רשות המסים תפרסם תוכנית מס מקלה לבעלי נאמנויות

על רקע הבהלה בקרב בעלי הנאמנויות בעקבות שינוי החקיקה בנוגע למיסוי נאמנויות, רשות המסים תפרסם בקרוב תוכנית מס מקלה לבעלי נאמנויות.

ל"גלובס" נודע כי בימים אלה מגבשת ועדה ברשות המסים נוהל חדש, שיאפשר לבעלי נאמנויות לדווח לרשות על נכסי הנאמנות, ולשלם מס מופחת על הרווחים וההון שצברו בשנים הקודמות.

ל"גלובס" נודע כי הנוהל יפורסם בשבוע הקרוב, ונישומים שירצו להיכנס למסלול של הנוהל החדש יוכלו להגיש בקשותיהם עד סוף שנת 2014.

נאמנות הינה מערכת יחסים משפטית הנוצרת מכוח הסכם, במסגרתו מעביר בעל נכסים (יוצר הנאמנות) נכסים השייכים לו לידי אדם אחר (הנאמן), במטרה שהאחרון ינהלו לטובת אדם שלישי (הנהנה). הנאמן מחויב לטפל בנכס לפי תנאים הנקבעים בהסכם, לטובת הנהנה.

לפי ההסדר שמגבשת רשות המסים, יחולקו בעלי הנאמנויות ל-5 קבוצות: קבוצה ראשונה של בעלי נאמנויות "מובהקות" וכשרות - שאינן חייבות במס כלל עד שנת 2014; קבוצה שנייה של בעלי נאמנויות שנולדו מתרמית או כתכנון מס לא לגיטימי (לדוגמה ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובת עצמם) - שלא יהיו זכאים להיכנס להסדר ויטופלו ביד קשה, על-ידי שומות שתוציא הרשות או פתיחת הליכים בבתי המשפט במקרים פליליים; ו-3 קבוצות נוספות שיהיו זכאיות להיכנס להסדר החדש, ויחולקו לפי מידת ההשפעה שיש לנהנה מהנאמנות על נכסי הנאמנות - ככל שסממני ההשפעה יהיו גבוהים יותר, וההשפעה שלו על השקעות הנאמנות גבוהה יותר, כך שיעור המס שישלם על רווחי הנאמנות או ההון שנצבר יהיה גבוה יותר.

כך לדוגמה, אם יוצר הנאמנות נפטר, יניחו ברשות כי לנהנה מהנאמנות יש השפעה גדולה יותר על הנאמנות ויכולת לקבל החלטות בנוגע לכספים ולנכסים שנצברו, ואז הוא ידורג בקבוצה השנייה של המס; לקבוצה השלישית - בה יהיה מדרג המס הגבוה ביותר - ייכנסו מקרים בהם נמצא כי הנהנה מהנאמנות משמש כיועץ לנאמן, דירקטור באחת החברות בנאמנות או כל פעילות אחרת, שממנה ניתן ללמוד כי הוא משפיע באופן מהותי על השקעות הנאמנות.

מיסוי הון או הכנסה חייבת

ל"גלובס" נודע כי לפי הנוהל החדש, הנישום או הנאמן יוכלו לבחור אם רווחי הנאמנות וההון שנצבר בהן ימוסו לפי מסלול מיסוי ההון שקיים - או מסלול מיסוי ההכנסה החייבת על פירות הנאמנות.

עוד נודע כי המס ישולם על-פי השיעורים הבאים: במסלול מיסוי ההון, נישומים שייכנסו לקבוצת המס הראשונה (בעלי ההשפעה המועטה ביותר על הנאמנות), ישלמו מס בגובה 3% מההון שנצבר; קבוצת הנישומים השנייה (בעלי השפעה בינונית על השקעות הנאמנות) ישלמו מס בשיעור 4%; ונישומים שייכנסו לקבוצת המס השלישית (בעלי השפעה רבה על נכסי הנאמנות) ישלמו מס בשיעור 6%.

אם יבחרו בחלופה השנייה, מסלול המיסוי של ההכנסה החייבת (ולא ההון שנצבר), ישלמו הנישומים בקבוצת המס הראשונה מס בשיעור 1/3 מההכנסה החייבת לפי סוג הנכס הממוסה (דיבידנד 25%, ריביות, רווחי הון, הכנסה מעסק או משכירות וכדומה); הקבוצה השנייה תשלם מס בשיעור 50% מההכנסה החייבת; והקבוצה השלישית תישא בשיעור מס של 2/3 מההכנסה.

ניצול לרעה של יתרון המיסוי

החוק הקיים, שנכנס לתוקף ב-2006, קבע פטור ממס על נאמנות, אותה יצר תושב חוץ. לפי המצב החוקי הקיים, כאשר תושב חוץ מקנה נכסים וכספים לנאמנות לטובת תושב ישראל, לא קיים חיוב במס שוטף בשל הפירות, לרבות ריבית, דיבידנד, שכר דירה וכדומה, שנצברים בנאמנות בחו"ל. בנוסף, גם חלוקת כספים לנהנה הישראלי לא חייבת במס במועד החלוקה.

במסגרת הדיונים בחוק ההסדרים, טענה רשות המסים כי יתרון מיסוי זה נוצל לרעה במקרים מסוימים, כאשר ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובת עצמם, כאשר השליטה בפועל על הנאמנות נתונה לנהנה הישראלי ולא לנאמן, או שיש מעורבות דומיננטית של הנהנה בהחלטות.

עקב החשש מתרמיות, תוקן חוק הנאמנות במסגרת חוק ההסדרים, באופן שעיגן בתוכו מנגנון של "נאמנות קרובים", במקום "נאמנות יוצר זר". החל מינואר 2104, נישום יידרש להוכיח קיומה של קרבת משפחה בדרגה ראשונה או שנייה, על מנת שתתקבל הטבת מס בשל נאמנות, כשהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל.

בנוסח החדש בחוק מוגדר ההסדר כ"נאמנות קרובים", המאפשרת את דחיית החבות במס. נאמנות קרובים זו תמוסה בגין חלקו של הנהנה הישראלי בלבד, באחת משתי החלופות הבאות (לפי בחירת הנאמן): או באופן שוטף מדי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה; או במועד החלוקה בעתיד לנהנה, בשיעור מס של 30% בגין כספי החלוקה. אם ניתן להוכיח מהו מרכיב הקרן ומהו מרכיב הפירות בכספי החלוקה - ישלם הנהנה מס בשיעור 30% רק בגין מרכיב הפירות.

כפי שפורסם ב"גלובס" לפני כחודשיים, התיקון גרם ללחץ בקרב נישומים רבים הנהנים מנאמנויות זרות, ואלה החלו לנהל מגעים אינטנסיביים עם רשות המסים, מתוך רצון להגיע להסדרי תשלום, עוד לפני כניסתו לתוקף של חוק הנאמנויות החדש בינואר 2014.

על רקע זה יזמה רשות המסים, בשיתוף עם לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין, את הנוהל החדש, שמעניק מתווה מס מקל על בעלי הנאמנויות שידווחו על נכסי הנאמנות ורווחיה לשנים הקודמות.

מומחי מס: "עונש למי שעמד בדרישות החוק"

בעקבות התיקון לחוק הנאמנויות, חששו נישומים רבים הנהנים מהסדרי נאמנות, שעם הגשת הדוחות הראשונים של הנאמנות שלהם ב-2014, תחליט רשות המסים שהנאמנות לא עמדה בתנאי החוק הקודם, ותוציא להם שומה רטרואקטיבית לשנים שחלפו. אותם נהנים עלולים להיות מחויבים על סכומי כסף גבוהים, שקיבלו מהנאמנות אפילו 20 שנה אחורה.

לדברי עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר המתמחה במסים, "הנוהל החדש, שצפוי להתפרסם השבוע, הינו בשורה מבורכת ויקל על בעלי הנאמנויות שעד כה היו פטורים מדיווח וחיוב במס, להגיע להסדרים עם רשויות המס, במקרים בהם, לאור גישתה החדשה של הרשות, היה למעשה חיוב במס גם בעבר.

"מצב של חוסר הוודאות לעניין חבות או היעדר חבות הינו מצב לא תקין ולא בריא. ההזדמנות להגיע להסדר מראש בתנאים נוחים, ולמנוע מצב של חקירות והתדיינויות מול הרשות, בוויכוחים משפטיים קשים על גובה חיובי המס שצפויים להתעורר בעקבות דיווחים על נאמנויות לפי החוק החדש, הינו מצב מבורך, שימנע גם עוול גדול במקרים רבים".

"מאידך", אומרת טנא, "אין ספק כי קיימים מצבים שונים, בהם ניתן להוכיח כי על אף פטירת יוצר הנאמנות, אין השפעה לנהנים על נכסי הנאמנות - גם אז התדיינות מראש והוכחה מול רשות המס תמנע שומות לא מוצדקות בעתיד".

גם עו"ד שירה שיין, שותפה במשרד עו"ד מיכאל שיין העוסק במיסוי בינלאומי ובנאמנויות, מברכת על יוזמת רשות המסים, שכן לדבריה "אי-אפשר להכניס את כל סוגי הנאמנויות למיטה אחת, ואותו נוהל גם יקל על זיהוי המקרים השונים ויסייע לתת ייעוץ כולל לכל מקרה ומקרה".

"עם זאת", מוסיפה שיין, "ישנן המון שאלות פתוחות שהחקיקה לא התמודדה עימן. יש אנשים שהרוויחו את כספם מחוץ לישראל, והיום מבקשים מהם חבות מס, וזו גזירה שקשה ליועצים, כמי שמייצגים את רשות המסים דה-פקטו כלפי יועצים זרים. ככל שיש יוצר נאמנות שבחיים ונהנים זרים בנוסף לישראלים, כך יותר קשה למכור הסדר כלשהו למשפחה. זו אולי מתנה למי שלא ענה על דרישות החוק, אך עונש ללקוחות שעד היום עמדו בו".

 מיסוי