לקראת חוק הגיוס שעבר לפני כשבועיים, ובעיקר על רקע סעיף הסנקציות הפליליות שבו, יצאו בתחילת החודש מאות אלפים מהציבור החרדי להפגנת הענק בירושלים. אלא שלא כולם היו אברכים שתורתם אומנותם. היו שם גם בוגרי צבא ואנשים עובדים, צעירים שברובם משתייכים לזרם מרכזי למדי בציבור החרדי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012, 45% מהגברים החרדים בני 20 ומעלה מועסקים בשוק העבודה (לעומת 64% מהנשים החרדיות) ויותר מעשרת אלפים חרדים מחזיקים בתואר אקדמי. המגמה הזו רק הולכת ומתגברת. הבעיה, אומרים במגזר, היא דווקא בציבור החילוני, שמתקשה לעשות את המהלך המנטלי שבהעסקת חרדים.
"המגזר החרדי גדל, נהיה יותר פתוח ורוצה לעבוד בעבודה מכובדת, אבל הם נתקלים בקשיים להשתלב", אומר אביגדור רבינוביץ', מנכ"ל עמותת שחרית, המפעיל את אתר הפייסבוק "עבודות לחרדים". מחקר של משרד התמ"ת מנובמבר 2012 בנוגע להשתלבות אקדמאים חרדים בעבודה - תומך בטענה הזו. המחקר, שחיברו רעות מרציאנו וד"ר דן קאופמן, מצא כי בוגרי אקדמיה חרדים זומנו בממוצע לפחות ראיונות עבודה והתקבלו למספר נמוך יותר של משרות.
לאור זאת, דיברנו עם מספר זוגות צעירים חרדים, עובדים ומנהלים קריירות, חלקם במקביל לגידול ילדים, שלכולם יש מטרה אחת: לשכנע את החילונים שהציבור החרדי הרבה יותר פתוח ממה שנהוג לחשוב.
אברהם (27) ותמר (35) פרידמן, הורים לחמישה ילדים, נשואים עשר שנים ושוכרים דירה ברמת השרון, בשכונה החילונית שבה גדלה תמר עד שחזרה בתשובה.
קריירה: מנהלים יחד עם אמו של אברהם את 'אורלי פרידמן מדיקל' בבית"ר עילית, מרפאה לאסתטיקה בבעלותם, המיועדת לציבור החרדי (אך לא רק לחרדים). לפני כן אברהם עבד כמנהל ייצור במפעל אלומיניום וכשליח בתל אביב, ותמר עבדה במכירות.
לימודים תורניים: אברהם למד בישיבות אמישנוב של הזרם החסידי-כללי עד 2008, כשהבן השני נולד והזוג נזקק לפרנסה. כיום הוא לומד במקביל לניהול המרפאה.
האם ההחלטה לעבוד השפיעה על חינוך הילדים: "הילדים לומדים בבית הספר ברמת השרון, הכולל לימודי ליבה", מספרת תמר, "בכיתה ט' ילכו ללמוד בבני ברק. אברהם ניסה להיכנס פעם למכינה ללימוד מתמטיקה, אבל עזב אחרי שבועיים. היום מסתדר יפה בעסק בלי לימודי המתמטיקה".
"אצלנו", אברהם מקש להוסיף, "מי שעובד ומחזיק את עצמו בכל עבודה - זה דבר מכובד והרבנים אצלנו מעודדים שאדם ישמור על העבודה שלו ועל הפרנסה שלו. כתוב באחד הספרים שהפרנסה היא החיים עצמם. אני קם בכל בוקר בשתיים וחצי לפנות בוקר כדי ללמוד. היום בעולם סופרים דולרים, אצלנו סופרים גמרא. חיים בשביל לתת המשך לילדים".
"הלימוד של בעלי הוא חשוב", תמר ממשיכה אותו. "הילדים שלי רואים שאבא עובד, אבל בבית הוא עם ספר גמרא פתוח, וזה מה שילווה אותם בחיים".
שירות צבאי: "הפטור שלי מצה"ל הוא פטור רפואי לכל החיים, אבל אילו הייתי צריך לעשות צבא הייתי בורח מהארץ", אומר אברהם. "יש לי אחים שעשו צבא, אבל הצבא מבחינתנו לא בא בחשבון".
האם השתתפת בהפגנת הענק: "הייתי בהפגנה", אומר אברהם. "אנחנו לא חלק מהמדינה ואנחנו לא צריכים לשרת בצבא. אני חי כאן כבן מיעוטים, ואני לא מרגיש חלק מהעם הישראלי. הדת היהודית כוללת גם תרבות פנימית הסותרת את התרבויות האחרות. אני גר במקום חילוני מאוד. כבן לתרבות שמנסה לשרוד אני מרגיש חייב לבדל את התרבות שלי. הציבור החרדי מנסה לשרוד תרבותית בעולם".
האם נתקלתם בקשיים בעבודה עם גורמים חילוניים: "ראיתי פרסום בעיתון לחרדים - בואו לעשות פרויקטים בהיי-טק בלואו קוסט", מתקומם אברהם. "את מבינה? החרדים הם לואו קוסט. זה מרתיח. יש לי בן דוד חרדי, מתכנת מוכשר, שנאלץ לנסוע בכל יום שעה וחצי לעבודה. החילונים אומרים בואו, תשתלבו, אבל מסתכלים עליהם בזלזול ומעסיקים אותם בשכר מגוחך".
"זה לא קל בכלל, אבל לא בלתי אפשרי", מוסיפה תמר. "אורח החיים מאוד רחוק. הבידוד המנטלי קשה למדי".
האם אתם רואים הבדל כלכלי משמעותי ברמת חייכם לעומת המגזר: "אנחנו סוגרים את החודש ברמה סבירה, אבל לא עשירים בכלל", אומר אברהם. "אני די בודד בזה בחברה שלנו. אנחנו לא עברנו את המהפכה התעשייתית שיצרה שכבה בינונית. אצלנו יש עשירים וכל היתר עניים. זה ברוך חברתי וקשה לפתור את זה. זה קורה גם בחברה החילונית. מערכת המסים שוחקת. לפני שאני מרוויח שקל, אני משלם עליו חמש פעמים מס".
האם אתם מחוברים לאינטרנט: "לא. רק מחשב במשרד לצורכי העבודה. אם אנחנו לא נגן על הילדים מהדבר הזה, לא יהיה מי שיגן. לצערי, הציבור החרדי היום פתוח מאוד, יש אינטרנט וזה פותח את הכול".
משפחת פרידמן / צילום: איל יצהר
משה (29) ומיכל (26) פריגן. ילדים: עמנואל, בן 5 וחצי, ועוד אחד בדרך. נשואים: 7 שנים
קריירה: משה קצין שילוב חרדים בחיל האוויר; מיכל גננת ובעלת עסק עצמאי מהבית לשירותי גרפיקה.
לימודים תורניים: משה משתייך לציבור הספרדי שלמד בישיבות ליטאיות. "מגיל 13 התחנכתי בישיבות בבני ברק ובירושלים בתנאי פנימייה", הוא מספר. "למדתי גם שחיטה וספרות סת"ם, כי זה עניין אותי. אחרי שהתחתנו, כשהייתי בן 23, המשכתי און אנד אוף עם הישיבה. הרגשתי שאני צריך לפרנס את המשפחה שלי בכבוד".
מיכל מספרת כי למדה במוסדות חרדיים עד כיתה ח', "אחר כך עברתי לתיכון בנות יעקב, שזה סגנון יותר פתוח, גם בלבוש. עשיתי בגרות רגילה. לעומתי, בסמינר עושים 'חוצים' - מבחנים כמו הבגרויות, שאינם מוכרים על-ידי מדינת ישראל. כל לימודי הליבה שהבנים לא לומדים - הבנות לומדות ברמה גבוהה פי שניים. מתחילות ללמוד מדעי המחשב בכיתה י"א. אני הייתי במגמה של גרפיקה ממוחשבת, ואחר כך הלכתי ללימודי המשך".
האם ההחלטה לעבוד השפיעה על חינוך הילדים: "בבני ברק אין אזורי רישום", מסביר פריגן. "זה תלוי לאיזה זרם אתה משתייך. בבית הספר של הבן שלי לומדים ילדים של אנשים עובדים ששירתו בצבא, אלא שכל בית הספר בקרוואנים. אולי חושבים במשרד החינוך שאם יש פה מישהו שעובד, שאולי יבנה את בית הספר לילדים שלו בעצמו. בתי ספר לאנשים כמונו לרוב נמצאים במבנים יבילים. אני סרח עודף, לא נמצא במיינסטרים. אני שייך לזרם שמתקיים בצל של הציבור החרדי. אנחנו, ששירתנו בצה"ל, לא יכולים להכניס את הילדים שלנו לבתי ספר של הקהילות היותר סגורות - אבל אני גם לא ממש רוצה.
"אני לא למדתי לימודי ליבה ואני רוצה שהבן שלי כן ילמד. הגעתי ללימודים אקדמיים בלי ABC. יש זרם של אנשים שעובדים בתוך הציבור שלהם, מנהלים מוסדות, וחשוב להם שהילדים שלהם יהיו בבתי ספר שנחשבים להכי חזקים, שלימוד התורה בהם הוא ערך עליון. גם מבחינתי זה ערך עליון, אבל הוא מתקיים בצד לימודי הליבה. אלוהים ברא גם את המתמטיקה ואי-אפשר להתקיים בלי זה. לאנשים ששירתו בצבא יש מודעות לזה. החרדים הם באמת ממציאנים, אבל כשהם מגיעים לצבא הם פוגשים בחורים בני גילם שיודעים דברים שהם לא חולמים לדעת. כשאתה מתמודד עם סדר פעולות חשבון בגיל 26, אתה לא רוצה שהילד שלך ילמד ככה".
שירות צבאי: "התגייסתי כי חשבתי שאקבל בצבא רעיונות חדשים", אומר משה. "זה היה ב-2007, ואז רק התחילו המסגרות של שילוב חרדים בצה"ל, אבל לא רציתי להתגייס למסגרות הללו. קצין מיון שיבץ אותי ברבנות חיל האוויר. שירתי שנה וארבעה חודשים במסגרת חוק טל, כגבר נשוי עם משכורת של 5,000 שקל בחודש.
"כשהשתחררתי היה לי עסק למכירת סנדוויצ'ים ופיצוצייה בבני ברק. הלכתי ללמוד עבודה סוציאלית במכללה חרדית בבני ברק, ועבדתי לפרנסתי באבטחה - בלילות עשיתי את שיעורי הבית. אחרי שנתיים פנו אליי מהצבא וביקשו ממני להקים את פרויקט 'נצח כחול' בחיל האוויר - לחיילי הנחל החרדי שלא מתאימים לתפקיד קרבי. אמרו לי, תקבל 15 חיילים ובתוך שנתיים תקבל עוד 15. אחרי שנתיים היו לי יותר מ-130 חיילים. גם הם וגם אני הגענו ללימודים בלי לדעת סדר פעולות חשבון. הייתי נשאר איתם לילות ועושה איתם שיעורי בית. זו הייתה עבודה שמי שלא מגיע מהמקום הזה לא יכול לעשות אותה. היום אני אחראי על פרויקט שח"ר כחול - מיועד לחיילים חרדים נשואים שרוצים לפרנס ורוצים מקצוע ביד ומיד".
האם אתם מחוברים לאינטרנט: "כן. הבן שלנו רואה דייגו ודורה".
איך אתם חווים את המפגש עם החברה החילונית: "אנחנו רואים שרוצים מאוד לשלב חרדים גם בתעסוקה וגם בצבא, אבל אנשים שמגיעים למקומות האלה הם בגדר חשודים מיידיים כמחזירים בתשובה. אם יגיעו לראיון בחברת היי-טק בחור חרדי עם זקן ופאות, שהיה מצטיין דיקן במדעי המחשב, ולעומתו יבוא בחורצ'יק מהציבור הכללי שלמד באוניברסיטת תל אביב, אין לי ספק את מי יקבלו לעבודה. החרדי הממוצע יברך ברכת המזון, לא ישב עם הבנות בפינת עישון, והוא יעבוד כמו חמור כדי להוכיח לעצמו שאכן הוא יכול".
משפחת פריגן / צילום: איל יצהר
אלישע כהן (26), נשוי לרוני (25) מגורים: בדירה בבעלותם בהרצליה
קריירה: אלישע שותף בשתי חברות סטארט-אפ ומנכ"ל של חברת סטארט-אפ עם שלושה שותפים חילונים, המפתחת מוצר לניהול היחסים בין דיירים בבניין לוועד הבית או לחברת הניהול ולעירייה. בקרוב יתחילו הרצה של המוצר בעיריית הרצליה, שגם מספקת ליווי לכהן ולשותפיו במסגרת מרכז היזמות הטכנולוגית HAC. מאחוריו מספר פרויקטים באינטרנט, ביניהם meorasim.co.il, אתר שמרכז את כל צורכי החתונה לזוגות מאורסים במגזר החרדי על-גבי דיסק - כך שהזוגות יוכלו להיעזר בו אוף ליין ומבלי צורך להתחבר לאינטרנט.
"אני היחיד מהמשפחה שלי שעובד בעבודה שלא קשורה לתחום התורני", הוא מספר. "יש לי שלוש אחיות, שלושה אחים שעובדים בתחום התורני, והשאר לומדים. אבא שלי קצין לשעבר בצבא. אימא שלי במקצועה פסיכולוגית, אבל היא עבדה בלנהל בית של 14 ילדים".
רוני בוגרת לימודי עיצוב אופנה, מנהלת משרד בחברת ההיי-טק מיינד יו ברמת החייל ובונה את המותג ERONIC - שמלות ערב לנשים חרדיות.
לימודים תורניים: רוני למדה בסמינר בית יעקב בבאר יעקב; אלישע למד בישיבה ליטאית עד גיל 21, כולל ארבע שנים בישיבות במקסיקו ובארצות הברית, כשליח ארגון חרדי.
"בגיל 21 הבנתי שאני לא מסוגל ללמוד 24/7", הוא אומר, "זה מתאים ליחידי סגולה. אז התחלתי לעבוד בחברת היי-טק במנהטן בתור ווב מאסטר. למדתי תוך כדי העבודה. כשאתה לומד גמרא, אתה לומד איך ללמוד ואיך ללמד את עצמך. ילדים בני 14 לומדים מ-7:00 בבוקר עד 2:00 בלילה, החומר הנלמד הוא לא קל והמשמעת הלימודית מאוד גבוהה".
שירות צבאי: "בגיל 18 הצבא נתן לי פטור על אי-התאמה", מספר אלישע. "בגיל 21 באתי לערער על הפטור. הייתי מוכן לא לקבל תשמ"ש - תשלומי משפחה. הצבא סחב אותי במשך שנה וחצי, ואז התייאשתי".
האם השתתפת בהפגנת הענק: "כן. לקחו אותנו לקצה, הכריחו אותנו לבחור צד והיינו מוכרחים לבחור בצד שבו הדת היא לא משהו רע. בארץ כולם יהודים וקשה יותר להתבדל, לכן החרדים נכנסים לתוך עצמם כדי להגן על המסגרת.
"הבעיה הגדולה עם החוק הזה הייתה הסנקציות הפליליות. אומרים לנו, תקשיבו חברים, גם במדינת היהודים יכול להיות שתשב ותלמד ובגלל זה תהיה אדם פלילי. אני בעד שיתגייסו, ובעד שמי שלא באמת לומד - שיכפו עליו להתגייס.
"אני חושב שיש ערך עליון ללימודי התורה. לא מסכים עם זה שהחילונים אומרים: 'אנחנו צריכים לפרנס אתכם'. המדינה צריכה לתת ללומדי התורה. אני חושב שחרדי שיושב ולומד הוא זכות קיומנו פה וצריך לשמור על המסורת של העם היהודי. אני כל היום עובד וגם מוצא את הזמן לשבת וללמוד תורה. יש לי שיעור כל יום, הדף היומי. הלוואי שיכולתי להקדיש לזה עוד זמן. רוב החרדים העובדים מוצאים את הזמן".
האם נתקלתם בקשיים בעבודה בסביבה חילונית: "לא", אומר אלישע. "כזוג חרדי בסביבה חילונית אנחנו צריכים להיות יזמים ושאפתניים. ככה התברגנו בסביבה החילונית. הדבר היחיד הוא שיש לי ארבעים אחיינים ובכל יום יש ברית או חגיגה אחרת. זו בעיה שמאפיינת כל חרדי שעובד בסביבה חילונית. הבוסים מתקשים להאמין למספר האירועים שיש לך".
האם יש אינטרנט בבית: "יש. לילדים שלי תהיה גישה לאינטרנט, אבל רק מגיל מסוים, והוא יהיה מסונן".
אלישע כהן / צילום: איל יצהר
נתי (30) ותהילה (26) גמליאל b ילדים: דויד (5) ויאיר (3) b נשואים: 7 שנים b מגורים: דירה בבעלותם בירושלים
קריירה: נתי סמנכ"ל במשרד הפרסום מותג בפרסום, יועץ שיווק ושותף באתר החרדי "קוקר". בעבר היה סמנכ"ל בקמפוס החרדי של מכללת הדסה בירושלים, וכיום שותף בפרויקטים לקידום השכלה ותעסוקה במגזר החרדי. בוגר מינהל עסקים בהתמחות בפרסום ובשיווק בקריה האקדמית אונו. תהילה רואת חשבון בהכשרתה, מבקרת פנים במשרד האוצר. בוגרת תואר בחשבונאות ובמערכות מידע של המכון הגבוה לטכנולוגיה ירושלים. התחילה את הקריירה החשבונאית בזיו האפט רואי חשבון. "החלום שלי", אומר נתי, "הוא לעבוד כסמנכ"ל שיווק בחברה גדולה ולא חרדית".
לימודים תורניים: נתי למד בישיבות חרדיות המשתייכות לזרם הליטאי. "עד גיל 23 למדתי בישיבת קול תורה", הוא מספר, "לאחר החתונה המשכתי בכולל כשנתיים". תהילה למדה בסמינר חרדי.
האם ההחלטה לעבוד השפיעה על חינוך הילדים: "במוסדות מסוימים הייתה יכולה להיות לכך השפעה, אך אנחנו מראש החלטנו לשלוח למוסדות אשר בהם השיקול הזה אינו מובא בחשבון. בירושלים החינוך החרדי מגוון ויש מקום לכולם. לגבי שידוך, כרגע זה לא רלבנטי עבורנו, ובעתיד הרחוק אנחנו לא חושבים שתהיה בעיה לילדינו להשתדך עם חרדים כמונו".
שירות צבאי: נתי עשה שירות אזרחי במשרד לביטחון פנים - ריכוז תוכנית המטפלת בנוער בסיכון. "באופן אישי", הוא מרחיב, "לא שירתי במסלול שתרם לי משהו לעבודה, ועשיתי זאת בהתנדבות מלאה. מה שכן, ברור שכאשר גבר חרדי צעיר מוצא את עצמו נשוי עם ילד או שניים בגיל 22, הדבר הראשון שהוא חושב עליו כשהוא מחליט לעזוב את הכולל הוא נושא הפרנסה, כך שההחלטה שלו להתגייס תהיה תלויה גם באפשרויות הפרנסה שיצאו לו מזה".
האם השתתפת בהפגנת הענק: "השתתפנו בעצרת, לא ראינו בזה הפגנה, וגם המארגנים לא התכוונו להציג את ההתארגנות הזו כהפגנה. זו הייתה מבחינתנו עצרת תפילה. שום תהליך שיתבצע בכפייה לא יגדיל את מספר המתגייסים. צריך להבין שתהליך ההשתלבות הוא לא רק בצה"ל. ההשתלבות באקדמיה שצומחת מאוד, ההשתלבות בתעסוקה, שצמחה בעשור האחרון - כל זה היה תורם לכך שגם האחוזים מקרב החרדים שמשתלבים בצה"ל היו גדלים, אך למישהו לא הייתה סבלנות והחליטו שחוק טל אינו מספיק טוב. לדעתי ההשפעה של הרצון הזה להאיץ את התהליך - הביאה לתהליך הפוך".
האם נתקלתם בקשיים בעבודה בסביבה חילונית: "אני לא זוכר שחוויית המפגש עם העולם החילוני הייתה דרמטית מבחינתי", אומר נתי. "בפגישות שלי עם אנשי עסקים חילונים בדרך כלל קיימת סקרנות לגבי אורח החיים החרדי, בפרט בתחום שבו אני עוסק. כשאני בונה אסטרטגיה שיווקית עבור המגזר החרדי נשאלות בדרך המון שאלות לגבי הרגלי צריכה, התנגדויות, דרכי מיצוב של מוצרים, והמידע הזה הוא מרתק עבור מנהלים חילונים. בדרך כלל עושים השוואות, ויש דברים שקשה להם להבין או לקבל. למשל, כשאמרתי לסמנכ"ל שיווק שלא כדאי לו לפרסם שירות מסוים בתקופת פורים ופסח מאחר שכולם עסוקים בהכנות לחגים, היה לו קשה לקבל את זה.
"באופו כללי, ברור שחילוני לא יסכים או יתחבר למה שאני מייצג, ויהיה לו יותר קשה להבין חרדים שמוותרים על הכול בשביל לשבת וללמוד תורה כל היום. לא כל אחד יכול להבין את זה. אחת השאלות הראשונות שאני נשאל היא אם שירתתי בצבא, וכששומעים שעשיתי שירות, יש סוג של מבט שאומר, אה, טוב, אתה בסדר".
האם אתם מחוברים לאינטרנט: "אנחנו מחוברים לאינטרנט מסונן לצורכי עבודה", אומר נתי. "אגב, אפשר לומר שרוב המגזר החרדי מחובר לאינטרנט בדרגות סינון שונות. תעשיית האינטרנט החרדי פורחת, וההשפעה של אתרי האינטרנט החרדיים גדולה מאוד בתוך המגזר. האתרים הם הראשונים שמביאים את הניוז הפנים-חרדי וכל מי שרוצה להיות מעודכן חייב להיות שם".
משפחת גמליאל / צילום: איל יצהר
כתבות
ני"ע
