לשלם לשומר, ולשלם למנקה. עם נקטין את דמי הניהול, זה בסופו של דבר יתורגם לרמת השירות.

"ושוב, בתפיסת העולם שלי, אני לא מכריח אף אחד. מי שלא טוב לו, אני לא מחזיק אותו בכוח בגלל הסכם. אני חושב שזו גישה נכונה, שטובה בעסקים. אני לא פועל רק בגלל שיש לי כוח. אני חייב להגיע עם מי שמולי לאיזון בין רצונות".

*** הכתבה המלאה - במוסף הנדל"ן של "גלובס" שיחולק הערב (א') למנויים