הבאזז עבר למקום אחר

1. המבקרים בתערוכת הסלולר השנתית MWC שנערכה בשבוע שעבר בברצלונה הפגינו קונצנזוס ביחס לחברות הסלולר. הדעה הרווחת היא שהחברות הללו הפכו הפסיקו לעניין את המשקיעים. המגמה הזו נולדה לפני מספר שנים, כאשר נתח משמעותי של ההכנסות מתחום התוכן זלג לכיסים של אפל וגוגל.

חברות הסלולר הושפעו בצורה ניכרת גם מהרגולציה שהכניסה שחקנים חדשים לענף ועוררה תחרות עזה. מגמה נוספת שניתן להצביע עליה בשנים האחרונות קשורה לעובדה שהצרכנים מגבירים את השימוש שלהם ברשת. הגלישה הסלולרית המוגברת מאלצת את החברות להשקיע סכומים נוספים בתשתיות. כל הגורמים הללו מובילים את האנליסטים ומנהלי ההשקעות להעריך שחברות המובייל, בישראל אבל גם בעולם, לא יניבו תשואה יוצאת דופן.

הרקע הזה הוביל למשל את מריל לינץ' לטעון שחברות הסייבר סקיוריטי יהיו הדבר הבא בתעשיית ההיי-טק. הזינוק החד שרשמו המניות של ורוניס הישראלית ביום המסחר הראשון מצביעות על כך שהבאזז כבר נמצא במקום אחר.

2. המבקרים בתערוכת הסלולר דיברו על ישראל בתור הסטארט-אפ ניישן. בביתנים של מכון היצוא ושל IMA (ארגון המובייל הישראלי) ניתן היה לפגוש נציגים של חברות ותיקות וגם של סטארט-אפים. לישראל יש דימוי של מדינה וחדשנית ולכן היה מוזר לשוחח עם מנהלים זרים ולספר להם שאין בישראל דור רביעי.

באירוע שערכה חברת אריקסון ללקוחות שלה, עלה לבמה סגן נשיא בסינגטל הסינגפורית, אלן לו, שהיא חברת סלולר עם מאות מיליוני לקוחות כאורחו של מנכ"ל אריקסון, האנס וסטברג. הוא נשאל מה האתגרים של סינגטל וכיצד היא רואה את עצמה בשנים הבאות. לו השיב שמה שהתעשייה מחפשת היום זה חדשנות ובאותה נשימה מנה את ישראל לצד ארה"ב ועוד מדינה או שתיים, כמדינה שממנה הוא רוצה ללמוד. מחמיא לשמוע את זה. אפשר רק לשער מה לו היה חושב אם היה יודע שהרגולטור בישראל לא מצליח לשחרר תדרים של הדור הרביעי במשך שנים.

3. סבסטיאן טולסטוי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בתחום הרדיו באריקסון העולמית, הציג בפניי כמה שיתופי פעולה של אריקסון בעולם כדי להמחיש עד כמה מסורה החברה לצרכי לקוחותיה, שהם המפעילים. אריקסון היא לא החברה הכי חדשנית מבין הספקים, והיא לא מתיימרת להשיק את הפיצ'ר הכי חדשני או להיות ראשונה בפיתוח כלשהו, אבל כשהיא משיקה מוצר, הוא ארוז ומשווק כמספר אחת.

טולסטוי מספר על שיתוף פעולה של החברה באינדונזיה עם פייסבוק. מדוע עם פייסבוק? כי זו אחת האפליקציות הנצפות ביותר בעולם.

"הסביבה משתנה, ואנחנו חייבים לעבוד גם בשווקים החדשים", הוא אומר, "מעניין אותנו לבדוק מדוע לוקח להוריד דף של פייסבוק במשך 22 שניות ואיך משפרים את זה. אנחנו מנסים להבין היכן נמצאים צווארי הבקבוק ואיך לשפר את החוויה של הלקוח בשימוש באחת האפליקציות המבוקשות, ושזה ישתפר בכל הרשתות כלומר בדור השני, השלישי והרביעי. הרשתות צריכות להיות מותאמות לביקושים".

- למה אינדונזיה?

"אנחנו שמים פוקוס על השווקים המתפתחים כדי לראות איך מביאים את האינטרנט למאות מיליוני לקוחות באסיה ואפריקה. שנית, אינדונזיה היא מדינה ענקית והרשת שם מאוד מאתגרת".

- זה לא ברור מאליו שככל שמתקדמים ברשתות המהירות תגדל?

"לפני שנה מצאנו שלוקח 22 שניות ברשת GSM להעלות דף בפייסבוק, והיום זה לוקח 10 שניות לא בגלל שהחלפנו רשת אלא בגלל שעשינו התאמות מול חברות התוכן. ברשתות דור שלישי השגנו שיפור נוסף, אבל האפליקציות חייבות לעבוד היטב. העולם היום הוא עולם של אפליקציות".

- אתם בצד של גוגל ואפל שמתעללות במפעילים?

"זה נכון שהמפעילים הם אלו שצריכים להתמודד ולדאוג לכך שהאפליקציה תעבוד, וזה מחייב שיתוף פעולה עם כולם. אתן לך דוגמא: בהתחלת הדרך בעולם האפליקציות, הלקוח היה מקבל הודעה על שדרוג האפליקציה ישירות מבעל האפליקציה בלי שהמפעיל יכול היה לעשות משהו עם זה. תאר לך שאפליקציה מסוימת או מכשיר מסוים נדרש לשדרוג ובבת אחת כל הלקוחות מורידים את השדרוג? אתה יכול לתאר לעצמך מה זה יכול לעשות לרשת המפעיל. היום זה מנוהל כך שלא יהיה מצב שייווצרו עומסים שיפגעו בשירות".

התערוכה השנה שמה דגש מרכזי על עולם הענן. המפעילים מחפשים פתרונות שיאפשרו להם להוזיל עלויות בעולם שבו ההשקעות שלהם רק הולכות וגדולות. במסגרת זו אריקסון לוקחת חלק בברית שהוקמה על ידי המפעילים והיצרנים, שמטרתה לייצר רשתות תקשורת שמנוהלות בענן.

- איך אתה רואה את הברית של המפעילים שבאים ומבקשים מכם לבנות רשתות וירטואליות שיתפקדו בצורה אחרת ובזול?

"מספר הסמארטפונים הולך וגדל וזה יוצר בעיה גדולה למפעילים. המפעילים חושבים איך להתמודד עם כל זה. הם לא יכולים להמשיך כרגיל כמו בשנים האחרונות משום שבתפיסה הישנה הרשתות היו פחות דינמיות, והרשתות נמדדו בנפילת שיחות. היום כלי המדידה הם אחרים כמו חוויות המשתמש וכיצד האפליקציות עובדות בכל נקודה ברשת. אנחנו יודעים שהאינטרנט הסלולרי נצרך ברובו (70%) בתוך מבנים. זה מחייב חשיבה אחרת של כיסוי בבניינים, מיקרו אנטנות ושימוש ב-WI-FI".

- הצגתם יכולת לעבוד בתדר 3.5 גיגה, מעולם לא נעשה בו שימוש בתעשייה הסלולרית, מדוע?

"זהו תדר שגילינו שהוא פנוי בהרבה מדינות ולא תפוס לשימושים צבאיים או אזרחיים. התעשייה צריכה כל הזמן תדרים נוספים כדי לעמוד בביקושים".