ה"משפוט" של יחסי העבודה

דיון משפטי מעודד מטיבו פלגנות ווכחנות ומדכא נטייה לשיתוף

קמפיין "מענק ההכנסה" שלשכת הפרסום הממשלתית מנהלת ברדיו ובטלוויזיה, זאת השנה השנייה ברציפות, נועד לעודד בעלי הכנסה נמוכה לנצל את היתרונות של מס ההכנסה השלילי. אגב כך, חושף הקמפיין הנחה סמויה של מנסחיו באשר לאופיים של יחסי העבודה במשק ובאשר לתכונות האופי הנדרשות כדי להצליח בשוק התעסוקה.

הקמפיין מבוסס על סדרת תשדירים, שבתחילתו של כל אחד מהם עומד עובד מול המראה ומתאמן על משא-ומתן עם המעביד שלו. סופו של התשדיר במפנה קומי, שבו מפתיעה העלילה את הצופה כאשר מתברר כי הפתרון לקושי של העובד איננו נעוץ, כצפוי, בהצלחת המשא-ומתן עם המעביד, כי אם בקבלת מענק העבודה הממשלתי.

השימוש במהתלה אכן מצליח לעורר מודעות לקיומו של מענק ההכנסה, ברם בו-בזמן הוא מגלה את דעתם של הקופירייטרים של התשדיר על ההוויה התעסוקתית עצמה.

התשדיר מלמד כי היחסים בין עובד למעביד הם בדרך-כלל מנוכרים, מניפולטיביים ומצריכים מאמץ מצד העובד לשכלל את האסרטיביות ואת יכולת השכנוע שלו. העובד מנסה לקבל מהמעביד כמה שניתן, בעוד עמדת המעביד הבסיסית היא שלילית. משום כך, העובד נאלץ להדחיק את פחדיו מעימות עם המעביד, לבחור בקפידה את ניסוחיו ולאמן את עצמו בתכסיסים רטוריים ורגשיים מפוקפקים, שאם ינוצלו היטב יגדילו את התגמול שלו.

תמונה זאת של יחסי עבודה, על אף שהיא איננה תלושה לחלוטין מן המציאות, מבטאת רק היבט אחד שלהם. המציאות מורכבת הרבה יותר, וזאת בשני מובנים.

בעיקרו של דבר, בצד ניגוד העניינים שבין הנושאים-והנותנים על גובה השכר ותנאי ההעסקה, יחסי העבודה מתאפיינים גם בשיתוף אינטרסים ביניהם.

ראשית, העובד והמעביד הם לעתים קרובות שותפים במיזם משותף, שהצלחתו תיטיב עם שניהם. אמנם, הצלחת העסק או המיזם לא תיטיב עם שני הצדדים במידה שווה, והטיעון לשיתוף אינטרסים מנוצל לעיתים על-ידי הצד החזק, המעביד בדרך-כלל, לשיפור תנאיו במשא-ומתן, אולם בסופו של חשבון לא כל שקל שנוסף לעובד נגרע מהמעביד, והפתרונות המגדילים את פריון העבודה ואת העוגה, שניתנת לחלוקה, הם שכיחים למדי.

שנית, האופי המניפולטיבי והאכזרי לעתים של המשא-ומתן, המשתקף בדימויים של שוק העבודה בסרטים ובספרים, איננו מתאים למרבית מקומות העבודה. התפיסה הפופולרית של השוק, כעולם שבו "אדם לאדם זאב", משקפת פחדים מוגזמים מהסיכון שבחיים הכלכליים.

מעבידים ועובדים, הפעילים בחיי המעשה, הם אנשים מורכבים, שבעולמם משמשים רצון להשיא רווחים בצד חיבה אישית, חישובים רציונליים בצד רגשות, כגון, כעס, חמלה, קנאה ונדיבות.

תפיסת המשא-ומתן כזירת קרב בלי פשרות או כמשחק מסיכות ציני, משטחת את אופיו האמיתי ומרדדת אותו. שחקנים מנוסים, מנהלי ארגונים גדולים, מעבידים ותיקים ואנשים המיומנים בהפעלת כוח-אדם, יודעים עד כמה התיאור הזה לוקה בחסר.

רקמה פצועה

למרבה הצער, ה"משפוט" של יחסי העבודה משתלב בעולם הדימויים הספרותי והקולנועי, המתבטא גם בפרסומת של לשכת הפרסום הממשלתית. דיון משפטי מעודד מטיבו פלגנות ווכחנות, מחדד טיעונים וטיעוני נגד, קורא לצדדים לא להחמיץ בדל של ראיה ופיסת טיעון העשויים לשכנע בצדקתם, ולכן הוא מדכא כל נטייה טבעית לשיתוף, הרמוניה, אמפתיה והבנה.

את החיסרון הזה מתקנים, באופן לא מושלם, מאמצים גישוריים, הרואים ביישוב המחלוקת הליך מרפא, שיש ביכולתו להבריא את הרקמה הפצועה של יחסי עבודה, לשקמה ולהחזירה לתפקוד. ככל שעובדים ומעבידים ישכילו להתרחק מהכרעות משפטיות המבוססות על זכויות וחובות, ויתמקדו בניסיון כן לספק את האינטרסים של כל הצדדים - יותר אנשים ימשיכו במאמץ יצרני בלי להזדקק לסיוע של מענק עבודה ממשלתי.

* הכותבת משמשת כמגשרת וכבוררת ביחסי עבודה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988