הנקראות ביותר

שמואל סלבין: "לפיד הגיע מעיתונות, לא איש מקצוע כלכלי"

יו"ר סלע קפיטל ומנכ"ל האוצר לשעבר מסביר מדוע יש מתח גדול בין לפיד לפקידי האוצר ומה באמת צריך לעשות כדי להיטיב עם רוכשי הדירות

"ההצעה שהציג שר האוצר למע"מ בשיעור אפס תגרום נזק ותוביל לעליית מחירים", קובע בנחרצות גם שמואל סלבין, מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר ומכהן היום כיו"ר קרן הנדל"ן סלע קפיטל.

לדברי סלבין, "אם רוצים לעזור לזוגות צעירים צריך לתת הטבה לכולם, לא למעטים. יש 100 אלף עסקאות בשנה וכ-75 אלף מהן בשוק הדירות מיד שנייה. הטבה בדירות חדשות פונה לחלק קטן, ובדרך כלל מי שקונה דירה חדשה זו גם אוכלוסייה מבוססת. פרסום התוכנית מוביל לדבר אחד - עצירת עסקאות. זה א'-ב' בהתנהגות אנושית ותהיה לזה תגובת שרשרת: ברגע שמפסיקים לקנות, הקבלנים, בעיקר הקטנים, מפסיקים לבנות. זה בדיוק מה שקרה אחרי המחאה החברתית בקיץ 2011. אחרי תקופה קצרה המחירים מזנקים. הרי ברגע שיגדל הביקוש ועדיין אין מספיק היצע זה הדבר היחידי שיכול לקרות".

אף על פי כן, מדגיש סלבין, ההחלטה של לפיד לפעול נגד פקידי האוצר לגיטימית: "מותר לשר להחליט על תוכנית או על מדיניות ולא להקשיב לפקידים. הם עובדים אצל שר האוצר ולא להיפך. כל התנגדות אינה רלוונטית. אני מסכים עם ד"ר מיכאל שראל, ראש מינהל ההכנסות שהתפטר, שהתוכנית תעשה נזק גדול למשק, אבל בסופו של דבר השר הוא שקובע".

סלבין מכיר מקרוב את הסיטואציה. הוא עצמו התפטר מתפקידו כמנכ"ל משרד האוצר בשנות ה-90 בשל אי הסכמה, לדבריו, עם מדיניות הממונים עליו. "הייתי הפקיד הכי בכיר והתפטרתי. היה לי ויכוח עם שר האוצר יעקב נאמן ועם נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל על מדיניות הריבית. ניהלתי מאבק צודק והתפטרתי".

- אז לא צריך להתרגש מיחסים מתוחים בין הפקידות לשר האוצר?

"תמיד יש מתח, אבל במקרה של שר האוצר הנוכחי אני חושב שהמצב שונה. רוב שרי האוצר הקודמים הבינו בכלכלה, היו מעורבים יותר. אבל לפיד הגיע ממקום אחר לגמרי, מעיתונות, הוא לא ניהל אף פעם והוא לא איש מקצוע בתחום הכלכלי. בגלל זה יש היום פער עצום בין הפקידות לשר, אי הניסיון מוביל למתח גדול מאוד. אם לפיד היה יודע לנמק את ההחלטות בצורה כלכלית אולי המצב היה שונה".

סלבין מתייחס בביטול לטענות כי התוכנית אינה חוקתית ותגרור פנייה לבג"ץ: "זו שוב דוגמא לכך שהמשפטיזציה השתלטה על כל דבר. אי אפשר להזיז שום דבר במדינה בלי שמשפטנים יהיו מעורבים. בצורה הזו אי אפשר לבנות מדינה. לשר האוצר ולממשלה מותר להחליט על מדיניות, גם כזו שמעדיפה יוצאי צבא, זו החלטה שלה וזו זכותה. על זה נבחרה מפלגתו של שר האוצר לכנסת".

סלבין לא רק מתנגד לתוכנית, אלא גם יודע להציע חלופה. פתרון שגיבש יחד עם עמוס רובין, מי שהיה יועץ כלכלי לראש הממשלה ובכיר בהנהלת בנק ישראל: "המדינה יכולה לתת ערבות לבנקים, שתעמוד לזכות כל רוכש שלא מסוגל להעמיד הון עצמי מספק לרכישת דירה. צריך לקבוע רף מסוים של כמיליון שקל והערבות תאפשר למי שלא יכול לגייס הון עצמי לקבל משכנתא. במקרה שהלווה לא יעמוד בתשלומים, הנכס יעבור לבנק ואת השאר תשלים המדינה. מדובר בתוכנית שעלותה למדינה תעמוד על 250-200 מיליון שקל לשנה. זה 10% מעלות התוכנית שעליה מדבר שר האוצר כעת. תוכנית כזו תתייחס לכולם בצורה שוויונית, לדירות חדשות ויד שנייה. הרי הבעיה האמיתית היא באי יכולתם של הזוגות הצעירים להעמיד הון עצמי הנדרש. זה הפתרון הישים ביותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות