עורכי דין שיבקשו לדחות דיון הקבוע להם בבית המשפט מסיבות שונות, עשויים לגלות שהדיון המבוקש הוקדם למועד קרוב יותר במקום להידחות - כך עולה מנוהל חדש שפירסם אמש (ג') נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, במטרה לצמצם למינימום את היקף הדיונים הנדחים, הגורמים לבזבוז זמן שיפוטי ולהארכת משך חיי התיקים בבתי המשפט.
הנוהל של גרוניס, שאמור להחליף נוהל קודם שפירסמה נשיאת בית המשפט העליון הקודמת דורית ביניש בינואר 2010, קובע כי מעתה ינקטו בתי המשפט גישה קשוחה יותר מבעבר בנוגע לבקשות של בעלי דין או עורכי דינם לדחות דיונים שנקבעו.
הנוהל החדש של גרוניס מלמד כי שופטים בכל הערכאות התעלמו למעשה מהנוהל שפירסמה ביניש ב-2010. בין היתר, לא נעשה שימוש בטופס הייעודי להגשת בקשות לדחיית דיונים; לא נבחנו חלופות שיאפשרו את קיום הדיון בכל זאת; ופעמים רבות עצם העומס המוטל על השופט במהלך יום דיונים, והעובדה שבקשת הדחייה הוגשה על-ידי שני הצדדים במשותף, היוו טעם מספיק למתן דחייה.
גרוניס מתקומם על כך: "עמידה קפדנית על מניעת דחיית דיונים שאין ביסודן הצדקה ממשית תסייע במאמצים לקיצור אורך חיי תיקים במערכת. יובהר כי מערכת המשפט תבחן בקפידה את יישום הוראות הנוהל באמצעות דוחות עיתיים".
"דחייה - החריג לכלל"
בדומה לנוהל של ביניש, גם גרוניס מבהיר כי "הכלל הוא שדיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל".
עוד נקבע כי קיום משא-ומתן לפשרה, הסדר טיעון או הליך גישור לא יהוו עילה מספקת לשינוי מועד דיון שנועד לשמיעת ראיות, הן בהליך פלילי והן באזרחי. ככל שהתיק "ותיק" יותר במערכת - כך תהיה הנטייה לאשר דחיות מצומצמת יותר. גרוניס מבהיר כי גם במקרה שנקבעו לעורך דין דיונים מקבילים בכמה בתי משפט, ייעשה ניסיון לאפשר את קיום כל הדיונים לפני שתאושר דחייה.
עוד מציין נשיא העליון כי גם כשתתקבל בקשה לשינוי מועד דיון, ייקבע מועד חדש סמוך ככל האפשר למועד המקורי שבוטל - ולעתים גם במועד מוקדם יותר.
"בנוהל זה מדובר על שינוי מועד הדיון ולאו דווקא על דחיית מועד הדיון", כותב גרוניס. "השימוש בביטוי 'שינוי מועד הדיון' מכוון לכך שכאשר בית המשפט שוקל בחיוב בקשה בעניין מועד הדיון, עליו לבחון לא רק אפשרות של דחייה של המועד, אלא אף הקדמתו. על מגיש הבקשה לדחייה לדעת כי בהחלט ייתכן ששינוי המועד ייעשה על דרך הקדמת הדיון".
שיקולים לדחייה
בהתאם לנוהל הקיים שגיבשה הנשיאה הקודמת ביניש, הותווה לראשונה מתחם שיקול-הדעת של השופטים בבואם להכריע בבקשות דחייה. הנוהל קבע כי על השופט לתת משקל מכריע לאינטרס הכללי בדבר ניצול יעיל של הזמן השיפוטי, ולהתחשב באינטרסים של הצדדים - אף אם שניהם הסכימו לדחייה - רק כשיקול משני.
בין היתר על השופטים לשקול את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, וכן האם הסיבה לדחייה מקורה במחדל של אחד מהצדדים מלבצע את שהיה מוטל עליו. על השופטים לנמק את החלטתם לדחות או להיעתר לבקשות דחייה, וזאת אף אם הדיון נדחה ביוזמת בית המשפט, ללא בקשה מטעם הצדדים. אם הוחלט לדחות מועד דיון, על השופט לקבוע מועד חדש במועד קרוב ככל האפשר, ולשקול אפשרות להטיל הוצאות במקרה הצורך על הצדדים, לטובת הצד שכנגד או לטובת אוצר המדינה.
כמחצית מהדיונים נדחים
מחקר מעקב שערכה מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט, ופורסם לפני כחצי שנה, גילה כי יותר ממחצית הדיונים בבתי המשפט נדחים ממועד הדיון המקורי, לבקשת הצדדים או ביוזמת בית המשפט.
עוד התברר כי ערכאות בתי המשפט מתעלמות מנוהל דחיית הדיונים של ביניש, וכי דחיית הדיונים תורמת באופן ישיר להארכת משך חיי התיקים בתוך המערכת, עד שהם נסגרים בפסק דין. המחקר מצא כי רוב מוחלט של בקשת הדחייה הן מטעם הצדדים לתיק, ורק 5% מהדחיות הן ביוזמת השופטים עצמם.
עוד התגלה כי דיון הנדחה מבעוד מועד מוסיף בממוצע כ-3 חודשים למשך ההליך המשפטי, בכל סוגי ההליכים; דחיית הדיון במועדו מוסיפה כ-4 חודשים למשך ההליך האזרחי.
דחיית הדיונים צורכת גם זמן שיפוטי יקר: בכלל מערכת המשפט, שופט מטפל ב-4 בקשות לדחיית דיון בממוצע ביום; ובמבט-על מערכתי, הזמן השיפוטי המוקדש לטיפול בבקשות הדחייה שווה ערך לזמן המגולם ביותר מ-9 תקני שופטים, מבלי לקחת בחשבון זמן שהשופט עשוי להשקיע לשווא בהכנה לקראת דיון, זמן ריענון הנדרש עקב פער זמנים בין דיונים, זמן מנהלי המוקדש לטיפול בחלק מהבקשות ולזימון מחדש של הצדדים ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
