עוד ועוד ישראלים מהגרים כדי להתקיים בכבוד ולחסוך לדירה

סקר של פורטל המשרות "דרושים" עבור "גלובס" מעיד, כי לא רק הצעירים והמבוגרים מחפשים אלא גם אנשים באמצע החיים ■ "אגרונום בארץ מרוויח כ-10,000 שקל ובחו"ל באותו תפקיד הוא יכול להרוויח 30-40 אלף שקל"

הייאוש בישראל לא נעשה יותר נוח: אם בעבר חיפוש עבודה בחו"ל היה נחלתם של צעירים אחרי צבא שהיו מוכנים לעבוד קשה ולחזור לבנות את חייהם ומשפחתם בארץ עם קצת חסכונות; או לחלופין של אנשים מבוגרים שילדיהם פרחו מהקן והם חיפשו הרפתקה מעניינת - הרי שהיום המצב משתנה. השאיפה למצוא עבודה מעבר לים, ויחד עמה חיים מעט יותר נוחים, משותפת לכל הגילאים ולכל חלקי האוכלוסייה.

לפי סקר של פורטל המשרות "דרושים", שבדק עד כמה גדולה המוטיבציה בקרב מחפשי עבודה בתחומים שונים ומבוקשים מעבר לים להעתיק את מקום מושבם לחו"ל, התברר כי גם אנשים באמצע החיים, בעלי משפחות צעירות, היו שוקלים את העניין ברצינות.

לפי הסקר, כרבע מבני 32-37 היו שוקלים להעתיק את חייהם לחו"ל לו מצאו שם עבודה במקצועם; כ-30% מבני 38-43 היו שוקלים לעשות זאת וכ-39% מבני 44-49.

הסקר כלל 1,500 משיבים בתחומים: היי-טק, חקלאות וחי, בנייה ותשתיות, פיננסים, אבטחה ותעשייה. מהנתונים עולה, כי מחפשי עבודה בתחום החקלאות נכונים יותר מעמיתיהם בתחומים אחרים לעבוד בחו"ל: 38% בגילאי 26-31; 41% בגילאי 32-37; 37% בגילאי 38-43, 54% בגילאי 44-49 ו-67% בגילאי 50-55.

אז אילו מקצועות הכי מבוקשים? לדברי דרור אפשטיין, מנכ"ל משותף בפורטל דרושים, "החשש הגלובלי מפני מחסור במזון מייצר דרישה הולכת וגוברת למומחים בתחומי החקלאות והחי, אשר זוכים לקבל שכר גבוה הרבה יותר בחו"ל מאשר בישראל. מדובר על אגרונומים ומומחים בתחום גידולי השדה, אשר יכולים להכפיל ואף יותר את גובה השכר (ברוטו) המשולם להם באמצעות מעבר לאחת מהמדינות שבהן יש אפשרות למומחים להשתלב באחד מהפרויקטים הרבים בתחומים אלה - כגון רוסיה, סין ואפריקה.

לדברי עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, לאגרונום בארץ יש תקרת זכוכית: "אגרונום בארץ מרוויח כ-10,000 שקל ובחו"ל באותו תפקיד הוא יכול להרוויח 30-40 אלף שקל".

תחום מבוקש נוסף הוא תחום האבטחה, שבו מבוקשים יוצאי יחידות עילית של צה"ל. לפי הסקר, מבין שכבת הגיל של 26-31 שהם בעלי מקצוע בתחום - 58% הביעו נכונות לעבוד בחו"ל. לדברי אפשטיין, צורכי הביטחון של ישראל רבים ומגוונים, אולם בשורת הרווח למאבטח המקצועי - המשק הישראלי לא מספק תמורה הולמת.

מאבטחים מיומנים, יוצאי זרועות הביטחון השונות, יכולים להרוויח שכר גבוה הרבה יותר במדינות דרום אמריקה ואפריקה שבהן יש ביקוש גובר למקצועות אלה. במסגרת העבודות המוצעות בחו"ל בתחום זה נכללות גם עבודות כגון הקמת מערכי אבטחה, הכשרת צבאות וסיוע בפיתוח ויישום מתודות הגנה - הן לתחומי התעשייה והן למשקי הבית. "ללוחם ימ"מ שיצא ממסגרת השירות לשוק האזרחי קיימת תקרת זכוכית בישראל", אומר אפשטיין.

אבטחה וחקלאות הם לא התחומים היחידים שבהם קיימת תקרת זכוכית. גם בתחום הפיננסים או ההיי-טק אפשר להרוויח פי שניים או פי שלושה בחו"ל, וגם בתעשייה: "למנהל מפעל קטן יש תקרת זכוכית של 15-20 אלף שקל בחודש; באפריקה ישלמו לו פי שניים וחצי על אותו תפקיד", אומרת גז.

אז איפה ישראלים יכולים למצוא עבודה? עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ממשרד קן תור & עכו, מחלק את המחפשים לשתי קבוצות: עובדים ישראלים שהולכים לעבוד עבור חברות ישראליות או סניפים של חברות בינלאומיות, שיש להן גם סניפים בארץ, והם נוסעים מעבר לים עם משרה בכיס; ואלה שהולכים לעבור עבור חברות מקומיות, בדרך-כלל בשווקים שבהם ההשכלה נמוכה, כמו ברזיל או במדינות באפריקה כמו אנגולה, מוזמביק ורואנדה, שנמצאת בפריחה כללית. במדינות אפריקה מחפשים עובדים בתחום האגרו-מזון - כל שרשרת הטיפול במזון, תחום שבו הישראלים מצטיינים.

בארה"ב, המתאוששת מהמיתון, מציאת עבודה היא עניין קצת יותר מסובך: "ישראלי שנוסע לארה"ב באשרת תייר ומנסה במהלך שהייתו בארה"ב למצוא מעביד מקומי, ולקבל אשרת עבודה, צפוי לגלות כי קשה מאוד, ולעתים קרובות בלתי אפשרי, להשלים את התהליך בתקופת אשרת המבקר העסקי אשר נעה בין 3 ל-6 חודשים", אומר קן תור. "לפעמים נוצר עיכוב אדיר - של שנה שלמה - במועד תחילת העבודה, דבר שמסכל הצעות לא מעטות", הוא מסביר.

הסיכוי של עובד היי-טק לקבל היתר עבודה בגרמניה גדול יחסית למדינות אחרות באירופה. זאת, לאור ריכוז גדול מאוד של חברות בינלאומיות הפועלות בשטחה ושיעור אבטלה נמוך יחסית. בנוסף, קיימת אפשרות גם לפנות לרשויות בבקשה לקבל "בלו קארד" - אשרת עבודה ומגורים הניתנת במרבית מדינות האיחוד האירופי לעובדים בעלי כישורים נדרשים. "לאחר חמש שנים של תושבות כמחזיק בלו קארד, יהיה הזר זכאי להגיש בקשה לישיבת קבע במדינה שבה התגורר בפועל", אומר קן תור.

"פסימיים לגבי עתיד הילדים"

ומה המוטיבציה לחפש עבודה בחו"ל? כשליש מהנשאלים הצביעו על יוקר המחיה. בתוך סעיף זה - הרוב המכריע של הנשאלים הצביעו על המטרה של רכישת דירה - כ-73% בממוצע לכל הנשאלים. היכרות עם תרבות זרה היא דבר שקרץ רק לכ-4% מהנשאלים. קידום מקצועי ואתגר מקצועי היו יחסית גורמים משניים בקרב כלל הנשאלים (כ-17% הצביעו עליהם), אבל מבין המשיבים המשתייכים לענפי הפיננסים והתעשייה, רבים רואים במהלך של רילוקיישן הזדמנות לקידום מקצועי, שכן במקרים רבים, מדובר על הזדמנות להשתלב בתפקידים שונים בארגונים ותאגידים בינלאומיים ולרכוש בתוך כך ניסיון שאינו ניתן לרוב לרכישה במסגרת העסקה בישראל.

לדברי גז, "יש המון מוטיבציה ללכת לעבוד בחו"ל, בקרב כל שכבות הגיל. היום הצעות הרילוקשיין הן פחות נדיבות כי לא צריך לפתות אנשים בשביל לצאת. פעם אנשים היו אומרים שהם מאמינים במשק הישראלי, היום אתה לא מאמין ביכולת שלך לפתח קריירה. אנשים יוצאים למקומות קשים, כדי להתקיים בכבוד ולמצוא דרך לפרנס את המשפחה. לפיד אומר שאנשים מפונקים הולכים לגור בחו"ל. אבל אנשים בחו"ל לא גרים בארמונות, הם עובדים מאוד קשה, ועושים ויתור מאוד גדול כדי להצליח, לא בשביל לנהוג במרצדס. הממצאים מעידים על רמת תסכול וייאוש וסוג של אובדן. אף אחד מאיתנו לא רוצה באמת להתנתק".

את האמירות האלה מחזק הנתון הנוסף שעולה מהסקר, ולפיו יותר ממחצית מהנשאלים חושבים שעתיד ילדיהם יהיה טוב יותר משלהם. "הכי קל לכתוב בטוקבק שמדובר על נפולת של נמושות", מוסיף אפשטיין, "אולם צריך לזכור שאלה 'נמושות' שעשו צבא, משלמי מסים ואזרחי המדינה, שרוצים לשים סוף למלחמת ההישרדות ולממש את החלום שהולך ונגוז עבור רבים - רכישת ארבעה קירות ואולי גם לחסוך קצת כסף לילדים".

מרכז החיים
 מרכז החיים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988