סטארט-אפ בשבוע: מי צריך תאים מסודרים בקו ישר?

פיקסל מסדרת את תאי האדם בקו אחד ומאפשרת לבצע ספירת דם בקלות

הרקע: ד"ר אבישי ברנסקי לא ידע מה לעשות עם הטכנולוגיה החדשה שגילה כשהיה חוקר צעיר בטכניון, אבל הוא האמין שיש לה פוטנציאל. מדובר בטכנולוגיה ש"מכריחה" תאים להסתדר בקו ישר, בפשטות וביעילות.

מי צריך תאים מסודרים בקו ישר? ברנסקי לא היה בטוח, אז הוא עבר ממשקיע למשקיע, ממנכ"ל למנכ"ל ומכנס לכנס של יזמים רפואיים, ושאל.

באחד הכנסים הוא פגש את פרופ' מקס הרצברג, בעבר המייסד של חברת אורג'ניקס מרחובות, והיום הבעלים של קבוצת השקעות בביומד שנקראת ספאל.

הרצברג זיהה מיד את הפוטנציאל של המוצר. בוודאי, הוא אמר. אחד האתגרים הגדולים בביצוע ספירת דם, הוא להעמיד את התאים בשורה כדי לספור אותם. ישנם מכשירים מיוחדים שתפקידם לעשות רק את זה, אבל הם מורכבים או יקרים יותר מן הטכנולוגיה שברנסקי המציא. על בסיס הרעיון הזה הוקמה חברת פיקסל.

השוק: ספירת דם (Complete Blood Count, CBC) היא אחת מבדיקות המעבדה הנפוצות בעולם. במהלך הבדיקה נספרים תאי הדם האדומים, הלבנים, וטסיות הדם, נקבעת רמת ההמוגלובין, וכן מבוצעת ספירה של תאי הדם הלבנים ואפיונם לסוגים שונים. כך ניתן לאבחן מגוון רחב של מצבים קליניים כדוגמת אנמיה, זיהומים ותהליכי דלקת, מחלות ממאירות והפרעות בקרישת הדם.

אדם ממוצע מבצע בדיקה כזו פעמיים או שלוש בשנה, אך חולי סרטן וחולים אחרים נאלצים לבצע בדיקות כאלה מדי שבוע, בין השאר כדי לברר עד כמה טיפולים מסוימים יעילים.

במכשירים שמשמשים כיום לספירת דם קיים מנגנון מורכב שמזרים את התאים בשורה, כך שניתן יהיה לזהותם באמצעות קרן לייזר. מנגנון כזה דורש שימוש בנוזל נוסף שדוחס את התאים למרכז ודורש שטיפה בין בדיקה לבדיקה. בעיה נוספת במכשירים אלה היא שצריך כמות גדולה יחסית של דם על מנת לבצע את הבדיקה בגלל בזבוז חומר בצנרת, משאבות וכדומה, כשבסופו של דבר הבדיקה בפועל מבוצעת על שבריר של טיפת דם. בגלל מורכבותם, המכשירים מיועדים אך ורק לשימוש במעבדה על ידי טכנאי מוסמך.

המוצר: המטרה של פיקסל היא להפוך את בדיקת ספירת הדם לכזו שניתן לבצע אצל הרופא במשרד, בחדר מיון ואף בבית, בדקירה קטנה של האצבע, כמו בדיקת גלוקוז.

ד"ר ברנסקי גילה, יחד עם שני ממציאים נוספים מהטכניון, תופעה פיזיקלית שנקראת Visco elastic focusing.

שינויים מסוימים בתכונות של הנוזל שבו זורמים התאים, גורמות לתאים להסתדר בשורה אחת או במישור אחד. שימוש בשיטה הזו חוסך את התהליך של דחיסה על ידי נוזל, ולכן מאפשר שימוש בחלקי פלסטיק פשוטים, זולים וחד-פעמיים, כלומר אין צורך בתחזוקה. הבדיקה מבוצעת על טיפת דם אחת. החישה, בניגוד למקובל, נעשית על ידי עיבוד של תמונה אופטית.

השימוש בדקירת אצבע קטנה פירושו שלא צריך לחפש וריד. "יש אנשים שהוורידים שלהם לא נגישים, בעיקר אם צריך לקחת להם דם מהווריד כל הזמן. תחשבי מה המשמעות של לקחת מבחנת דם מפג ששוקל פחות מקילו", אומר ברנסקי.

בדיקה זולה ומהירה יכולה להתבצע בכל קליניקה- התשובה מגיעה בזמן שאתם משוחחים עם רופא, ולא צריך לרוץ למעבדה, לחכות לתוצאות ואז לחזור לרופא. בבית החולים, שם צריך לקבל החלטות בטווח הזמן הקצר ביותר האפשרי, הדבר קריטי עוד יותר.

גיוסי הון: החברה נכנסה ב-2008 לחממת מגדל העמק, ותוך כשנה וחצי גייסה 2 מיליון דולר מהחממה ומשקיעים פרטיים בראשות הרצברג, שאף מכהן כיו"ר. לאחר מכן נוצר קשר עם חברת היי-טק שלה התמחות באחד התחומים שקשורים בפיתוח המוצר, ומולה נחתם הסכם השקעה על בסיס אבני דרך.

"הם רוכשים בכל פעם חלק מהחברה ומשתפים איתנו פעולה בתחום הטכנולוגיה. ייתכן שהם יהיו הרוכש הסופי שלנו, וייתכן שלא. אנחנו מתאימים כשותף למגוון סוגי חברות: חברות תרופות, דיאגנוסטיקה או מכשור רפואי", אומר ברנסקי.

שלב בפעילות: החברה קיבלה לאחרונה אישור CE לשיווק המוצר באירופה. היא עדיין צריכה לבצע ניסויים להוכיח כי הבדיקה מדויקת מספיק.

המוצר מיועד בשלב זה לקליניקות של רופאים ובשלב הבא יפותח מוצר ביתי. לטכנולוגיה יש פוטנציאל לעזור בזיהוי תאים נוספים, כולל תאי סרטן, כך שיש לה פוטנציאל להשתלב במגוון רחב של בדיקות נוספות, כולל בדיקות ייחודיות שקשה לעשות היום.

פיקסל

שנת הקמה: 2008

מייסדים: ד"ר אבישי ברנסקי (המנכ"ל) ופרופ' מקס הרצברג (היו"ר)

משקיעים: חממת מגדל העמק, מקס הרצברג ואחרים

גיוסי הון: כ-5.5 מיליון דולר