הקורבן האחרון?

אהוד אולמרט בוגד גם בשולה זקן. מי שהייתה עפר לרגליו עשרות שנים ונדרה נדר לעולם לא לבגוד בו. הוא בוגד - זו שרשרת חייו.

ב-1966, בוועידה השמינית של תנועת חירות, כשהיה בן 21, עלה אולמרט לדוכן הנואמים וקרא למנהיג התנועה מנחם בגין להתפטר מתפקידו לאחר שכשל ב-6 מערכות בחירות (באולם קראו לו "רד סמרקאץ'", אבל בגין קם, מחא כפיים ואמר שאם הוועידה לא תאפשר לאולמרט לסיים את דבריו, הוא ייצא).

ב-2002 יצא הספר "שמואל תמיר, בן הארץ הזאת: אוטוביוגרפיה" (תמיר, עורך דין, היה לימים שר המשפטים בממשלת בגין, השתתף בשיחות השלום בקמפ דייוויד וחתם על הסכם השלום עם מצרים).

הנה קטע מתוך הספר, שתמיר כתב במו-ידיו: "אביו של אהוד, מרדכי אולמרט... היה המזכיר הכללי של המרכז החופשי... היו לו חיכוכים בלתי פוסקים, ועליי היה ליישבם... בוקר אחד... נכנס אהוד לחדר. נאנחתי עמוקות ואמרתי: אבא שלך, שיהיה בריא, לא קל'. תשובתו של אהוד הלמה בי. 'שמואל, אם אתה רוצה לסלק אותו, אני אסדר את זה בתוך 24 שעות'. אמרתי: 'אני לא מציע לסלק אותו. אני רק חושב שקשה איתו. אולי תשכנע אותו להתגמש'. 'טוב', אמר אהוד אולמרט, 'איך שאתה רוצה. אבל אם אתה רוצה שיעזוב את העבודה, אסדר זאת ב-24 שעות'. נחרדתי. פן זה באופיו העביר בי צמרמורת ותחושה קשה... אמר לי ידיד: 'האיש הזה יהיה מוכן לעשות הכול, אם לנקוט לשון המעטה, ובלבד שישיג קידום אישי אפילו בצעד אחד'".

עקיבא נוף, חבר כנסת לשעבר, היה בצעירותו איש המרכז החופשי לצד תמיר, אולמרט ואליעזר שוסטק (לימים שר הבריאות בממשלות בגין ויצחק שמיר), ולאחר מכן חבר כנסת מטעם הליכוד וד"ש. הנה דברים שאמר לפני כמה שנים, והוא חוזר עליהם עד היום: "כשיגיע יומי ואעמוד בפני בית דין של מעלה, אין ספק שישלחו אותי לגיהנום על תרומתי לקריירה של אהוד אולמרט.

"אני מוניתי למזכיר סיעת 'המרכז החופשי' בכנסת, וזמן קצר לאחר מכן קיבלתי מלגת לימודים בהולנד. באתי לשמואל תמיר ואמרתי לו על כוונתי לנסוע, והוא ניסה להניא אותי. אמרתי לו: 'יש לי בשבילך מחליף', והצעתי את אהוד אולמרט. שמואל תמיר בכלל לא הכיר אותו והסכים לקבלו.

"בתוך זמן קצר נתגלה אופיו של אולמרט. חנפן לאיש שבצמרת עד כדי בחילה, כשהוא מסתיר סכין מאחורי גבו. הייתי עד לכך שבתום יום עבודה הוא מצלצל לרות, רעייתו של שמואל תמיר, ומספר לה עד כמה בעלה גדול. כשנבחר אולמרט לכנסת, הוא שלף את הסכין. היה תוקף את תמיר על דברים שלא היו ולא נבראו ויוצר סערה. לאחר מכן הופיעו הדברים בעיתונות, והיה ברור שהוא מדליף אותם בצורה מדויקת, אולי על-ידי הקלטה סמויה של הדיונים.

"התנהגותו זו הביאה לפיצוץ ולפילוג, ומכאן דרכו רצופה שורה של פילוגים בשורה של תנועות. מהמרכז החופשי ל'מרכז העצמאי', לע"ם, הרשימה הממלכתית, הליכוד ולבסוף קדימה. בכל אחת מן התנועות הללו הוא היה הגורם המתסיס והמפלג. השיטה הייתה להחניף למנהיג הרשימה, לבסס את מעמדו, בתוך שהוא מחזיק סכין הננעצת במיטיבו".

מאז הכול היסטוריה. עד שבאה שולה. חובה עליונה, הרבה מעבר להידיינות בבית המשפט, חלה על הפרקליטות לאפשר לזקן לספר את הסיפור האמיתי של מי שהיה ראש ממשלה, ויש כאלה שעוד חולמים שיחזור (בהחלט ברור למה) - ולו רק כדי שתהיה הקורבן האחרון.

stella-k@globes.co.il