"דווקא הרגולטור עלול לעורר עמימות"

לעתים דווקא הרגולטור, שעושה לרוב עבודה טובה, ומעוניין במטרות ראויות, יוצר ומעורר עמימות בתחומים שאותם הוא מעוניין להסדיר, בין היתר כתוצאה מסתירות שלא נפתרות בין הסדרה אחת לאחרת, של משרדי הממשלה השונים. לעתים, נוסף על כך, דווקא הרצון ללכת לטובת הצרכן יוצר לא אחת פוליסות ותקנונים מורכבים ומסובכים יתר על המידה. אלו הן המסקנות שעולות מריאיון עם עוה"ד רועי פוליאק, טליה יונתן דגן ואייל בריק, ממשרד רועי פוליאק ושות', שמלווים את שוק הביטוח וההסדרה שלו, ומספקים זווית ראייה קצת שונה.

משרדו של עו"ד פוליאק פעיל מאוד בענף הביטוח ובענפים המשיקים לו, והוא בעל מומחיות בשורת תחומים, שבהם התחום הפנסיוני, יחסי עבודה ועוד. לאורך השנים הוא נחשב לגורם שמכיר את הרגולציה בתחום, ושדעתו נשמעת. "משרדנו עוסק באינטגרציה בין גמל, פנסיה, ביטוח ודיני עבודה, כך שאנו רואים את הכול, את האינטגרציה, ואת הרגולציה", מסבירים במשרד שעובד שנים ארוכות עם לקוחות מקרב היצרנים, הלקוחות ומקרב המפיצים.

"ההסדרים מתנגשים ואין ראייה כוללת"

אחד הנושאים הראשיים שלדבריהם דורש התייחסות שונה מזו שהוא זוכה לה בשנים האחרונות הוא נושא השקיפות והגילוי מראש כלפי הלקוח. "המגמה של הרגולציה היא של יותר שקיפות ובהירות, ופחות עמימות", אומרים במשרד פוליאק ושות', ומוסיפים ש"לפעמים דווקא הרגולטור הוא שמעורר עמימות", כאשר "לעודף רגולציה יש מחיר משל עצמו - השיפור מכניס גם כובד".

על מה מדובר, הרי האוצר מבחינתו מוביל ליותר גילוי?

עו"ד יונתן דגן: "ישנם הסדרים תחיקתיים שלא תמיד מסתדרים האחד עם השני. למשל חוק הגנת שכר, דיני העבודה והוראות האוצר, שלא אחת מתנגשים, ואין ראייה כוללת. למשל, מה קורה עם פיצויי הפיטורים של עובד שמתפטר".

עו"ד פוליאק: "בדיני העבודה כספי הפיצויים בתפיסה הבסיסית הם חיסכון בידי המעסיק, ורק עובד שמסיים את עבודתו בנסיבות שמזכות בפיצויים זכאי לכספים. אצל האוצר זה בדיוק ההיפך, והשקפת העולם היא שהכספים שייכים לעובד. תפיסת עולם זו מנומקת בסעיף שלא עולה בקנה אחד עם הפסיקה בבתי הדין לעבודה. כמו כן, גם צו ההרחבה הנוכחי של הפנסיה חובה בעייתי מאוד, כאשר מ-2014 כל אחד יוכל לפרש אותו כפי שירצה. הפתרון של צו ההרחבה הפנסיוני - שהיום הוא מעשה טלאים מפואר מאוד- הוא לכתוב מסמך מחדש שיפתור את כל הנושאים באופן אחד וברור ולהוציא צו הרחבה חדש".

"בהסתכלות כללית, אין כלים ואין ניסיון מספק לפתור מראש את הבעיות מהסוג הזה, של התייחסויות מנוגדות של כמה הוראות חוק. הם עושים זאת הרבה פעמים רק אגב הכרעות בדיעבד. יש פער שלא ניתן לגישור בין הוראות הגנת שכר לבין הוראות הפיקוח על הביטוח ואין ניסיון אמיתי לפתור אותו".

לכן, בין היתר, האוצר יוזם ומחדש הנחיות, ומגביר את דרישות הגילוי מהיצרנים הפנסיוניים.

עו"ד יונתן דגן: "הפוליסות בעסקי ביטוח החיים ארוכות מאוד, וכיום אינן ניתנות לקריאה שלא על-ידי גורמים מקצועיים".

עו"ד פוליאק: "הרצון הטוב של אגף שוק ההון, שרוצה להסדיר, מביא את הרצון לגרום לפוליסה להיות מסמך שנותן מענה מלא לכל בעיה כבר מראש. אבל, התוצאה היא סרבול ויצירת מסמך שאינו קריא. הרצון הטוב מביא ליצירת מוצרים רעים".

עו"ד בריק: "עצם הסרבול פוגע בצרכן. אם אי אפשר לקרוא את הפוליסה אתה במקום אחר. זה נכון גם לגבי העבודה של סוכן הביטוח. מסמך ההנמקה יצר מפלצת נייר שאיש לא יכול להתמודד איתה ולמלא את המסמך כמו שצריך".

האוצר לא מגדיר כל דבר. החברות יכולות, וצריכות, להתחרות גם על איכות הכיסוי. אלו הן חברות הביטוח שיצרו לאורך השנים מנגנון סבוך.

עו"ד יונתן דגן: "אין לאוצר עניין בניסוח אחר בין פוליסה של חברה אחת לאחרת. הם רוצים נוסח פוליסה אחד ושהתחרות תהיה על תשואות, מחיר והמקדמים שיתנו בעתיד".

עו"ד פוליאק: "בגלל ההאחדה שהאוצר מכתיב, מהרציונל הלא מופרך של יכולת ההשוואה בין פוליסות - היום בעצם התחרות על מוצרים מנוטרלת. התחרות היא על דמי ניהול ותשואות ואילו היצירתיות פחות קיימת ביחס לעבר. בסוף זה פוגע בלקוח עצמו.

"מסמך לא קריא"

"לגבי קרנות הפנסיה זה הרי לא נכון. שם הכסף שייך לעמיתים והרצון של החברה המנהלת שהתקנון יהיה פשוט ונהיר. לכן, לא ניתן להאשים את החברות בסיבוך בפנסיה, בעוד שבביטוחים העניין שונה, כי זה הכיס של המבטח מול הכיס של המבוטח. וראה, התקנונים של קרנות הפנסיה כבר מגיעים היום ל-100 עמודים, וזה יוצר מסמך לא קריא. כשקרנות הפנסיה החדשות יצאו לדרך בשנת 1995 התקנונים שלהן היו קצרים הרבה יותר ממה שיש כיום. נכון שאז היו בתקנונים כמה פינות לא סגורות, אבל אלו לא היו הפינות המרכזיות. מה גם שיש לזכור שאי אפשר לפתור את הכול בתוך תקנון. בקצב הזה נגיע למצב שהתקנון יהיה באורך של ספר. בביטוח ובפנסיה ההוראות היחסית פריפריאליות הן היותר מכבידות".

וזה תפקיד האוצר בלבד לפשט ולקצר את המסמכים שבהם מוגדרים היחסים בין המבוטח והעמית לבין המבטח ומנהל החיסכון?

עו"ד יונתן דגן: "לא רק האוצר צריך לפתור זאת. גם החברות צריכות לפשט ולכתוב משהו יותר פשוט. צריך לחזור למסמך שניתן לקרוא אותו".

זה לא ייצור עודף פרשנות?

עו"ד פוליאק: "ייתכן שייווצרו מקומות של חסר במקומות של סיטואציות שוליות מאוד, שההיבט הכספי שלהן הוא חסר משמעות. אבל למול זה המסמך יהיה מסמך שגם המבוטח יכול לקרוא".

לסיום, הם ממליצים לפיקוח על הביטוח "להיות יותר בקשר עם המפוקחים. לפיקוח אין מנגנון פורמלי של פרה-רולינג. כדאי ליצור מנגנון מסודר של פרה-רולינג לשאלות מקצועיות כדי שלא להיפגש עם עמדת הפיקוח רק בדיעבד".