בתי-משפט ובתי-דין מיוחדים וייעודיים אינם זרים לשיטת המשפט הישראלית. לאורך השנים הוקמו בישראל ערכאות מיוחדות לנושאים שונים כמו בית-הדין לעבודה, בית-הדין לחוזים אחידים, בית-המשפט לענייני משפחה, בית-הדין להגבלים עסקיים, בית-המשפט לעניינים מינהליים, והאחרון שבהם בינתיים, ב-2010 בית-המשפט הכלכלי.
לבתי-הדין ולבתי-המשפט המיוחדים יש חשיבות רבה וגם תרומה משמעותית לפיתוח ולקידום התחומים המצויים בסמכותם העניינית; ואכן לאורך השנים קידם המחוקק את הקמתן של ערכאות ייחודיות אלו.
כעת הגיעה העת לקדם בישראל גם את הקמתה של ערכאה ייחודית בתחום הקניין הרוחני. ההצדקות והנימוקים שעמדו בבסיס הקמתן של הערכאות הייחודיות בישראל מתקיימים גם בתחום זה, וביתר שאת.
בתי-דין לקניין רוחני כבר די נפוצים בעולם המשפטי. היום פועלים יותר מ-90 בתי-דין מיוחדים בתחום הקניין הרוחני (אף אם ישנה שונות מסוימת ביניהם), בעשרות מדינות, בהן ארה"ב, סין, יפן, אנגליה וגרמניה.
במחקר מיוחד שפרסם השנה המכון הבינלאומי לחקר הקניין הרוחני בחנו חוקרים מהשורה הראשונה בתחום את ההשפעה של בתי-דין מיוחדים לקניין רוחני בעולם על פתרון סכסוכים. תוצאות המחקר מלמדות על מתאם חיובי בין קיומה של ערכאה ייחודית בתחום הקניין הרוחני לבין יעילות ואפקטיביות הדיון והתוצאה המשפטית. בדוח זה מבססים ממצאי החוקרים גם דוח קודם, משנת 2007, של אגודת עורכי-הדין הבינלאומית אשר הגיעה למסקנה דומה.
ישנם מספר יתרונות מובהקים להקמת בית-דין ייחודי בתחום הקניין הרוחני. ראשית, זהו תחום מורכב הדורש ידע ומומחיות. אמנם הקמת בית-דין לקניין רוחני עדיין לא מבטיחה את מומחיותם של השופטים שימונו בתחום הקניין הרוחני, אולם עם השנים והניסיון ולמידת החומר בית-הדין ייחשף יותר ויותר לתחום, בשל שטף התיקים שינותבו אליו, ויצבור בו ידע ומומחיות.
שופטים בעלי ניסיון וידע המתמחים בנושא ספציפי מקדמים דיון איכותי התואם לרציונלים העומדים בבסיס החקיקה בארץ ובעולם. מגמות דומות זוהו בבתי-הדין המיוחדים שהוקמו לאורך השנים בישראל. בית-הדין להגבלים עסקיים הוא דוגמה לתחום בעל מורכבות דומה, בהיבטים מסוימים, אשר מקצועיותו ותרומתו לתחום התחרות ולקידומה לאורך השנים רבה מאוד.
שנית, הקמת בית-דין לקניין רוחני תקדם את היעילות ותאפשר לסיים הליכים שיפוטיים בדרך מהירה ואפקטיבית. שופטים בערכאה מיוחדת הם בעלי ידע כללי רחב בנושא, ולכן מבינים טוב יותר את ההליכים והטכניקות הרלבנטיות לדיון בעניין מסוים. הם יכולים לזהות דפוסים וסוגיות משפטיות במהירות - דבר אשר מקדם הכרעה מהירה.
שלישית, הקמת ערכאה ייחודית תאפשר עקביות בהכרעות ותפחית את הטעויות המשפטיות. עקביות בהתדיינות תגביר ודאות ותאפשר חיזוי של תוצאות המקרה. בעניין זה נזכיר כי במאמר שפרסם המגזין לקניין רוחני של אוקספורד, עמד דארן סמית' על טעויות בסיסיות ששופטים חסרי התמחות בתחום הקניין הרוחני שוגים בהן.
בחינה של דברי ההסבר והדיונים בוועדות השונות בכנסת, שדנו ובחנו את הקמתם של בתי-דין מיוחדים בישראל לאורך השנים, מלמדת כי הנימוקים וההצדקות שאליהם התייחסנו כאן, עמדו בבסיס החקיקה שקידמה את הקמתם. הצלחתן של הערכאות המיוחדות, כמו גם הממצאים הברורים שעולים מהמחקר בנושא יתרונות בתי-הדין לקניין רוחני בעולם, מובילים למסקנה ברורה - הקמתו של בית-דין לקניין רוחני בישראל היא מהלך טבעי וראוי - ויפה שעה אחת קודם.
ד"ר ליאור זמר הוא מרצה וחוקר בבית-ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. עו"ד ערן ברקת הוא שותף בכיר בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.