מכונת הספינים של אולמרט נעצרה בחריקת בלמים

הפרקליטות ירתה בדיוק לכיוונים הנכונים, ובית המשפט הלך עמה ■ היום יועציו של אולמרט כבר לא היו יכולים להשתלח בפרקליטות כפי שעשו לפני שנתיים וחצי

בהכרעת דינו של השופט דוד רוזן אין גוונים של אפור. הכול שחור משחור. אין אפולוגטיקה, אין מצד אחד ומצד שני, יש רק מהלומות פטיש על ראשם של המורשעים. גם שלושת הנאשמים שזוכו, זוכו מחמת הספק, ורוזן מדגיש כי מדובר ב"ספק קל", על גבול ההרשעה.

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, הורשע בשני סעיפי שוחד, הסכום הגדול מביניהם כלל לא הגיע לכיסו, אלא לאחיו יוסי אולמרט. אולמרט גם זוכה משני סעיפי שוחד אחרים, 70 אלף שקלים שדכנר העביר למימון סקר פוליטי, ובקשתו של אולמרט מדכנר לסייע למהנדס העיר ירושלים אורי שטרית, שהיה נתון במצוקה כספית.

ואולם, רוזן מדגיש כי גם הזיכויים הללו - של מי שהורשעו חלקית וזוכו מסעיפים אחרים - הם זיכויים מחמת הספק הקל. לאורך כל החזית הייתה הפרקליטות על סף הרשעה. היא ירתה בדיוק לכיוונים הנכונים, ובית המשפט הלך עמה.

מכונת הספינים של אולמרט נעצרה היום בחריקת בלמים. לפני שנתיים וחצי, בבית המשפט המחוזי בירושלים, חגגו אולמרט ואנשיו את הזיכוי החלקי, תוך העלמת העובדה שהוא ספג גם הרשעה באותו יום, בפרשת מרכז ההשקעות. הזיכוי החלקי וההרשעה החלקית הפכו לחגיגת היטהרות מצד אולמרט, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי הפרקליטות. היום לא יכלו אולמרט ויועציו לחזור על אותו מהלך. ההרשעה בלקיחת שוחד כבדה מדי, והרטוריקה של השופט רוזן כלפי הנאשם מס' 8 הייתה חריפה מדי מכדי שניתן יהיה לייצר ספין שכזה.

הרשעתו של אהוד אולמרט
 הרשעתו של אהוד אולמרט

נחישות ואומץ לב

היום הוא יומה של הפרקליטות, יומו של המאבק בשחיתות השלטונית שאולמרט הפך להיות סופית מייצגה האולטימטיבי, עם הרשעה שנייה בעבירות שחיתות. היה מי שאוורר היום את הביטוי עבריין סדרתי.

במשך שעה וחצי ישב אולמרט על ספסל הנאשמים באולמו הגדול של בית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא לא הסכים להתיישב עד שאחרון הצלמים עזב את האולם, ואפילו אחרי שהשופט רוזן נכנס לאולם ושאל אותו אם לא נותר עבורו מקום ישיבה. שולה זקן, שעמדה מטרים ספורים ממנו, פעלה בחוכמה והתיישבה בשורה הראשונה באולם, לצד הסנגורים. רוזן לא קיצר בדבריו, ובמשך שעה ארוכה הלם בנאשמים, מטיח את חטאיהם קבל עם ואולם המשפט. כשהגיע לנאשם מס' 8, הפליג בפירוט העובדות והגרסאות, ובפרט זו המופרכת של אולמרט, שלא זכתה לאמונו. אולמרט נראה תשוש, מותש, תמך את ראשו בידיו. ברגע אחד, מבלי משים, שיחרר בדל חיוך מריר אל עבר יושבי האולם. איש לא שידר אליו בחזרה מבט של אמפטיה.

אחרונת הנאמנות שלו, שולה זקן, פנתה לו עורף והחליטה להציל את עורה בתמורה להפללתו. אלא, שעסקת הטיעון שעליה חתמה זקן עם הפרקליטות לא התקבלה בהתלהבות מצד רוזן. הוא דחה כלאחר יד את בקשת הפרקליטות להעיד את זקן בעוד שבועיים, וכעת אף לא ברור מה יעלה בגורל בקשת התביעה לאפשר לה לזמן את אולמרט לחקירת משטרה באזהרה בימים הקרובים.

כשסיים רוזן להקריא את הכרעת הדין, הבהיר לפרקליטות שיהיה עליה לעמול קשה כדי לשכנעו לאמץ את הסדר הטיעון עם זקן, הכולל ענישה מקלה של 11 חודשי מאסר. זקן, הוא הבהיר, איננה דג רקק, ולא פקידה זוטרה, אלא שחקנית מרכזית בסיפור השחיתות שנהנתה מכספי השלמונים.

ההרשעה החד-משמעית שיצאה מבית מדרשו של השופט רוזן, מולידה מתוכה גם ביקורת על שופטי המחוזי בירושלים שהתפתלו והתייסרו בדרך לזיכויו של אולמרט משתי פרשות הדגל בכתב האישום הקודם - ראשונטורס וטלנסקי. כל תיק פלילי הוא עולם לעצמו, וכל מסכת ראייתית עשויה להוביל לתוצאות שונות, אבל דומה שגם נחישות ואומץ לב מקצועי וציבורי משחקים תפקיד בתיקי שחיתות שבהם הנאשמים הם אישי ציבור רמי מעלה.

את הקלקולים בפרשות ראשונטורס וטלנסקי היה צריך בית המשפט העליון לתקן כבר מזמן, ואולם עד עתה, קרוב לתשעה חודשים לאחר שהסתיימו הדיונים בערעור הפרקליטות, טרם נתנו חמשת השופטים את פסק דינם. זו התנהלות מעוררת תמיהה, וכל ההסברים הרווחים שלפיהם המתינו שופטי העליון עד למתן הכרעת הדין בהולילנד, יש לקוות שאין בהם ממש.

הכרעה בנויה לתלפיות

לאחר מותו במהלך המשפט, היום הוא גם יומו של עד המדינה המנוח במשפט הולילנד, שמואל דכנר. ספק אם אי-פעם הושמץ כך אדם בישראל על ידי מכונה משומנת של אישים בעלי כוח ומהלכים, וכלי תקשורת שהתגייסו להשחרתו וקטילתו.

רוזן נרתם בהכרעת הדין גם לקרב המאסף על כבודו של דכנר. הוא איננו מסתיר את הבעייתיות בהתנהלותו של דכנר ואת הקושי לאמץ חלקים מעדותו שלא נמצא להם תימוכים בראיות אובייקטיביות אחרות, ואולם, בסופו של דבר, דכנר היה ונשאר הציר המרכזי שסביבו נעה פרשת הולילנד כולה.

הוא זה שבא למשטרה ולפרקליטות ושפך את הסיפור, הוא זה שהעיד במשך עשרות ימים בבית המשפט, ועמד גם בחקירות נגדיות מצד חלק מהסנגורים, עד שהתמוטט ומת.

רוזן הלך באותו מתווה שבו הלכה הפרקליטות - לקבל את עדותו של דכנר ולהתבסס עליה רק ביחס לאותם פרטים שלגביהם יש גם ראיות חיצוניות תומכות. וכאלה, מתברר, היו למכביר. כששומעים כיצד רוזן ממוטט את הגרסאות שהשמיעו הנאשמים במסגרת קווי ההגנה שגיבשו, מתעורר הרושם שהסנגורים לא התאמצו מספיק לגבש גרסאות סבירות והגיוניות. הכרעת הדין המלאה דרושה עדיין עיון והעמקה, ואולם ניתן לקבוע שרוזן בנה את ההנמקות שלו להכרעותיו המרשיעות באופן שיקשה על הנאשמים לערער לעליון.

העומק הראייתי שאליו הגיע רוזן גם מפריך את הטענה בדבר "זיהום ההליך" וההשפעה האפשרית על רוזן, שהשמיעו יועציו של אולמרט נוכח הפרסומים של השבועות האחרונים על עסקת הטיעון הנרקמת בין זקן לפרקליטות. אף שרוזן העיד על עצמו כמי שקורא עיתונים ויודע על המתרחש גם מחוץ לאולמו, לא ניתן להיות מושפע ו"להזדהם" מהשיח התקשורתי ובאותה נשימה לחבר הכרעת דין הבנויה לתלפיות, כפי זו שבה הורשעו היום ראש ממשלה בישראל וחבורת בכירים אחרים, בעבירות שחיתות שאין חמורות מהן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988