האח הגדול ממס הכנסה רוצה לדעת עליכם עוד

על רקע הדיון הציבורי על הטלת חובת דיווח לרשויות המס על כל התושבים, רשות המסים הפיצה הצעת חוק להרחבת חובת הדיווח בגין שורות פעולות כלכליות ■ הסנקציה על אי-דיווח: קנס של 30% מגובה המס, בנוסף לתשלום המס במלואו

האם בקרוב נצטרך לדווח לרשות המסים על מתנות שקיבלנו מהמעסיק שלנו ועל החזר מס שקיבלנו ממדינה זרה? רשות המסים מקדמת בימים אלה חקיקה שתוסיף שורה ארוכה של פעולות כלכליות, שייחשבו לתכנוני מס חייבים בדיווח. מי שלא ידווח על הפעולות ברשימה, יהיה חשוף לקנס בשיעור 30% מגובה המס שהיה עליו לשלם, בנוסף לתשלום המס במלואו.

לטענת הרשות, מטרת הצעת החוק להתמודד עם בעיית שחיקת בסיס המס, שגורמת להפסדים של מיליונים רבים לקופת המדינה. בהתאם לכך גיבשה הרשות את הרשימה החדשה של פעולות חייבות בדיווח, שכותרתה "הצעה לתיקון חקיקה - פעולות חייבות בדיווח". הרשימה טרם הופצה ומהווה בשלב זה מיזכר פנימי, שפרטיה הגיעו לידי "גלובס".

ברשימה המוצעת כלולים 23 קריטריונים המחייבים דיווח, חלקם חדשים וחלקם מרחיבים את חובת הדיווח על שורה של פעילויות הנחשבות ל"מיוחדות" או "חשודות", הקיימת כבר בחוק מאז שנת 2006.

משמעות ההנחיות החדשות היא שכל מי שביצע פעולה מהפעולות ברשימה, יצטרך לצרף דיווח מיוחד לדוח השנתי שלו (או להגיש דוח שנתי, אם לא היה חייב בהגשתו קודם), שימקד את תשומת-הלב של רשות המסים בכך שיש צורך לתת עדיפות לבדיקת הדוח שלו.

ברשימה החדשה מופיעות, בין היתר, הפעולות הבאות: כל מקרה בו עובד מקבל ממעבידו הכנסה או תמורה שאינה הכנסה ממשכורת או שאינה הכנסה לפי פקודת המסים - למשל מתנה, פיצוי בגין עוגמת-נפש, פיצוי בגין אי-תחרות, הוקרה וכיוצא באלה - יחויב בדיווח; עוד יידרש דיווח על תמורה או חלק מתמורה שקיבל בעל מניות אגב מכירת מניות החברה או פעילות החברה, מרוכש המניות או מרוכש הפעילות, כגון תמורה בגין מכירת נכס שאינו מוחשי דוגמת אי-תחרות או מוניטין.

גם "רכישה עצמית" של מניות תתחייב במקרים מסוימים בדיווח כתכנון מס מיוחד, וזאת אם הרכישה הביאה ל"הוצאתו" מהחברה של בעל מניות אחד או יותר.

עוד מוצע להחיל חובת דיווח על כל החזר מס זר שהתקבל ממדינה זרה מתוך מס זר שחושב בגינו זיכוי (ישיר או עקיף) בשל מסי כפל. לדוגמה, מדינות בהן ניתן להעביר הפסדים לשנה קודמת (carry back), ושכתוצאה מכך נוצר החזר מס לאחר קבלת הזיכוי, שאינו מדווח.

באמצעות הרשימה מנסה הרשות לטפל גם בתופעה המכונה "שינוי מודל עסקי", במסגרתה מתבצעים אקזיטים של חברות ישראליות בשני שלבים - מכירת מניות החברה בשלב ראשון בסכומי-עתק, ומכירת ה-IP של החברה בשלב שני בסכומים זניחים. לטענת הרשות, מדובר במכירה אחת שתמוסה לפי סכום המכירה הגבוה, ולא לפי הסכום הנמוך שננקב בעסקה השנייה.

ברשימת הקריטריונים שבהצעת החוק דורשת הרשות דיווח על כל שינוי במודל העסקי של חברה, במסגרתו מועברים, בין היתר, סיכונים, פעילות, עובדים, הוצאה של IP, מכירת נכסים לא מוחשיים וכיוצא באלה, לחברה קשורה שאינה תושבת ישראל.

שיטת "מצליח"

ב-2006 עוגנה בתקנות רשימת פעולות שהוגדרו כתכנוני מס חייבים בדיווח. הסנקציה שנקבעה על אי-דיווח הייתה קנסות או אף פתיחה בהליך פלילי. בין הפעולות ה"חשודות" שנקבע כי הן חייבות בדיווח מיוחד, ניתן למצוא פעולות כלכליות שבין "אדם" ל"קרובו" וכן פעילויות באמצעות חברות זרות.

כך, לדוגמה, נקבע כתכנון החייב בדיווח תשלום דמי ניהול ל"קרוב" בסך העולה על 2 מיליון שקל בשנת המס, בנסיבות שיש בהן להביא להפחתת המס - כאשר, למשל, ה"קרוב" יכול לקזז את דמי הניהול כנגד הפסדים.

מטרת הרשימה החדשה היא לחשוף תכנוני מס לא לגיטימיים שכבר מדווחים כיום בדוחות השנתיים אך מוחבאים מן העין, ולכן לא מאותרים תמיד על-ידי רשות המסים; ובנוסף, הכללת הכנסות נוספות בדוח, שעד כה הנישומים לא חשבו כי הן חייבות במס. זאת, במטרה לחשוף תכנונים לא לגיטימיים שמוסווים כמקור תמים שאינו חייב בדיווח.

עו"ד ורו"ח ג'קי מצא מסביר: "המטרה הראשונה של תכנוני מס ברי-הדיווח היא להפנות זרקור, כדי שיהיה קל לרשויות המס לזהות איפה נמצאים תכנוני המס המשמעותיים אותם הם מחפשים. ברוב המקרים תכנוני המס האלה מבוססים על 'שיטת מצליח' - מאחר שידוע שרשות המסים לא בודקת 100% מהתיקים, אז הנישום אומר לעצמו 'אם יזהו את תכנון המס שמוחבא בדוח, אני אסביר למה נקטתי בעמדה הזאת, ומקסימום יגידו לי שזה לא מקובל', אבל 90% מהסיכוי זה שלא יבדקו אותו, אז הוא נהנה מן ההפקר במקרים רבים.

"הסיבה השנייה היא שישנם מקרים שבהם טוען הנישום שהתקבול שקיבל לא היווה הכנסה כלל, ולכן הוא בכלל לא חייב בדיווח לרשויות המס. במקרה הזה הוא לא מחביא כלום בדוח, אלא לא מדווח על התקבול הזה מראש. לא כל תקבול כסף הוא הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה. לדוגמה, אם אדם מצא ארנק עם כסף ברחוב - זאת לא הכנסה; אדם שקיבל מתנה מאחיו או ירש כספים מפיקדון בנקאי - זו לא הכנסה.

"ברשימה החדשה הכניסו חלק מהדברים הללו, שלא נחשבו עד כה כהכנסה על-ידי הנישום, להגדרה של דברים שחייבים בדיווח. למשל, נקבע כי מתנה או הוקרה שקיבל נותן שירות או עובד במסגרת עבודתו חייבת בדיווח - למשל, רופא בחדר ניתוח שקיבל כאות הוקרה כסף או רכב יוקרה, אז היום הוא לא חייב לדווח לכאורה, כי הוא יכול לטעון שזו לא הכנסה לפי הפקודה, אבל ברגע שיעברו ההוראות החדשות, הוא יהיה חייב לדווח".

לדברי מצא, בשורה התחתונה רשות המסים מנסה לסגור שתי פרצות שבאמצעותן ניתן להסתיר תכנוני מס: הראשונה - העובדה שהרשות מוגבלת ביכולתה לבחון את כל הדוחות ובוחנת רנדומלית פחות מ-3% מהתיקים, ולכן לא עולה על תכנוני מס שמוחבאים בחלק מהדוחות; והשנייה - תכנוני מס שמוסווים כהכנסות לא חייבות בדיווח.

לדבריו, "לא באמת מעניין את רשויות המס אם אדם קיבל מתנה אוטנטית מאחיו שמעסיק אותו, למשל, אבל הרשויות רוצות זרקור על העברת הכספים כדי לבחון אם לא היה כאן תכנון מס לא לגיטימי או תחמון מס. יש זרקור על מה שהיה צריך לדווח והוחבא בדוח, וזרקור על דברים שטענת שאינך צריך לדווח, והרשות רוצה לבדוק אם באמת לא היית צריך לדווח עליהם".

"לא זו הדרך"

מי ייפגע ומי ייהנה מהרחבת חובת הדיווח? לדברי עו"ד זיו נויפלד, שותף ומנהל מחלקת מסים במשרד נשיץ-ברנדס, "הרשימה תפגע בכל מי שביקש לבצע פעולה מבין הפעולות הנזכרות במסמך ושסמך על כך שהפעולה לא תיבחן על-ידי הרשויות. נזכיר כי למרות שפקודת מס הכנסה מחייבת את כלל תושבי ישראל שמלאו להם 18 שנים בהגשת דין וחשבון על הכנסות, בפועל מרביתנו פטורים מלקיים חובה זו, עקב פטורים רחבים שנקבעו בתקנות.

"בנוסף, הבחינה של הדוחות נעשית באופן רנדומלי לפי סדרי עדיפויות של הרשויות, ואין מצב של בחינת 100% מהדוחות המוגשים. הדיווחים המיוחדים יביאו תחת הפנס של רשות המסים את אותן פעולות שרשות המסים מבקשת לבחון באופן מיוחד. כלומר, מדובר בפעולות שלגישת רשויות המס מביאות לחיסכון שאינו לגיטימי במסים, ומכאן ברור האינטרס שלה בבחינתן מקרוב".

נויפלד מציין כי לא ברור אילו קריטריונים הובילו לגיבוש הרשימה. לדבריו, "נראה שמדובר בקיבוץ רנדומלי של פעולות, שכשם שאלה נבחרו, באותה מידה ניתן היה לחשוב על פעולות רבות אחרות. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שלדעת רשות המסים נעשה שימוש בפעולות אלה על-ידי נישומים כדי להביא לחיסכון שאינו לגיטימי במסים.

"ככל הנראה רשימת הפעולות נאספה משולחנם של פקידי השומה בעקבות דיונים עם נישומים מהשנים האחרונות. הגם שאינטרס המדינה הוא ברור, במקרה זה נשאלת השאלה לאן כל זה הולך? האם כל פעולה כלכלית שעשויה להיחשב כתכנון מס תוגדר כמיוחדת, וככזו המחייבת דיווח מיוחד. נראה לי שלא זו הדרך. הלוא אם הכול 'מיוחד', אז הכול בעצם 'רגיל'".

- המטרה היא להתמודד עם בעיית שחיקת בסיס המס.

נויפלד: "אני מברך כל פעולה שתוצאתה היא לוחמה בהון שחור והעמקת תחושת השוויון בנטל המס וגביית מס אמת; אלא שאיני סבור שהדרך הנכונה היא בהגדרה של רשימה אינסופית הולכת ומתעדכנת אחת לכמה שנים, של פעולות כמיוחדות וכמחייבות דיווח מיוחד.

"הדרך להתמודד, לדעתי, היא בהעמקת חובת הדיווח הכללית, דרך ביטול הפטורים הקיימים, והטלתה על כלל התושבים. במקרה זה, מה שטוב לארה"ב, על כ-300 מיליון תושביה, טוב גם למדינת ישראל הקטנה.

"הכנסה למעגל המדווחים של מי שעד כה חמקו מדיווחים בקשר עם הכנסותיהם ונכסיהם היא הפתרון האמיתי לבעיה. מובן שבמקרה כזה האוצר יצטרך לתגבר את מערך רשות המסים בכוח-אדם ולשפר ולהשקיע במערכות האוטומטיות".

חובת דיווח כללית?

פרסום הצעת החוק של הרשות מצטרף לדיון הציבורי בימים אלה בשאלת החלת חובת הדיווח על כלל תושבי המדינה, כנהוג בארה"ב. חובת דיווח כללית משמעותה הרחבת חובת ההגשה של דוח שנתי הכולל את כלל ההכנסות וגם את ההוצאות, לכל התושבים, ובכלל זה כל השכירים במשק - ולא עוד דוחות שנתיים, המוגשים היום רק על-ידי חברות ועצמאיים. המטרה: להילחם בהון השחור וההכנסות הבלתי מדווחת והגדלת ההכנסות ממסים.

רשות המסים המשיכה לקדם יוזמות חקיקה שירחיבו את חובות הדיווח שיחולו על תושבי ישראל, בעיקר בכל הקשור לתכנוני מס מתוחכמים או יצירתיים. בין היתר, במסגרת חוק ההסדרים, תחת הכותרות "צעדים נוספים למלחמה בהון השחור", הוצע לקבוע חובת דיווח בעת שימוש של נישום בחוות-דעת מקצועית של עורכי דין או רואי חשבון בקשר לחוקי המס.

סעיף זה עורר ביקורת מצד בעלי המקצוע המספקים את אותן חוות-דעת ללקוחות, כמו גם מצד הלקוחות, שטענו כי הדבר יפגע ביחסים בין הנישומים ליועציהם. לבסוף החליט מנהל רשות המסים להוציא את היוזמה מחוק ההסדרים לדיון נפרד.

פעולות שיהיו חייבות בדיווח

1. דיווח על כספים, שאינם שכר, שקיבל עובד ממעביד, בהם פיצויים על עוגמת-נפש, מתנה, דמי הוקרה, אי-תחרות ועוד

2. דיווח על כספים, שאינם הכנסה, שקיבל נותן/ספק שירותים ממי שסופקו לו שירותים, בהם פיצויים על עוגמת-נפש, מתנה, דמי הוקרה, אי-תחרות

3. דיווח על כספים שקיבל בעל מניות בגין מכירת מניות החברה או פעילותה, מהרוכש, כתמורה בעד מכירת נכס שאינו מוחשי דוגמת אי-תחרות או מוניטין (בנוסף, הרוכש חייב לדווח על התשלום)

4. דיווח על הפקדת כספים של חברה בפיקדונות בנקאיים כביטחונות להלוואות שאותן נטל בעל המניות ו/או קרובו

5. דיווח על רכישת/שימוש בנכס על-ידי חברה, המשמש את בעל המניות ו/או את קרובו

6. דיווח על רכישה עצמית של מניות שתוצאתה "הוצאת" בעל מניות אחד או יותר מהחברה (למעט חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך ושיעור הרכישה אינו עולה על 5% מסך הזכויות בחברה)

7. דיווח על קבלת נכסים במישרין או בעקיפין מתושב חוץ או ממי מטעמו, שהיה במועד כלשהו יוצר או נהנה באותה נאמנות שבה המקבל (תושב ישראל) היה נהנה (חובת הדיווח תחול הן על הנהנה הישראלי והן על הנאמן)

8. דיווח על כל החזר מס זר שהתקבל ממדינה זרה מתוך מס זר שחושב בגינו זיכוי (ישיר או עקיף) בשל מיסי כפל על-פי כל דין

9. שינוי במודל העסקי של חברה שבמסגרתו מועברים, בין היתר, סיכונים, פעילות, עובדים, נכסים בלתי מוחשיים וכיוצא באלה, לחברה קשורה שאינה תושבת ישראל

10. דיווח על תיאום הכנסות בדוח ההתאמה למס-הכנסה בשל ירידת ערך של יתרות צמודות מדד או מט"ח

רשות המסים: "תכנוני המס האגרסיביים גורמים להפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה"

מרשות המסים נמסר בתגובה להצעת החוק על הרחבת חובת הדיווח: "להערכת רשות המסים, באמצעות תכנוני המס האגרסיביים מאבדת קופת המדינה סכומי-עתק של מאות מיליוני שקלים בשנה, ומכאן חשיבות הפעילות של הרשות לצמצם את השימוש בהם.

"חשיפת התכנונים באמצעות חובת דווח הינה דרך מקובלת בעולם, לרבות בארה"ב, ולכן בחוק ההסדרים האחרון, אף הורחבה סמכות רשות המסים לחייב דווח על תכנוני מס, וזאת במטרה להאיר זרקור על אותם תכנונים כך שפקידי השומה יוכלו לבחון את מידת הלגיטימיות שלהן, ובמידת הצורך למנוע שימוש קיצוני בהם ולדאוג שקופת המדינה לא תינזק.

"הרשימות של התכנונים מגובשות בימים אלה ויובאו על-ידי שר האוצר לאישור ועדת הכספים לאחר שיושלמו. בכל הנוגע למאבק בהון השחור שאינו מדווח, הרי שמדובר בהתמודדות אחרת, וגם שם רשות המסים פועלת רבות למיגור התופעה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988