לעיתים רחוקות מאוד ההעתק יהיה שווה ערך למקור. והנה, כאן ועכשיו, יש לנו דוגמא נוספת לכך. מאז תחילת המשבר של 2008, כל נגידי הבנקים המרכזיים החשובים מיישמים מדיניות ריבית 0, כאשר חלקם הגדול הוסיפו לכך הרחבה כמותית חסרת תקדים.
ומה התוצאה הגלובלית? צמיחה מועטה מאוד, אבטלה אמיתית אדירת מימדים (אם לוקחים את אחוז ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה בצורה נכונה), והיווצרות תופעות לוואי אדירות מימדים. תופעות לוואי הנובעות בעיקר מן החיפוש המתמיד אחר תשואה גבוהה יותר בזירות הפיננסיות השונות. האירוע האחרון במדינות המתפתחות, היווה את הדוגמא הבולטת למה שקורה, כאשר הגלגל של אותו חיפוש מתחיל להתהפך.
ומה אצלנו? העתק מדיניות בדמות הורדת רבע אחוז בריבית על השקל. יאמרו הכלכלנים מייד: כן, זה מה שהיה נדרש עקב סימני הירידה בצמיחה, האינפלציה הנמוכה, שאינה מאיימת, ומאפשרת לנקוט בצעד כזה. הם גם יצביעו על עוד גורם חשוב, והוא שיפור הייצוא האפשרי, וזאת דרך מנגנון המט"ח, דהיינו הורדת האטרקטיביות של השקל מול הדולר, וגרימת עלייה בזה האחרון.
הבה נבחן את הטענות האלו: האם רבע אחוז ישפר את הכלכלה המקומית?
זה היה המקרה, במידה והייתה בעיית עלות של מימון לעסקים, ולפרטים. כולנו יודעים שאין כזו. העלות אינה הבעיה, אלא הזמינות, דווקא. הבנקים, כמו חבריהם בעולם, מרסנים, ולא מהיום, את תאבון לקיחת הסיכונים שלהם בכל מה שנוגע להלוואות לכלכלה האמיתית. הרפתקאות הטייקונים רק האיצה את הפסיכולוגיה הזו אצלם.
הם יודעים את האמת: הצריכה הפרטית סובלת מן החנק של יוקר המחיה, ועדיף בהרבה לקחת סיכונים פיננסיים, מאשר לבטוח ביזמות שאינה מגובה בהרבה בטחונות. רבע אחוז ממש לא ישנה את התמונה הכללית הזו.
אינפלציה?
נכון, הרשמית מאוד נמוכה, ואף שלילית לעיתים. אבל מי חי מן הסטטיסטיקה? האם ביום-יום איננו נפגשים עם עליות בכל התחומים שאנו צורכים באמת? מזון, אנרגיה, דיור, בריאות, וחינוך. אלו ירדו, או עלו? וכך, רבע האחוז הזה, אשר יגרום למשווקים הזדמנות נוספת להעלות מחירים, רק יוסיף לדיכוטומיה הקיימת בין המציאות, וה"מספרים".
הדולר-ייצוא?
כאן, יש משהו אמיתי ואכן ההשפעה קיימת, נניח באגורה או שתיים... כן, זה מה שראינו אתמול, והיום, בהשפעה של הצעד על שער החליפין. כמי שעוסק במט"ח, ביום-יום, ועוקב אחרי תנועות הדולר המקומי שלנו, אני יכול לומר בצורה די וודאית: הקורה לדולר בעולם מהווה השפעה הרבה יותר חשובה מכל מעשי בנק ישראל. וזה כולל את אוסף ההתערבויות הישירות שראינו בשוק.
אין ספק שהכוונה היא טובה, ושקובעי המדיניות חושבים שמה שטוב לאמריקה, אירופה, יפן, בריטניה, וסין, יהיה טוב גם לנו. מדיניות ה-ZIRP הנפוצה כל כך, עוד לא הגיעה לדרגתה הקיצונית אצלנו, וזה אולי המסלול שהנגידה החדשה שלנו חושבת ליישם, אבל הבה נקווה שהיא תכוון קצת ממאמציה גם לגורם המשמעותי ביותר המעיט באמת את המשק שלנו: החמרת מצבו של מעמד הביניים, מול יוקר המחיה הגדל ללא הרף.
אין הרבה תקווה לכך אם נשפוט על פי "חזונה הכלכלי" של אותה נגידה. זה שעליו התבשרנו לא מזמן במדיה הכלכלית. היו שם דיבורים על מיסוי נוסף, הגדלת גיל הפרישה, ועוד דברים מעניינים שבוודאי לא יקלו על אותה בעיה עקרונית.
הבועה הידועה
ועוד לא דיברנו על השפעת הצד הזה על בועת הנדל"ן. על זה לא ארחיב, כי רבים וטובים, באים ושוטחים עכשיו את כל הגורמים הקשורים, והלא קשורים לנושא. רק אומר, שקשה להניח שאם מחירי הקניה יעלו, עקב ירידת עלות המשכנתאות, נראה שיפור לטובה (ירידות) במחירי ההשכרה. וזה, כידוע, אלמנט חשוב של יוקר במחיה.
לסיכום, פניה לגברת פלוג: אנא ממך, לא כל מה שנעשה בעולם מתאים לנו. אם ברצונך לשפר את הדולר, ולעודד את הייצוא, אנא עשי זאת מול אלו המרוויחים מן השער הנמוך מדי בעיניך, או בעיני היצואנים. לשפוך דלק על בעיה פוטנציאלית הרבה יותר קשה לפתרון, נראה הרבה פחות הגיוני.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
