האקרובטיקה החשבונאית של צ'לסי וסיטי

"משחק העונה" בפרמיירליג בין סיטי לצ'לסי היה מאבק בין קבוצות מיליארדרים שמתמחות בלוליינות פיננסית ■ ניתוח "גלובס"

המפגש אתמול (ב') בין מנצ'סטר סיטי לצ'לסי ב"אתיחאד סטדיום" (0-1 לצ'לסי), כפי שגם יכול לרמז שמו הממוסחר והממותג של אצטדיון הקבוצה המארחת - היה כמו תמונת מראה מעוותת במיוחד לפניה של הפרמיירליג מודל 2014: לא משחק הכדורגל הפשוט והאהוב שנוסד על-ידי פועלי פחם, עובדי כפיים ותלמידי אוניברסיטאות במאה ה-19, אלא התגוששות של בעלי ההון הכבדים בעולם, בין כסף גדול מאוד (רומן אברמוביץ', אוליגרך, שווי מוערך: 6.2 מיליארד ליש"ט) לבין כסף גדול מאוד בהיקפים מגוחכים (משפחת המלוכה של אבו-דאבי, איילי נפט, שווי מוערך: מעל 500 מיליארד ליש"ט).

לשני המועדונים הללו, שמשלמים את המשכורות היקרות ביותר בליגה האנגלית (סיטי 233 מיליון ליש"ט בעונת 2012/13; צ'לסי 173 מיליון), יש יכולות כלכליות כמעט בלתי מוגבלות בשדה של משחק הכדורגל. וערימות המזומנים הללו מספיקות לממן גם את שכרם של עורכי דין ורואי חשבון מומחים בתחומם, שמסייעים לצ'לסי וסיטי בלוליינות פיננסית מרשימה, שמטרתה לעקוף כמה חוקים מהותיים אותם הרגולטורים האחראים - אופ"א וההתאחדות האנגלית - מנסים להכתיב.

***

הסיפור הבולט יותר הוא של מנצ'סטר סיטי, ומגיע על רקע תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א (FFP) והפרסום בשבוע שעבר של הדוחות הכלכליים של הקבוצה לעונת 2012/13. כידוע, במסגרת "תקנת הברייק-איבן" של ה-FFP, על מועדונים לרשום הפסדים של עד 45 מיליון אירו (כ-37 מיליון ליש"ט) ב-2011/12 ו-2012/13 על מנת להימנע מסנקציות מצד אופ"א, שהחמורה בהן היא הרחקה מהמפעלים האירופיים. בשתי העונות האחרונות רשמה סיטי הפסדים כוללים של 150 מיליון ליש"ט - יותר מפי שלושה (!) ממה שהתקנה היבשה של אופ"א דורשת. רק שמאחורי התקנות היבשות, מסתתרות שורה של הקלות וכוכביות שונות: אפשר למחוק משורת ההפסדים חוזים של שחקנים שנחתמו לפני יוני 2010; אפשר לגרוע מההפסדים כספים שהושקעו באקדמיית הנוער, במגרשי האימונים ובתשתיות אחרות; לבסוף, באותיות הקטנות מכולן - מציינת אופ"א כי תקל על קבוצות שיוכיחו "טרנד חיובי" בדוחות שלהן, שכולל צמצום המינוסים והצגת תוכניות הבראה ארוכות טווח.

סיטי אכן מראה סוג של "טרנד חיובי": ממינוס של 197 מיליון ליש"ט בעונת 2010/11 (הגדול ביותר בכדורגל האנגלי בעונה בודדת) למינוס של 58 מיליון "בלבד" בדוחות האחרונים של 2012/13. במקביל ההכנסות שלה הן כמעיין המתגבר, עם 271 מיליון ליש"ט ב-2012/13 (כמעט 40 מיליון יותר ביחס ל-2011/12). אבל כאן נכנס אלמנט שאמור, לפחות לכאורה, להיות בעייתי מבחינת אופ"א: החשש כי חלק מהותי מההכנסות המדוברות, שאחראיות כמובן על הצמצום המתמיד בהפסדים - הן מנופחות, בלתי ריאליות ותוצר של אקרובטיקה חשבונאית מתקדמת במיוחד.

רבות כבר דובר על חוזה החסות של סיטי עם "אתיחאד", שנחתם ב-2011 ושווה בין 300 ל-400 מיליון ליש"ט ב-10 עונות. בהתחשב בכך שהמטה של חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות יושב באבו-דאבי, ושהחברה נשלטת באופן ישיר על-ידי קרובי המשפחה של בעלי מנצ'סטר סיטי - די ברור שיש כאן דרך לא מאוד הגונה להגדיל את ההכנסות, והסכם שלא בהכרח משקף את שווי הפרסום הריאלי של קבוצה כמו סיטי, שלמרות כל הרצון הטוב - עדיין לא הפכה למותג-על בספורט העולמי. לזה בדיוק התכוון נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, כשטען לגבי ה-FFP כי "השטן נמצא בפרטים הקטנים, ואנחנו ננסה להשתלט על השטן הזה".

הלוליינות של סיטי לא נגמרת רק עם אתיחאד. כתב "האינדיפנדנט", איאן הרברט, חושף כמה דרכים אחרות של סיטי להגדיל את הכנסותיה: בשנה האחרונה היא מכרה את "זכויות הקניין הרוחני שלה" תמורת 22.45 מיליון ליש"ט לגורמים שהיא לא טרחה לציין את זהותם. נטען על-ידי הרברט, כי מדובר על תשלומים שהעבירו לסיטי הקבוצות החדשות שנפתחו בשנה האחרונה ומשתמשות בשמה - "ניו יורק סיטי FC" מה-MLS, שתתחיל לשחק בליגה האמריקאית ב-2015, ו"מנצ'סטר סיטי נשים". בפועל, מנצ'סטר סיטי, גברים, היא הבעלים של שתי קבוצות הבת האלו - שנפתחו ביוזמתה ובהשקעת הבעלים שלה. כך שכמו במקרה של אתיחאד - סיטי בעצם שילמה כאן כסף לעצמה...

זה לא הכל: ב-2012/13 מכרה סיטי את "זכויות התדמית" (Image Rights) שלה לחברה חיצונית עבור 24.5 מיליון ליש"ט. אף קבוצת כדורגל מעולם לא ויתרה על "זכויות התדמית" שלה, בוודאי שלא עבור סכום כה קטן. מעצמה מסחרית, כמו היריבה העירונית מנצ'סטר יונייטד למשל, רואה ב"זכויות תדמית" כאחת מפעילויות הליבה שלה. מדובר על כסף גדול: אלו בעצם ההכנסות ממכירת מרצ'נדייז שממותג בשמות כוכבי הקבוצה, הכנסות שהמועדונים שומרים לעצמם נתח נכבד מהם. השחקנים מקבלים ברוב המקרים אחוזים בודדים מהמכירות (בדרך כלל בנפרד מהמשכורת שלהם, משיקולי מיסוי), כשגם חברות ההלבשה (אדידס, נייקי וכו') מקבלת את החלק שלהן עבור מוצרים מסוימים שנמכרים.

בסיטי הכחישו בפני "האינדיפנדנט" כי החברה לה מכרו את הזכויות קשורה אליהם בדרך כלשהי - אך באופן לא מפתיע, לא הסכימו לחשוף את זהותה.

***

האם כל זה אומר שסיטי תורחק מאירופה בעונה הבאה? קשה לדעת. בתיקון החדש של תקנות ה-FFP לשנת 2014, נכתב כי קבוצות שיימצא כי הן מפרות את ה-FFP יוכלו, תמורת הודאה באשמה, לספוג עונשים מופחתים. על-פי הערכות, מדובר בתיקון שמגיע עקב פרקטיקה משפטית, שנועדה לעזור לאופ"א להתמודד מול תביעות עתידיות שעשויות להגיע לבתי הדין של האיחוד האירופי מצד הקבוצות הסוררות.

יחד עם זאת, קבוצות אחרות, כך נכתב בתיקון חדש אחר לתקנות ה-FFP, יוכלו להגיש ערעור על ההקלות המדוברות בעונשן של יריבותיהן לליגה. כך שנכון לעכשיו, עתידה של סיטי נמצא כנראה דווקא ברגליהן של מתחרותיה העסקיות: עיתונאי כלכלת הכדורגל, ניק האריס, טען השבוע ב"דיילי מייל" כי ישנם מועדונים שכמעט בוודאות יפנו לאופ"א כנגד סיטי: ליברפול, ארסנל, ואחת שעונה לשם צ'לסי.

***

לפני המשחק מול סיטי, מאמן צ'לסי ז'וזה מוריניו רמז כי יש קבוצות ש"יש להן תפיסה 'חמקמקה' של חוקי ה-FFP", ו"יש כאלה שלא". הוא כמובן רחוק מלטעות לגבי סיטי. מצד שני, מדובר על אירוניה במיטבה. צ'לסי הוא הרי פחות או יותר המועדון האחרון עלי-אדמות שיכול להתלונן על דורסנות פיננסית של יריב כלשהו: ב-10 עונות תחת רומן אברמוביץ' רשם המועדון הפסדים בסך כולל של 680 מיליון ליש"ט (!). צ'לסי רשמה הפסדים בסך 48 מיליון ליש"ט (כ-58 מיליון אירו) בשתי העונות הקודמות, כלומר גם היא לא בדיוק עומדת בתנאי ה-FFP (למרות שבקבוצה טוענים כי כ-18 מיליון אירו מתוך הסכום מיוחס להשקעה בנוער ותשתיות, שכאמור לא אמורה להיכלל בתחשיב הברייק-איבן); וגם צ'לסי, כמו סיטי, מצאה "פתאום" בשתי העונות הקודמות, עם כניסת תקנות ה-FFP, אפיקי הכנסה חדשים ויצירתיים: כ-17 מיליון ליש"ט שקיבלה בגין ביטול המניות של חברת הלוויין הבריטית BSkyB של רופרט מרדוק במועדון, זכר לאופרציית מדיה משותפת שהפעילה החברה עם צ'לסי.

ובינתיים, צ'לסי מוצאת פרצות פיננסיות נוספות על מנת לשפר את מצבה הכלכלי. חוקי ההתאחדות האנגלית אוסרים על בעלות צד ג' בזכויות ממכירה עתידית של שחקנים (דוגמת הפרקטיקה - שורת המשקיעים ש"החזיקו" בניימאר לפני מכירתו לברצלונה). חוקי ההתאחדות לא מנעו מצ'לסי, לטענת תחקיר שמפרסם העיתונאי דייויד קון ב"גרדיאן", להיכנס לשותפות עם סוכן השחקנים הפורטוגלי הבכיר ז'ורז'ה מנדש (סוכנם בין היתר של מוריניו וכריסטיאנו רונאלדו). באמצעות פירמידה המורכבת מרשת מסועפת של חברות, חברות בנות וקרנות שונות הרשומות בארה"ב, אירלנד, בריטניה, ואפילו מקלט המס ג'רזי - מנהלים צ'לסי ומנדש אופרציה שמשקיעה בזכויות המכירה העתידית של שחקנים צעירים. בצ'לסי ובכל החברות השונות שהוזכרו בתחקיר סירבו להגיב על ממצאיו. בצ'לסי טענו בפני "הגרדיאן", שלא לציטוט, כי הם בטוחים כי אין בפרקטיקה הזאת עבירה על חוקיה של ההתאחדות האנגלית.

רומן אברמוביץ' / צלם: רויטרס
 רומן אברמוביץ' / צלם: רויטרס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988