חברי ועדת לוקר לתקציב הביטחון: אקרמן, ברוך, זוסמן ואיילנד

לפי התבטאויותיהם בעבר, חברי הוועדה יהיו חלוקים בשאלת קיצוץ התקציב ■ בעוד אקרמן ואיילנד התבטאו נגד קיצוץ, זוסמן וברוך העדיפו הוצאה אזרחית

הוועדה החדשה בראשות אלוף (במיל') יוחנן לוקר לקביעת מתווה תקציב הביטחון מתגבשת: היום (א') נודע כי בוועדה החדשה יהיו חברים גם האלוף (במיל') גיורא איילנד; הנשיא והמנכ"ל לשעבר של אלביט מערכות, יוסי אקרמן; מנכ"ל אקסלנס ולשעבר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, דוד ברוך; ומנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן. מדובר בהרכב חלקי של הוועדה, שעתידה להגיש עד סוף השנה את המלצותיה לגבי המתווה הדרוש לקביעת תקציב הביטחון. בכך, המלצות הוועדה עתידות לייתר את המלצות הוועדה בראשות דוד ברודט שקבעה אמות מידה לקביעת תקציב הביטחון.

ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה על רקע החלטת הקבינט באוקטובר 2013 על הרחבת תקציב הביטחון ב-2.75 מיליארד שקל. הוועדה תשאף לגיבוש המלצות ברורות יותר מאלה שיצאו מוועדת ברודט, בעיקר על רקע העובדה שהמלצות ברודט היו נתונות לפרשנויות שונות בידי משרד האוצר ומערכת הביטחון, והובילו למחלוקות.

לפחות חלק מחברי הוועדה כבר הציגו בעבר את עמדתם בנוגע לקיצוצים אפשריים בתקציב הביטחון. עוד בימים שבהם הוביל את אלביט מערכות, התייחס אקרמן בראיון ל"גלובס" לדרישה לקיצוץ בתקציב הביטחון ואמר: "אנשים לא מבינים שכל קיצוץ בתקציב הביטחון יביא לפגיעה בתעשיות הביטחוניות וממילא, לפגיעה בפוטנציאל ליצירת מקומות עבודה", אמר.

גם האלוף (במיל') איילנד קרא בנייר עמדה שניסח ב-2012 עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) , לגישה חדשה באופן קביעת תקציב הביטחון. לשיטת איילנד, היקף תקציב הביטחון השנתי צריך לשקף את מספר האתגרים הביטחוניים שאמורים להעסיק את מערכת הביטחון, תוך קביעת סטנדרט ביטחון מינימלי של כ-40 מיליארד שקל.

דוד ברוך לא טיפל בעבר באופן ישיר בתקציבי הביטחון, אך הוא סבור כי עם התקציב הנתון ניתן להפיק יותר, ואת התפוקה הנוכחית ניתן להביא עם פחות משאבים. מקורביו מסרו בימים האחרונים, כי "כל אזרח מהשורה שפועל לפי השכל הישר מבין שניתן לקצץ בתקציב הביטחון. לא צריך להיות איש אוצר כדי להבין את זה. הוא חושב שהמערכת חייבת לעבור ריענון וזה תקופה מאוד ארוכה שלא הייתה התמודדות אמתית עמה".

פרופ' זוסמן, לא הרבה בשנים שבהן הוא מכהן כבכיר בבנק ישראל להתייחס לתקציב הביטחון, אך הוא העביר את המידע והחישובים שלו באמצעות הנגידים סטנלי פישר וקרנית פלוג. בישיבת הפרידה שלו, אמר פישר, כי "הצריכה הביטחונית עומדת על כ-6% תמ''ג, הכי נמוכה מזה 50 שנה. זה טוב, אך ישנן הוצאות ביטחוניות אחרות מחוץ לתקציב הביטחון, שלפי הלמ''ס, הן עוד 1.7% מהתמ''ג כך שזה מגיע לכ-7.7% מהתמ''ג. התקציב הביטחוני הוא נטל על המשק, על התקציב ועל רמת החיים שלנו - אי אפשר להוציא 7.5% תמ''ג מבלי להשפיע על איכות החיים של האזרחים". את המספרים פישר לא חישב בעצמו, אלא קיבל מזוסמן. קרי, בבנק ישראל סבורים כי יש להקטין בכ-2% תמ''ג את נטל הביטחון - מדובר בכ-20 מיליארד שקל.

בנוסף, פלוג אמרה פעמים רבות בשנים האחרונות כי יש לקצץ בתקציב הביטחון על מנת להגדיל את ההוצאה האזרחית. מבנק ישראל נמסר היום כי לא הייתה כל פנייה לנתן זוסמן לגבי חברותו בוועדה.