יהודק הפיקוח על הצ'יינג'ים: יצטרכו לתשאל ולזהות לקוחות בעסקאות של יותר מ-200 אלף ש'

ועדת חוקה חוק ומשפט תדון ביום שלישי בהגדלת הפיקוח והדרישות מהחנויות להמרת מטבע * יזוהו לקוחות בעסקאות מזומן מעל 10,000 ש'

הפיקוח והדרישות מחלפני הכספים צפויים להתהדק בצורה משמעותית. ביום שלישי צפויה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בהרחבת צו איסור הלבנת הון, המטיל אחריות וחובות רבים על בעלי הצ'יינג'ים (או בשם המלא נותני שירותי מטבע- נש"מ).

הדרישות החדשות מזכירות במידה מסוימת את מה שהבנקים נדרשים לבצע: מדיניות "הכר את הלקוח", שמטרתה לזהות לקוחות הבאים לבצע פעולות לצורך הלבנת הון. "חובות אלה יעמידו את הצ'יינג'ים מעתה ואילך בשורה אחת עם הגופים הפיננסיים הגדולים, וזאת למרות שהצ'יינג', בניגוד לבנק או חברת ביטוח, מעסיק לעתים קרובות 2-3 אנשים בלבד", אמרה עו"ד יעל גרוסמן, ממשרד יעל גרוסמן המתמחה בין היתר בהלבנת הון.

מהצו החדש עולה כי הנש"מ יצטרכו למלא פרטים על לקוחות המבצעים עסקאות גדולות, וכן יצטרכו לבצע תהליך מעמיק יותר של הכר את הלקוח ללקוחות הנחשבים לקוחות קבועים. כמו כן, נש"מ עם מחזור פעילות גבוה מ-3 מיליון שקל יצטרך להקים מאגר ממוחשב ובו יישמרו הפרטים של הלקוחות.

הצו קובע כי לקוח יגודר מקבל שירות קבוע אם במשך 6 חודשים ביצע פעולות בהיקף מצטבר של 200 אלף שקל ויותר, או כזה שביצע זאת בעסקה אחת.

במקרה שמדובר בלקוח שכזה, יצטרך בעל הצ'יינג' לעשות הליך של הכר את הלקוח ללקוח בעומק התלוי במידת הסיכון של הלקוח. במסגרת הטפסים שיצטרך הלקוח למלא, הוא ימסור פרטים אישיים, וכן יצטרך לענות על כמה שאלות, ביניהן נימוק מדוע בחר להמיר בסניף זה. כמו כן יישאל האם הוא נושא תפקיד ציבורי; האם הוא עושה את הפעולה בשביל מישהו אחר; האם בנק סירב לתת לו שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון; מה הפעולה שהוא מבקש לעשות; מה מקור הכספים; וכן יהיה עליו לחתום שמסירת מידע כוזב בטופס מהווה עבירה פלילית.

גם לקוחות שאינם מוגדרים מקבלי שירות קבוע יצטרכו להזדהות - במקרים שבהם מתבצעת עסקה במזומן בגובה של יותר מ-10,000 שקל או עסקה שלא במזומן בגובה של יותר מ-50 אלף שקל, תהיה חובה לבצע זיהוי של הלקוח ורישום של פרטיו. במקרים שבהם מועבר כסף לחו"ל בסכום של יותר מ-5,000 שקל, יתבצע תהליך הזיהוי שיכלול גם פרטים של מעביר הכסף, וגם פרטים של מי שמקבל את הכסף.

החוק מטיל לא מעט אחריות על הנש"מ: "עליו לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן", לשון הצו. בנוסף, מדי שנה לפחות הנש"מ יבדוק את המידע שיש לו על מקבלי השירות הקבועים, כדי לברר האם השתנו פרטיו של מקבל השירות, והאם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עמם.

דגש יושם על מעקב אחר לקוחות שהוגדרו בעלי סיכון גבוה. הצו מגדיר לקוחות בעלי סיכון גבוה כאישי ציבור זרים, תושבי חוץ ללא זיקה לישראל, לקוחות ממדינה המוגדרת בעלת סיכון גבוה או מי שמבצע פעולה מול מדינה המוגדרת כסיכון גבוה, לקוחות שנחשדים כחלפני כספים שאינם רשומים ולקוחות שיש חשד שהם קשורים לגורמים פליליים. עשיית פעולות בעבור לקוח שהוגדר בעל סיכון גבוה תצטרך לעבור אישור בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של הנש"מ.

עו"ד גרוסמן מתריעה כי צו זה עלול להביא לפריחה דווקא בקרב החלפנים הלא חוקיים: "הגברת הרגולציה על הצ'יינג'ים המורשים עלולה לגרום לנדידת אותם לקוחות שיש להם מה להסתיר לתעשייה המשגשגת של צ'יינג'ים וחלפנים לא מורשים, ולספקי שירותים כספיים מקוונים בלתי מפוקחים. היה נכון יותר להגביר את האכיפה של הצו הקיים, ולא להוסיף עוד-ועוד הוראות רגולציה שמסבכות את הפעילות ומבריחות את הלקוחות לערוצים הבלתי מורשים". צו זה אינו הצעד היחיד שנעשה לצורך הידוק הפיקוח על הנש"מ; בשנה שעברה הוחלט כי כל עסקה של יותר מ-50 אלף שקל שמבצע הנש"מ תדווח לרשות המסים.

הגדלת הפיקוח נעשתה כחלק מהמלחמה בהון השחור. לפי הערכות שפרסם בעבר משרד האוצר, שוק חלפני הכספים מגלגל בשנה סכום אדיר של כ-100 מיליארד שקל, שחלק ממנו נחשד ככספים של מעלימי מס. הרשויות החליטו להדק את הטיפול בנש"מ, בין היתר באמצעות הנחיות אלו. אלא שלא ברור האם יש לנש"מ משאבים וכלים ליישם את הדרישות הנוקשות, ולבצע מדיניות של הכר את הלקוח בדומה לבנקים, שלהם משאבים ותשתיות הרבה יותר מפותחים. מנגד, הצו אינו מטפל בסוגיה כיצד מונעים מגורמים לא מתאימים לקבל רישיון של נש"מ, אלא רק בפיקוח על נש"מים קיימים.

צרו איתנו קשר *5988