בית הדין הסלקטיבי ע"ש מכבי ת"א

להעניש את פניני בדצמבר הרבה יותר קל מלהעניש את סופו באפריל, ערב סדרת הצלבה מול מילאנו ■ פרשת השבוע

נסו רגע לנתק את עצמכם מענייני אהדה או שנאה של קבוצה. אתם הרי מכירים את האווירה באצטדיון כדורגל או באולם כדורסל, את הקללות, את הגועל נפש והזוהמה שמתלווים לאירועים האלו, בעיקר במשחקים רגישים. הגועל נפש הזה הוא נורא. אבל הוא לא חדש, הוא תמיד שם. הוא תמיד חלק מהשיקול אם לבוא למשחק עם הילד. עכשיו יש עוד עניין שתצטרכו לקחת בחשבון אם אתם מחליטים ללכת על זה: 'חבר'ה, מי שיבוא למשחק שבו יקללו משפחה של שחקן, אנחנו לא נוכל להיות ערבים להתנהגות של אותו שחקן'. זה פחות או יותר המסר שדואגת הנהלת מכבי ת"א להעביר מאז אירוע הדריסה של סופו בהדר יוסף.

מכבי, כבר למדנו לדעת, זה ביזנס. אתה שומר על הנכסים שלך כל עוד הם מניבים. הרצון של מכבי ליהנות ממה שהיא מתיימרת לייצג מבחינה חינוכית הוא בסדר כל עוד הוא לא מתנגש באינטרס הספורטיבי. משום מה קשה לה לקבל החלטה ברורה וקלה בעניין סופו, שהיתה צריכה לקחת אחרי פחות מיממה. במקרה הזה היא מנצלת את העובדה שאין קשר בין רשויות המשפט של היורוליג לאלו של הליגה. היא תיתן לסופו לשחק ביורוליג כי היא חייבת אותו לסדרה מול מילאנו. העיקר שלא תידפק לה העונה. בליגה היא תסמוך על בית הדין של איגוד הכדורסל שיחזיר את סופו בזמן הנכון, כלומר שיהיה מוכן ומזומן למשחקי הגמר, ואם אפשר אז אפילו לחצי גמר הפלייאוף.

עם גיא פניני ופרשת שולדבראנד העניין היה פשוט יותר למכבי: פניני, בטח בזמן ההוא, לא היה שחקן משמעותי ושובר שוויון כמו סופו. וזה קרה בשלב לא קריטי בעונה (בתחילת דצמבר). הרבה יותר קל לתת עונש חינוכי לפניני בדצמבר מאשר לסופו באפריל, ערב סדרת הצלבה. היא מנהלת בית משפט פנימי מוזר שבו היא קובעת מערכת חוקים וכללים של מה מותר ומה אסור על-פי עובר העבירה ומשמעותו לקבוצה, והתקופה בעונה.

הטיפול הרפוי וההססני בנכס כמו סופו מראה בדיוק מה מכבי חושבת על ערכים אחרים מלבד ניצחון. תשכחו ממכבי ת"א החדשה. אין דבר כזה. במכבי הוציאו את עיקר האנרגיות בתדרוך האנשים שיצאו לתקשורת עם תגובות לא ענייניות (סופו: הם לא מכבדים את ההמנון; בלו: באמריקה זה לא יכול לקרות) ובצפייה חוזרת ונשנית בווידיאו כדי להוציא בסוף מסקנה חותכת שסופו לא רמס אף אחד כששעט ליציע. לא אקח הימור רע אם אומר שאם לאנדרה זיזיץ' היה קופץ הפיוז, גם אם היו קללות חמורות יותר מאלו שספג סופו, סבירות של 100% שעד סוף השבוע הוא כבר היה על המטוס ומכבי היתה מוציאה הודעה על אפס סובלנות, חינוך, ערכים וכו וכו'.

***

כשחושבים על זה, על האש בין המועדונים, על אובדן השליטה, הקללות, שוכחים שזה לא מתחיל במגרש. אפשר למשל ללכת לווידיאו שדווקא אותו בחרה מכבי להוציא לתקשורת: זה שבו נראה עומד חתן פרס ישראל, ומבקש 20, 30 הפרש ואם אפשר אז גם יותר.

אני לא קונה את עניין ההשפעה של מזרחי באיגוד הכדורסל, שמנסים לצייר עכשיו כמה שעלול להשפיע על העונש שיספוג סופו. צריך להיות מוטרדים יותר מהאופן שבו כושר השיפוט של מזרחי - דמות שאמורה לייצר ולו מראית עין רק בשל הזכייה בפרס ישראל - מתעוור בשעה שהאינטרסים של הקבוצה שלו עומדים במבחן. דקה ורבע אחרי שסופו רץ ליציע, מזרחי כבר הודיע כי לא ייענש. על בסיס מה בדיוק? הרי אז לא ידע בכלל אם דרס או רמס, כמה ולמה. אחר כך הסביר שסופו לא פגע פיזית באף אחד, כאילו שזה מה שחשוב.

בכל פעם שמתרחשים האירועים האלו אפשר להבין למה לבעלים של מכבי נוח עם מזרחי. כבר אין לו את הכוח (או הרצון או אחוזי הבעלות) להטיל וטו על בחירת שחקנים או מאמן או לנהל את ההצגה בשוטף, אבל הוא בדיוק האיש שלהם לעסוק בדברים הללו. איפה החברים פדרמן או רקנאטי או פדרמן ורקנאטי ג'וניורס כשצריך לטפל בסוגיות הללו, למה קולם שוב נדם כשהגיעה השעה לעסוק בסוגיה משמעתית?

***

סוגיית הפועל ת"א היא קצת יותר מורכבת: איזה קללות מותרות באירוע ספורט ואיפה נחצה הגבול, הוא עניין לא לגמרי ברור. אבל במסגרת הסמכות של ביה"ד של איגוד הכדורסל, ועל בסיס ההיסטוריה של הקהל הזה, היא צריכה לחטוף את העונש הכבד ביותר האפשרי במסגרת החוק. אם העונש הזה יהיה מספיק כבד ופוגע, יש לקוות שהוא יגרום להנהלת הפועל לנסות ולמצוא את הדרכים לעצור את הזוהמה הזאת.

***

תגובת מכבי ת"א לכתוב לעיל: "אין בדעתנו להגיב על אי הדיוקים הרבים, וזה בלשון ההמעטה, על המאמר 'בית הדין הסלקטיבי ע"ש מכבי ת"א', אולם הנאמר על ידך כי שמעון מזרחי כבר מיהר והודיע כי סופו לא ייענש הינה פגיעה באמת. מזרחי מעולם לא הודיע זאת".